U1 (הרכבת התחתית של ברלין)
 | |||
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| מדינה | גרמניה | ||
| עיר | ברלין | ||
| שם המערכת | הרכבת התחתית של ברלין | ||
| מפעיל |
 Berliner Verkehrsbetriebe (אנ')(ידוע גם בראשי התיבות: BVG) אתר האינטרנט של החברה המפעילה (באנגלית) | ||
| מידע על ההקמה | |||
| פתיחת הקו | 15 בפברואר 1902 | ||
| מידע על הקו | |||
| סוג הקו | רכבת תחתית | ||
| אורך הקו | 9.0 קילומטרים | ||
| רוחב המסילה |
1435 מ"מ  | ||
| צבע על המפה | ירוק בהיר | ||
| מספר התחנות | 13 | ||
| האתר הרשמי | |||
| תרשים הקו | |||
 | |||
| |||
  | |||
קו U1 הוא אחד מקווי הרכבת התחתית של ברלין. קו זה, שאורכו תשעה קילומטרים, כולל 13 תחנות. עבור מסלול פעיל זה של הרכבת יועדה, החל משנת 1928, האות "B".
תיאור הקו ומסלולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוואי המסלול של הרכבת העוברת בקו זה הוא בכיוון מזרחהּ של ברלין למערבהּ - וחזרה, כאשר הרכבת עוברת דרומית לקו הרכבת ההיסטורי של מרקיזוּת שְלֶזִיָה. המסלול הנוכחי של ימינו, הוא למעשה הארכה של קו הרכבת, עד הגיעה לתחנת הרכבת של מרקיזוּת שְלֶזִיָה ההיסטורית. תחנה זו ממוקמת בתחילתו של רחוב וַרְשָאוּאֶר (אנ')[1]. לאחר מכן חוצה הרכבת את שכונת קרוֹיצְבֶּרג, וממשיכה עד כיכר וִיטֵנבֶּרגפְּלַאץ[2], כיכר השוכנת בשדרת קורפירסטנדאם.
הקו עובר ברבעים: פרידריכסהיין-קרויצברג, מיטה, טמפלהוף-שנברג ושרלוטנבורג-וילמרסדורף.
חלקו המזרחי של הקו מאופיין בנסיעה ברכבת עילית (אנ')[3][4], וחלק זה מהווה את קו הרכבת התחתית העתיק ביותר של ברלין.
בדומה לקווי הרכבת U2, U3 ו-U4, גם קו U1 נבנה לפני שנת 1914. עד שנה זו, פעלה בברלין רכבת תחתית ראשית אחת בלבד. לאחר שנה זו, נבנו ונפתחו בברלין קווי רכבת תחתית חדשים, שהיוו התפצלויות של מסלול הרכבת התחתית הראשית המקורית. באמצעותם, הורחבה התשתית של רשת הרכבות התחתיות הברלינאית, וניתן היה להגיע באופן פשוט ונגיש הרבה יותר- למגוון רחב של אתרים ויעדים נוספים בברלין, שלא היו נגישים דיים טרם בנייתם ופתיחתם של קווים אלו.
הקווים החדשים נבנו מתוך מחשבה ותכנון עתידי - למזער את השטח הכולל של רשת הרכבות התחתיות הברלינאית. בעקבות השקפה זו, נבנו רכבות צרות יותר, ובהתאם לכך, גם רוחב המנהרות בהן נסעו פחת באופן משמעותי. השקפה זו יצרה לבסוף את המונח: "רשת רכבות תחתיות בקנה מידה קטן"[ב].
חלק הארי של הקו מחבר בין תחנת "וִיטֵנבֶּרגפְּלַאץ" (גר') ובין תחנת "שער שלזיה" (אנ'). ב-1966 נקבעו שמות מסלולי הרכבות השונים, העוברים ברחבי ברלין. השמות כללו הן מספרים והן אותיות, ששולבו יחדיו - עבור מסלול נתון של רכבת מסוימת.
על כן, מאז שנת 1966, קו רכבת זה קיבל את המספר "1". בשנת 1984 נוספה למספר גם האות "U", ומכאן שמו של הקו עד ימינו אלה - "U1".
כמו כן, מאז שנת 1966, הוארך תוואי המסלול של קו זה פעמיים נוספות, במסגרת עבודות שיפוץ ופיתוח רשת הרכבות התחתיות הברלינאית. הארכת המסלול באה לידי ביטוי בשינוי מיקומה של נקודת הסיום המערבית של הקו, פעמיים נוספות, מאז 1966.
בימים עברו, הרכבות של קו U1 נסעו עדיין מתחנת רוּלֵבֶּן (אנ') אל תחנת שער שְלֶזִיָה, כמתואר במחזמר הגרמני, קו 1 (אנ')[6].
הרכבת התחתית הברלינאית כוללת קו נוסף, U12[7]. מאז שנת 1993, נסע קו זה, במקרים מיוחדים ובאופן זמני בלבד במסלולו של קו U1.
בשנים 1993–2004, קישר קו הרכבת U15[8] בין התחנות: רחוב אוּלַאנְד (אנ') ו"שער שְלֶזִיָה". יש לציין, כי קו זה קישר בתחילה אך ורק בין רחוב אוּלַאנְד ותחנת "שער קוֹטְבּוּסֶר" (אנ') (מסלול קצר יותר, לפני הארכתו של הקו).
החל משנת 2003, לעיתים בלבד, קו U1, שהחליף את קו U15 - מתחיל כיום מתחנת הרכבת התחתית "קְרוּמֶה-לַאנְקֶה" (גר')[9], ומסתיים בחלקהּ המזרחי של "כיכר נוֹלֵנְדוֹרף" ("נוֹלֵנְדוֹרף-פְּלַאץ") (אנ'), שם ממוקמת תחנת הרכבת התחתית "נוֹלֵנְדוֹרף-פְּלַאץ" (אנ').
עד שנת 2003, הסתיימה תנועת הרכבות של קו U15 בשעות הקודמות לשעת השיא בתחנת "וִיטֵנבֶּרגפְּלַאץ", ופעילותן באותו יום, לאחר שעה זו, לא חודשה עוד.
קו רכבת זה מחבר בין אולאנד-שטראסה (אנ') ובין ורשאואֶר שטראסה (אנ').
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכבת בתחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיות התחבורה ההולכות וגוברות במטרופולין של מיליוני התושבים של ברלין, הובילו, בסוף המאה ה-19, לחיפוש אחר אמצעי תחבורה חדשים ויעילים יותר- מאלו שכבר היו קיימים. במהלך שנת 1880, בעקבות הצעה שהעלה ורנר סימנס: ליצור אמצעי תחבורה חדשים בעיר, הועלו רעיונות רבים לבניית מערכת מונוריילים (רעיון שאכן יצא לפועל מאוחר יותר, בדומה לאופן פעולתהּ של הרכבת התלויה (אנ') בוופרטל (גר')), או מערכת של רכבת מנהרות (גר'), בדומה לרכבת התחתית של לונדון. לבסוף, הגיש סימנס את תוכניתו – הקמת רכבת עילית ברחבי ברלין – לאבות המייסדים של העיר. תוכנית זו הסתמכה על מודל הרכבת העילית של ניו יורק[10], אשר נבנתה קודם להגשת תוכנית זו. לאחר הגשתהּ, דחו אבות העיר את התוכנית, זאת- מאחר שלטענתם, לא היה זה אסתטי לבנות רכבת עילית, אשר תעבור בתוך רחוב "פרידריכשטראסה" היוקרתי. נוסף על הצעתו של סימנס, הגיש גם תאגיד מוצרי החשמל הגרמני AEG רעיונות מעניינים - עבור פרויקטים אפשריים, העוסקים בשיפור התעבורה בעיר. למרות זאת, התנגדו חברי מועצת העיר לבניית מערכת רכבות תחתיות כלשהי בעיר, כיוון שחששו מנזקים אפשריים למערכות ניקוז הביוב, שנבנו אך זה עתה, בפעם הראשונה בתולדות העיר. נזקים אלו, כך טענו, היו עשויים להיגרם בעקבות הקמה אפשרית של מערכת רכבות תחתיות מסוג זה.
בינתיים, בנתה חברת AEG מנהרה תת-קרקעית, המכונה "שְפּריטוּנֶל"[11][12], המקשרת בין שְטרַלַאוּ (גר') ובין ברלין-אַלְט-טְרֶפּטוֹ (גר'). במהלך בנייתהּ של מנהרה זו נעשה, בפעם הראשונה בפועל, שימוש בטכניקת מיגון מנהרות (אנ')[13], לאחר חפירתן באמצעות מכונה לכריית מנהרות. גם כאשר המנהרה שימשה בזמנים ההם כרכבת הנוסעת ברחובות העיר, היווה הדבר תקדים עבור רכבת תחתית (בגרמנית: "Untergrundbahn", מקביל ל-"Subway" באנגלית), אשר עתידה הייתה בבוא העת להיבנות. בנייתן של רכבות עיליות לאורך הרחובות: פרידריכשטראסה ולייפציגר (אנ') לא קיבלה היתר בנייה[14], משום צרוּתם של רחובות אלה.
-
הרכבת התלויה של וופרטל - תמונה מספר 1 -
הרכבת התלויה של וופרטל - תמונה מספר 2.
מתחת לגשר התומך נוסעת הרכבת -
דוגמה לרכבת מנהרות: הרכבת התחתית של לונדון -
דוגמה למקטע, המהווה חלק ממערך הרכבות העיליות ההיסטורי של ניו יורק. צילום משנת 1896 -
הכניסה ל"שְפּריטוּנֶל", בצדו של "שְטרַלַאוּ", בשנת חניכתהּ של רכבת מנהרות זו. צולם בינואר 1899 -
דוגמה למבט מתוך מנהרה, בה מתבצעות עבודות מיגון מנהרות- לשם מניעת קריסתן. התהליך כולל שני שלבים: בשלב הראשון, קיבוע קורות אופקיות לצלעות המנהרה, העשויות ברזל, ולאחר מכן, מילוי מסיבי של בטון, בין צלעות הברזל ובין הקורות האופקיות, שהותקנו בשלב הראשון של התהליך. לצורך ביצוע המיגון בחציה העליון של המנהרה, הוקם פיגום, עליו עומדים הפועלים ומונחים חומרי הגלם.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
תחנת הרכבת התחתית "שער שְלֶזִיָה". צולם בפברואר 2008 -
הכניסה לתחנת הרכבת התחתית "רחוב אוּלַאנְד" -
דוגמה לרכבת המאפיינת את ההשקפה: "רשת רכבות תחתיות בקנה מידה קטן". הרכבת צרה יחסית, כמו גם רוחב המסילה, עליה היא נוסעת. -
וִיטֵנבֶּרגפְּלַאץ, מבט מחנות הכלבו "KaDeWe". במרכזה של התמונה ניתן לראות את תחנת הרכבת התחתית, הנושאת שם זהה לזה של שם הכיכר, בה היא ממוקמת. -
שער הכניסה לתחנת הרכבת "וִיטֵנבֶּרגפְּלַאץ" -
תחנת הרכבת התחתית "שער קוֹטְבּוּסֶר", הרציף השייך לקו U1. צולם בשנת 2014 -
כיכר נוֹלֵנְדוֹרף, מבט אווירי -
תחנת הרכבת התחתית "כיכר נוֹלֵנְדוֹרף" ("נוֹלֵנְדוֹרף-פְּלַאץ")
.JPG)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של U1 (בגרמנית)- אתר האינטרנט הרשמי של U1
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "רחוב וַרְשָאוּאֶר" הוא למעשה כביש ראשי, העובר ברובע פְרידריכסְהַייִן-קרוֹיצְבֶּרג, מרכז ברלין. רחוב זה תחילתו בפְרַנְקפוּרטֶר טוֹר (אנ'), שהוא כיכר גדולה, הממוקמת במרכז הרובע, בהצטלבות שדרת קרל מרקס ושדרת פְרַנְקפוּרטֶר(אנ'), משם ממשיך צפונה ומשתרע על פני 1.6 קילומטרים, וממוקם דרומית לגשר אוֹבֶּרבָּאוּם, רחוב מוּלֶן ("Mühlenstraße") ושדרת שְטרַאלְאַוֶור (גר'). הרחוב מהווה חלק מאוטוסטרדת בּוּנְדֶשְטרַאסֶה[א] 96a, ובנוסף לכך מהווה חלק מכביש הטבעת הפנימי של ברלין. שם הרחוב מקורו בעיר ורשה, בירת פולין. תחנת הרכבת של רחוב וַרְשָאוּאֶר ממוקמת בחציו הדרומי של הרחוב.
- ^ "וִיטֵנבֶּרגפְּלַאץ" היא כיכר הממוקמת בשכונת שֵנבֶּרג, רובע טֵמפֶּלהוֹף-שֵנבֶּרג. זוהי אחת הכיכרות הראשיות באזור מערב העיר ברלין, ומוכרת בזכות בית הכלבו הגדול, "KaDeWe", הממוקם בצדהּ הדרום-מערבי.
- ^ רכבת עילית, או רכבת מוגבית, היא רכבת מהירה, בעלת נתיבים מוגבהים, העוברים מעל פני הקרקע, כגון מפלס רחוב עירוני או מאגר מים כלשהו (נהר, למשל). אמצעי ההגבהה המשמשים לתמיכת מסלול הרכבת המוגבה, מורכבים לרוב מקורות פלדה, בטון או לבנים. רכבת עילית עשויה להתאפיין ברוחב מסילה משתנה (רחב או צר) - כתלות ברוחב הרכבת, רכבת קלה, מונורייל או רכבת תלויה (אנ'). ברכבות עיליות נעשה שימוש, בדרך כלל, באזורים עירוניים, כתחליף הולם לרכבות במפלס הרחוב העירוני. במצב כזה היו נדרשים מחסומי רכבת (אנ') רבים במפלס הרחוב, עניין שהיה יוצר בעיות קשות רבות, כגון: הפרעה למעבר מכוניות והולכי רגל, "פקקי תנועה", צפיפות רבה של כלי רכב, העלאת הסיכוי לתאונות דרכים ועוד. ברוב המקרים, הרכבות העיליות אשר נתמכות על ידי קורות פלדה, נראות על נקלה ממפלס הרחוב.
- ^ יש לשים לב לניואנס המבלבל, בהקשר של הגדרת שמות הרכבות: לעיתים גם רכבת עילית עשויה להיכלל במסגרת קו של רכבת תחתית. כלומר, "רכבת עילית" ו"רכבת תחתית" יכולות להוות, בתנאים מסוימים, חלק מאותו מסלול כלשהו של רכבת תחתית, כדוגמת קו הרכבת של ערך זה.
כמו כן, רכבות בעלות שני המאפיינים הבאים עשויות אף הן להיקרא "רכבת תחתית":
א. רכבת הנוסעת על מסילה בשטח פתוח (ללא שימוש במנהרה), אך מתחת למפלס הקרקע.
ב. רכבת הנוסעת במפלס הקרקע, ולא מתחת לאדמה (בניגוד לשמה: "רכבת תחתית"), בשטח שאינו מיושב, או שהוקצה עבורה מסלול מעבר מיוחד בתוך שטח מיושב, אך תנועת כלי הרכב והולכי הרגל אינה נפגעת בעטיה (דוגמה להמחשה בישראל: רכבת ישראל, העוברת במספר תחנות בגוש דן, אך תוואי מסלולהּ אינו פוגע בתנועת כלי הרכב היוצאים מאזור זה או נכנסים אליו, וגם אינו פוגע בתנועת הולכי הרגל). - ^ לפרטים נוספים אודות חומת ברלין, אשר הפרידה בין חלקיה המזרחי והמערבי של העיר, לחצו כאן.
- ^ מחזמר מצליח זה שוחק לראשונה ב-30 באפריל 1986, והועלה על ידי "תיאטרון גְרִיפְּס" (אנ'). המחזמר עוסק בנערה כפרית, המגיעה לברלין לפני איחודהּ[5], על מנת לחפש את אהובהּ. היא נוסעת ברכבת, בפגשה אנשים רבים ושונים, בשעה שהרכבת עוברת במסלול נסיעתהּ באזורים רבים של ברלין.
- ^ קו זה הוא קו מיוחד של מערך הרכבות התחתיות הברלינאי. הרכבות בקו זה אינן פעילות באופן סדיר, אלא אך ורק באופן זמני, בעקבות נסיבות שונות. משנת 1993 עד יוני 2003, שימש הקו כאמצעי תחבורה עבור אירועים בסדר גודל גדול, וכקו לילה (אנ'). לאחר שנים אלו, שימש קו זה, לעיתים בלבד, כאמצעי תחבורה המגיע לתחנת הרכבת התחתית "האצטדיון האולימפי" (אנ'), ומאוחר יותר הופעל פעם נוספת, כתחליף לקו U2, אשר הושבת באותה העת, בשל עבודות בנייה ושיפוץ שהתבצעו בו.
- ^ קו U15 היה קו שהשתייך לרכבת התחתית של ברלין. במקורו היווה את הקו U3, המקשר בין התחנות "וִיטֵנבֶּרגפְּלַאץ" ו"רחוב אוּלַאנְד". ב-1993, הפך קו זה חלק מתוואי מסלולו של הקו U1 (אך לא השתייך אליו עדיין מבחינה מספרית), זאת כחלק מהליך הארגון והמיפוי המחודשים של רשת הרכבות התחתיות הברלינאית, ולאחר פתיחתו המחודשת של קו U2. רק ב-12 בדצמבר 2004, שויך וקוטלג מחדש קו זה באופן רשמי, מבחינה מספרית לקו U1.
- ^ לפרטים נוספים אודות תחנת רכבת זו, אנא פנו לקו U3.
- ^ (אנ'), (אנ'), (אנ'), (אנ'), (אנ').
- ^ משמעות השם: "מנהרה העוברת מתחת לנהר השפרה": Spreetunnel - Tunnel unter der Spree
- ^ (גר'). כמו כן: (גר'); (גר').
- ^ מיגון מנהרות הוא טכניקת בנייה, אשר נועדה לצורך מיגון, ובה משתמשים במהלך חפירה של מנהרות גדולות, מעשה ידי אדם. במהלך החפירה בקרקע רכה, מימית או בלתי יציבה מאי אלו סיבות, נשקפת סכנה לפועלים העובדים בתוכה, כמו גם למנהרה עצמה, מפאת חומרי גלם העשויים ליפול עליהם, ובמקרים חמורים יותר - קריסת המנהרה כולה על הפועלים. מיגון המנהרות משמש, אם כן, מבנה תמיכה ארעי למנהרה ולפועלים העובדים בתוכה, מרגע חפירת מקטע מסוים של מנהרה ועד מיגונו הסופי, התומך באופן קבוע את המנהרה. חומרי התמיכה עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות, וביניהם כלולים: לבנים, בטון, יציקות ברזל או פלדה.
- ^ הכוונה, כמובן, להיתר בנייה על פי התקן הגרמני שהיה קיים בזמנו, ולא לתקן הישראלי, כפי שהוא רשום בערך: "היתר בנייה". עם זאת, עשוי לכלול התקן הישראלי חלק מהתקנים הגרמניים, לפיהם נבנו מבנים בברלין באותם ימים.