לבנים אנגלו-סקסים פרוטסטנטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף WASP)
כנסיית השילוש הקדוש (ניו יורק): הכנסייה נתפסת כמגלם את התרבות הפרוטסטנטית הלבנה בארצות הברית.[1]

לבנים אנגלו-סקסים פרוטסטנטיםאנגלית: White Anglo-Saxon Protestant, או בראשי תיבות: WASP, ואספ) הוא מונח בלתי רשמי בארצות הברית ובמדינות נוספות לתיאור קבוצה הנחשבת לבעלת דומיננטיות גבוהה בקרב המעמד הגבוה האמריקני. עם קבוצה זאת נמנים אנשים שהם לבנים בגזעם, אנגלו-סקסים במוצאם ופרוטסטנטים בדתם.[2] לעיתים כוללים תחת מונח זה גם אוכלוסיות בעלות מוצא צפון אירופי באופן כללי, ולאו דווקא אנגלו-סקסי.[3] קבוצה זאת מוצגת לעיתים בתור האליטה אשר ייסדה את ארצות הברית, וככזאת שעומד לרשותה כוח והשפעה משמעותיים במסדרונות הגבוהים של הפוליטיקה, הכלכלה והתרבות במדינה.[2] לצד ארצות הברית, לבנים אנגלו-סקסים פרוטסטנטים משמש גם כביטוי לקבוצות אליטה במדינות אנגלו-סקסיות אחרות, מדינות כדוגמת אוסטרליה וקנדה.[4][5][6] המונח נקשר לא פעם בדימויים שליליים של לעג, זלזול וביקורת.[7] חוקרים רבים מסכימים כי השפעתה של קבוצה זאת נחלשה משמעותית מאז תום מלחמת העולם השנייה, לנוכח השפעתן הגואה של קבוצות חברתיות אחרות.[8]

לפי מחקר אמריקני משנת 2014, כ-32% מאוכלוסיית ארצות הברית נכון לשנה זאת הם לבנים פרוטסטנטים.[9] נתונים רשמיים מאותה השנה מצביעים על כך שמוצאם האתני של כ-20% עד 30% מאוכלוסיית ארצות הברית נטוע באיים הבריטיים, וכי מוצאם של 20% נוספים הוא מארצות צפון-אירופיות אחרות.[10]

רוב האליטה הלבנה אנגלו-סקסית פרוטסטנטית משתייכת לכנסייה האפיסקופלית והכנסייה הפרסביטריאנית הפרוטסטנטית.[11] כקבוצה, אפיסקופלים ופרסביטריאנים אמריקאיים נוטים להיות משכילים יותר ולהרוויח יותר מאשר אמריקאים בכללותם.[12][13] בנוסף, רבות מהדמויות הבולטות בארצות הברית, כמו בנקאים, אנשי תעשייה ועסקים חברים בכנסייה האפיסקופלית והכנסייה הפרסביטריאנית,[14][15][16] ורבות מבין המשפחות האמריקאיות האמידות ביותר, כגון משפחת ואנדרבילט, אסטור, רוקפלר, דו פונט, רוזוולט, מורגן ומשפחת פורבס הם אפיסקופלים ופרסביטריאנים.[17][18] סימן נוסף של השפעת הכנסייה האפיסקופלית והכנסייה הפרסביטריאנית היא העובדה שיותר מרבע מכל נשיאי ארצות הברית השתייכו לזרמים אלו.

על פי ספר האליטה המדעית: חתני פרס נובל בארצות הברית של הרייט צוקרמן, כ-72% מהאמריקאים זוכי פרס נובל בין 1901 ל-1972 היו מרקע פרוטסטנטי, לעומת 67% מכלל האוכלוסייה במהלך תקופת זמן זו.[19] בסך הכל בין 1901 ל-1972, כ-84.2% מכלל האמריקאים זוכי פרס נובל לכימיה,[19] ו-60% מזוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה,[19] ו-58.6% מזוכי פרס נובל לפיזיקה[19] היו נוצרים פרוטסטנטים.[19]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Salk, Susanna. A Privileged Life: Celebrating WASP Style (2007)
  • Friend, Tad. Cheerful Money: Me, My Family, and the Last Days of WASP Splendor (2009). ISBN 9780316003179
  • Davidson, James D.; Pyle, Ralph E.; Reyes, David V.: "Persistence and Change in the Protestant Establishment, 1930-1992", Social Forces, Vol. 74, No. 1. (September., 1995), pp. 157–175.
  • Brookhiser, Richard. The Way of the WASP How It Made America and How It Can Save It, So to Speak, (1991) 171 pages. ISBN 9780029047217

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ W. Williamls, Peter (2010). Encyclopedia of Religion in America. University of Philadelphia University Press. p. 744. ISBN 9780252009327.
  2. ^ 1 2 Irving Lewis Allen, "WASP—From Sociological Concept to Epithet," Ethnicity (ISSN 0095-6139) 1975, pp. 154
  3. ^ Ronald M. Glassman; William H. Swatos, Jr.; Barbara J. Demballs (2004). Social Problems In Global Perspective. Lanham, Maryland: University Press of America. p. 258.
  4. ^ C.P. Champion (2010). The Strange Demise of British Canadalittle dicks: The Liberals and Canadian Nationalism, 1964-68. MQUP. pp. 48–49.
  5. ^ Margery Fee and Janice McAlpine, Guide to Canadian English Usage (2008) pp. 517-8
  6. ^ "WASP" in Frederick Ludowyk and Bruce Moore, eds, Australian modern Oxford dictionary (2007)
  7. ^ The Random House Unabridged Dictionary (1998) says the term is "Sometimes Disparaging and Offensive"
  8. ^ Eric P. Kaufmann, "The decline of the WASP in the United States and Canada" in Kaufmann, ed. Rethinking ethnicity: Majority groups and dominant minorities (Routledge, 2004) pp. 54-73, summarizes the scholarship.
  9. ^ Religious Landscape Study: מתוך האוונגליסטים הפרוטסטנטים (המונים 25.4% מכלל האוכלוסייה) 76% הם לבנים, מתוך הפרוטסטנטים הכלליים (המונים 14.7% מכלל האוכלוסייה) 86% הם לבנים, ומתוך חברי הכנסיות השחורות הפרוטסטנטיות (המונים 6.5% מכלל האוכלוסייה) 2% הם לבנים.
  10. ^ American FactFinder - Results: ההערכה הנמוכה כוללת אנגלים (7.6%), אירים (10.4%), סקוטים (1.7%), סקוטים-אירים (0.9%) ווולשים (0.6%); ההערכה הגבוהה מוסיפה לנתון זה את כל בעלי המוצא האמריקני (6.9%); קבוצות אחרות ממוצא צפון-אירופי הן גרמנים (15.5%), הולנדים (1.5%), נורווגים (1.4%), שוודים (1.3%) ודנים (0.4%).
  11. ^ Hacker, Andrew (1957). "Liberal Democracy and Social Control". American Political Science Review. 51 (4): 1009–1026 [p. 1011]. JSTOR 1952449.
  12. ^ US Religious Landscape Survey: Diverse and Dynamic (PDF), The Pew Forum, בפברואר 2008, p. 85, נבדק ב-2012-09-17 {{citation}}: (עזרה)
  13. ^ "Faith, Education and Income". The New York Times. נבדק ב-13 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Paul Kleppner, The Third Electoral System, 1853-1892: Parties, Voters, and Political Cultures (2009)
  15. ^ Jensen (171)
  16. ^ THE EPISCOPALIANS: AN AMERICAN ELITE WITH ROOTS GOING BACK TO JAMESTOWN, הניו יורק טיימס, 28 באפריל 1981
  17. ^ Leonhardt, David (2011-05-13). "Faith, Education and Income". The New York Times. נבדק ב-13 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ W. Williams, Peter (2016). Religion, Art, and Money: Episcopalians and American Culture from the Civil War to the Great Depression. University of North Carolina Press. p. 176. ISBN 9781469626987. The names of fashionable families who were already Episcopalian, like the Morgans, or those, like the Fricks, who now became so, goes on interminably: Aldrich, Astor, Biddle, Booth, Brown, Du Pont, Firestone, Ford, Gardner, Mellon, Morgan, Procter, the Vanderbilt, Whitney. Episcopalians branches of the Baptist Rockefellers and Jewish Guggenheims even appeared on these family trees.
  19. ^ 1 2 3 4 5 Harriet Zuckerman, Scientific Elite: Nobel Laureates in the United States New York, The Free Pres, 1977, p.68: Protestants turn up among the American-reared laureates in slightly greater proportion to their numbers in the general population. Thus 72 percent of the seventy-one laureates but about two thirds of the American population were reared in one or another Protestant denomination-)