גודש תנועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גודש תנועה בכביש מהיר בפורטוגל
אחד האמצעים להקלה על גודשי תנועה הוא שלטי התראה והכוונה לנהגים
פקק תנועה בדרך מנחם בגין, תל אביב
פקק תנועה בסין, נוסעי נתיב אחד גלשו לשני ודחקו את התנועה ממול לשוליים

גודש תנועה הוא דפוס תנועה בכביש המתאפיין במהירויות נמוכות של כלי הרכב הנעים בכביש, הארכת זמני הנסיעה והגברת הצפיפות של כלי הרכב לאורך קטע כביש נתון. גודש תנועה מתרחש כאשר הדרישה לשימוש בכביש עולה על קיבולת התנועה של הכביש. בעת גודש תנועה קיצוני עשויה תנועת כלי הרכב לעצור כליל, מצב המכונה "פקק תנועה".

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודש תנועה נוצר כאשר קיימת אי התאמה בין כמות כלי הרכב הנוסעים בכביש לבין כמות התנועה שהכביש יכול להעביר באותו זמן. גודש תנועה על כן יכול להווצר בעקבות עלייה במספר הרכבים, או ירידה בקיבולת הכביש.

עלייה במספר הרכבים יכולה להגרם, בשעה שבה רבים נוסעים לכיוון מסוים, למשל בבוקר אל מרכזי תעסוקה, בערב ביציאה ממרכזי התעסוקה או בדרך לאירוע המוני. עלייה במספר הרכבים יכולה להגרם גם מעלייה כללית במספר הנוסעים, למשל לקראת חג משפחתי.

ירידה בנפח התנועה בכביש יכולה להגרם בין השאר על ידי:

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגודש תנועה מספר תוצאות שליליות:

  • הנסיעה בגודש תנועה כרוכה בבזבוז זמן הנהגים ונוסעיהם. כיוון שלרוב זמן נסיעה אינו מנוצל לעבודה וליצירה, גודשי תנועה פוגעים בכלכלת האזור שבו הם מתרחשים ומפחיתים את התוצר הגולמי.
  • גודשי תנועה עשויים לגרום לאיחורים של עובדים למקום עבודתם, תלמידים לבתי ספרם וכו'.
  • גודשי תנועה גורמים לבזבוז דלק וזיהום אוויר מוגבר, הן בזמן שמנוע המכונית עובד בהילוך סרק והן בעת האצות ובלימות תכופות.
  • גודשי תנועה גורמים לבלאי מואץ בכלי הרכב ולעליית אחזקת כלי הרכב.
  • נהיגה בגודש תנועה מגבירה את רמות המתח והתסכול של הנהג ומובילה לעתים לתופעות של השתוללות בכביש. בכך, פוגעים גודשי התנועה בבריאותם של הנהגים.
  • לגודשי תנועה השפעות על תנועה בכבישים סמוכים, דרכם נהגים מנסים לעקוף את הנתיב שבו מתרחש גודש התנועה. כך, גורמים לעתים גודשי התנועה לתנועה צפופה בכבישים צדדיים וצרים ובשכונות מגורים שלוות.

ניסיונות להקלת גודשי תנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלת גודשי תנועה יכולה להעשות על ידי הגדלת נפח התנועה של הכביש או הורדת מספר הרכבים בשעות מועדות לפקקים.

הגדלת נפח התנועה של הכביש:

  • שיפור צמתים, כולל בניית מחלפים להפרדה מפלסית והשתלבות הדרגתית של תנועה מכיוונים שונים.
  • בניית כבישים חדשים והוספת נתיבים לכבישים קיימים.
  • ביטול פניות החוצות נתיבי תנועה הבאים ממול, בצמתים מרומזרים. דבר הגורם לקיצור זמני הרמזור ולשיפור זרימת התנועה.
  • שימוש דו-כיווני בנתיבי תנועה. בשעות גודש תנועה ניתן להשתמש בנתיבים רבים יותר בכיוון אליו קיימת דרישה רבה ולהפחית את מספר הנתיבים בכיוון שאליו קיימת דרישה נמוכה יותר.

הורדת מספר הרכבים:

  • שידור תנאי התנועה בכלי תקשורת.
  • פיתוח טכנולוגיות להתרעה על גודשי התנועה בתוך כלי הרכב, כולל עזרי ניווט ודיווחים באמצעות טלפונים סלולריים.
  • הפחתת קיבולת הכבישים. אמצעי זה נראה כנוגד את ההיגיון, אולם הוא מבוסס על ההנחה שחלק מן הפתרון לגודשי התנועה הוא בהפחתת השימוש בכלי רכב פרטיים בכבישים. ככל שתופחת קיבולת הכביש, יפנו יותר נהגים לאמצעי תחבורה חלופיים וכך יפתחו גם גודשי התנועה.
  • הנהגת אגרת כבישים המוטלת על נהגים המשתמשים בכביש גדוש.
  • הגבלת מקומות החניה באזורים גדושי תנועה. זאת, מתוך ההנחה כי התנועה לאזור שבו לא ניתן להחנות תפחת ויותר נהגים יעדיפו להשתמש בתחבורה ציבורית.
  • הוזלת אמצעי התחבורה הציבורית ושיפור נגישותם.
  • שינוי שעות הפתיחה של בתי הספר, זאת כדי למנוע חפיפה בין גודשי התנועה של הורים המביאים את ילדיהם ללימודים ובין גודשים הנגרמים בשעות הנסיעה לעבודה.
  • הקצאת נתיבי תחבורה ציבורית בהם יכולים לנוע כלי רכב פרטיים מרובי נוסעים.
  • עידוד סובסידיה של מעבידים לשימוש בתחבורה ציבורית, או בהסעות משותפות של עובדים.
  • הקלות מס למשתמשים בתחבורה ציבורית.
  • קביעת מכסה למספר כלי הרכב היכולים לנוע על הכביש, במספר שיטות:
    • הגבלת מספר רישיונות כלי הרכב המונפקים מדי שנה. כך למשל נעשה בסינגפור. כך למעשה הממשל קובע את מספר כלי הרכב שינועו על הכביש.
    • הגבלת כלי הרכב לתנועה בימים מסוימים בשבוע בלבד. כך נעשה בערים גדולות רבות בעולם, ביניהן אתונה, מקסיקו סיטי וסאו פאולו. בכל יום בשבוע יכולים להיכנס לעיר רק כלי רכב מסוימים ואילו כלי רכב אחרים (בדרך כלל בהתאם לסיומת מספר לוחית הרישוי) אסורים בכניסה.
  • חינוך לנהיגה מתחשבת יותר. נהיגה במרחק קצר מדי מן הרכב שלפנים, שינוי נתיבים תכוף, והתנהגות כביש דומה, גורמים להפחתת קיבולת הכביש וליצירת גודשי תנועה.
  • עידוד השימוש באופניים.
  • גודשי תנועה רבים נגרמים על ידי נהגים סקרנים המאטים להביט במקום תאונה. כדי להפחית תופעה זו משטרות תנועה רבות בעולם משתמשות במחסומים המונעים מנהגים סקרנים לראות את מקום התאונה.
  • הקמת חניוני "חנה וסע" המעודדת נהגים המגיעים למרכזי ערים להשתמש בתחבורה ציבורית.
  • שידורי דיווחי תנועה ברדיו, לשם ניתוב הנהגים לדרכים גדושות פחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]