לדלג לתוכן

בוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לעג)
הבעת פנים המבטאת בוז

בוז הוא יחס המערב רגשות כעס וגועל[1], וכולל ייחוס ערך שלילי של אדם לעצמו או לזולת. בוז יכול אך לא חייב להיות מובע באופן מילולי או התנהגותי. מילים קרובות הן זלזול, לעג, לגלוג, עלבון, והשפלה.

בוז עשוי להופיע בכל מצב של אי שביעות רצון; הוא יכול להיות קשור לרגשי נחיתות, דעות קדומות, לחוויה של פגיעה, ולתפיסות שליליות קודמות כלפי מושא הבוז. לעיתים עלול הבוז להקצין ולהתבטא באופן תוקפני ואלים.

למרות שבוז כולל במידה רבה חשיבה, חוקרים רבים מתייחסים לבוז כאל רגש, ואף רגש אוניברסלי.[2]

ביחסים בין אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרים נמצא כי נוכחותם של רגשות בוז במערכת יחסים זוגית, היא מנבא משמעותי לפרידה של בני הזוג. במחקר אורך של ג'ון גוטמן שעקב אחר זוגות לאורך 14 שנים, נמצא כי שימוש בבוז בתקשורת הזוגית ניבא ב-93% דיוק את מקרי הגירושין בקרב הזוגות שנבדקו.[3]

בתרבות נחשב הבוז ליחס שלילי, ובדתות מסוימות הוא אף נחשב לחטא.[4] משטרים דיקטטורים מבססים את שלטונם בין השאר על תעמולת בוז כנגד אויב חיצוני או פנימי, שמאפשרת לתעל את הזעם הציבורי על השלטון הכושל הרחק מהעריץ והחוצה.

בקולוסיאום שברומא, הקהל נהג לצעוק "בוז!", כשרצה להביע אי-סיפוק מהמופע של הגלדיאטור, ופעולה זו עשויה הייתה להביא להחלטה של הקיסר להרוג את הגלדיאטור. בעקבות זאת הפכה קריאת הבוז לנפוצה במיוחד לציון אי שביעות רצון בתחרויות ספורטיביות ובאירועי תרבות פומביים כגון תיאטרון; זאת לאו דווקא כביטוי של רגשות כעס וגועל, אלא כביטוי לאכזבה וחוסר שביעות רצון מתפקוד השחקנים.

בפילוסופיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הפילוסוף ברוך שפינוזה, יש 3 רגשות בסיסיים: תשוקה, שמחה ועצב. מרגשות אלה נגזר הבוז - "בוז הוא שמחה בליווי אידיאה של סיבה חיצונית".[5] כלומר, לפי שפינוזה, אנו מבזים את מה שאנו חושבים שגורם לנו להרגיש עצב ותיסכול בשעה של ציפייה למיטב. בכמה מספריו מובאת התייחסות קיצונית לבוז, בעקבות מקרים אישיים שלו, וכן מקרים מפורסמים מאותה התקופה.

ביזוי עצמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביזוי עצמי הוא בוז של אדם לעצמו או לקבוצה שהוא חבר בה. ביזוי עצמי יכול לנבוע מכך שהאדם רואה בעצמו או בקבוצתו תכונות שליליות שהוא לא יכול להזדהות איתן, או שהוא בז לעצמו או לקבוצתו כתוצאה מכישלון מתמשך. לעיתים שנאה עצמית יכולה להביא למצב זה. ביזוי עצמי עלול להוביל לתסביך נחיתות, דיכאון, בדידות, ייאוש, פגיעה עצמית ועוד [דרוש מקור].

ביהדות ידועה תופעה של אוטואנטישמיות, שמתבטאת בבוז ושנאה עצמיים של יהודים כלפי קבוצת הייחוס שלהם. תופעה זו נובעת מהפנמת יחס השנאה של אוכלוסייה זרה כלפיהם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ TenHouten, W.D. (2007). General Theory of Emotions and Social Life. Routledge.
  2. ^ Ekman, P. & Friesen, W. V (1969). The repertoire of nonverbal behavior: Categories, origins, usage, and encoding. Semiotica, 1, 49–98.
  3. ^ Psychologists say one behavior is the 'kiss of death' for a relationship, 2016, Business Insider(הקישור אינו פעיל)
  4. ^ The Sin of Contempt, Bible Hub
  5. ^ מתוך תורת האיממנטיות של שפינוזה, כרכים א-ג בספרו "אתיקה"