WWE Raw
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| שיר הנושא | "Born to Be" בביצוע def rebel |
|---|---|
| סוגה |
היאבקות מקצועית, בידור ספורט  |
| יוצרים | וינס מקמהן |
| מנחים |
Joe Tessitore, וייד בארט |
| שחקנים |
|
| ארץ מקור | ארצות הברית |
| שפות | אנגלית |
| מספר עונות | 32 |
| מספר פרקים | 1,611 |
| הפקה | |
| מפיק |
Bruce Prichard, פול לווק |
| חברת הפקה |
WWE |
| הפצה |
WWE, הולו |
| טכניקת צילום | מערך מרובה מצלמות |
| אורך פרק | כ-185 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | USA Network |
| רשת שידור בישראל | ספורט 1 |
| תקופת שידור מקורית | 11 בינואר 1993 – הווה |
| קישורים חיצוניים | |
|
www | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
WWE Raw, המכונה גם "Monday Night Raw", או בפשטות "Raw" היא תוכנית טלוויזיה של היאבקות מקצועית שבועית המשודרת ברשת USA Network ובישראל בערוץ ספורט 1, ומופקת על ידי ארגון ההיאבקות הבידורי WWE, התוכנית נחשבת לאחד משני "מופעי הדגל של ה-WWE", יחד עם "SmackDown", המציג קרבות היאבקות ועלילות מפותלות המוצגות על ידי שלל דמויות מתאבקים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחלת השידורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1993 החל ה-WWE לשדר אחת לשבוע פרק בתוכנית מאולם הומה קהל. התוכנית הועברה בשידור ישיר בניגוד לתוכניות היאבקות בעבר אשר הוקלטו ועברו עריכה.
מלחמת הרייטינג בתחום ההיאבקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, ארגון ה-WCW בבעלותו של טד טרנר הפיק תוכנית טלוויזיה שבועית משלו אשר נקראה "Monday Nitro", תוכנית זו הועברה בשידור חי באותו שעות מול Raw של ה-WWE ובכך החלה מלחמת רייטינג בין שתי חברות ההיאבקות המתחרות. מלחמה זו ידועה גם בשם "מלחמת ערבי שני(אנ')".
ה-WCW החל לרכוש מתאבקים רבים מהמתחרה, ה-WWE, ובכך כוחם התאזן והמאבק על קהל הצופים היה צמוד ביותר.
במהלך 1996, הכוכבים הראשיים של Monday Nitro, האלק הוגאן, קווין נאש וסקוט הול הודיעו על הקמת קבוצת ה-nWo והכריזו שישתלטו על ארגון ה-WCW. עלילה בדיונית זו גרמה לעלייה רבה ברייטינג של התוכנית מה שהביא אותה להוביל על פני Raw במשך 85 שבועות רצופים.
אריק בישוף, שהיה מנהל התחרויות של ה-WCW, ניצל את העובדה שחלק משידורי Raw היו מוקלטים כדי לגלות לקהל הצופים ב-Nitro את תוצאות הקרבות והאירועים שהיו ב-Raw באותו ערב, וזאת כדי למנוע מצופים לעבור ערוץ ולצפות ב-Raw.
באפריל 1998 לאחר מופע הרסלמניה 14 של ה-WWE תמונת המצב במלחמת הרייטינג השתנתה כאשר Raw גברה על Nitro בכמות הצופים, וזאת בעקבות העלילות של ה-WWE שהפכו ליותר "חצופות" ו"בועטות", וכללו בין היתר גסויות, קטטות אלימות ומערכונים מבדרים שצחקו על ה-WCW. לעומת זאת, ה-WCW לא שינתה הרבה בתקופה זו. ה-WWE החלו לקדם כוכבי היאבקות חדשים ופופולריים במיוחד כמו "סטון קולד" סטיב אוסטין, טריפל H, דה רוק, אנדרטייקר ועוד.
בינואר 1999, התרחש אחד מהאירועים הבולטים של מלחמת הרייטינג בתחום ההיאבקות, כאשר Nitro סיפרו בשידורם על הזכייה הצפויה של מיק פולי באליפות ה-WWE ב-Raw. גילוי זה גרם ליותר מחצי מיליון צופים לעבור לצפות ב-Raw.
ה-WCW החלו לאבד צופים ולהפסיד כסף רב ולבסוף הארגון קרס בשנת 2001. במרץ של אותה שנה ה-WWE הכריזו על קנייתה של ה-WCW והתוכניות Raw ו-Nitro שודרו בו זמנית. לאחר מכן הכריז הבעלים של ה-WWE, וינס מקמהן, על ניצחון במלחמת הרייטינג.
הפיצול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2002, הוחלט לחלק את ה-WWE לשתי תוכניות שונות, עם יצירת תוכנית חדשה בשם SmackDown, שתשודר ביום חמישי. Raw לעומת זאת שנחשבת לתוכנית הדגל של הארגון תישאר באותו יום ובאותה שעה, אך תאבד מספר לא מבוטל של מתאבקים לטובת SmackDown וזאת בעקבות תופעת ריבוי המתאבקים ב-WWE שנוצרה לאחר שהחברה רכשה את ארגוני ה-WCW וה-ECW יחד עם כוכביהם.
נקבע שלכל תוכנית יש סגל מתאבקים משלה, תארים משלה ועלילות שונות. לאחר שאלוף ה-WWE באותה התקופה, ברוק לסנר עבר ל-SmackDown יחד עם חגורת האליפות, הוחלט ליצור תואר אליפות חדש ל-Raw, שנותרה ללא אליפות עולם ראשית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של WWE Raw
