אליפות ה-WWE

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח; עיצוב וארגון.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חגורת ה-WWE הנוכחית

אליפות ה-WWE העולמית, היא האליפות העולמית של סמאקדאון בארגון ה-WWE. האלוף הנוכחי הוא AJ סטיילס שניצח את ג'ינדר מהאל בתוכנית סמאקדאון. השיאנים של אליפות ה-WWE הם ג'ון סינה וריק פלייר, שלהם 16 זכיות כל אחד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה שנת 1963, היה התואר תחת השם אליפות ה-WWF או בשם המלא World Wrestling Federation Heavyweight Championship והאלוף הראשון היה באדי רוג'רס. אולם באותה התקופה התואר לא נחשב לתואר רציני והיה נחות בהרבה מתואר אלוף העולם של ליגת ה-NWA.

ב-17 במאי 1963 זכה ברונו סאמארטינו ב-WWF בקרב מול באדי רוג'רס.

בשנת 1971 חזרה ליגת ה-WWF לליגת ה-NWA והכירה באלוף שלה כאלוף העולם האמיתי.

בשנת 1971 זכה איוון קולוף באליפות ה-NWA. לאחר שלושה שבועות זכה פדרו מוראלס בתואר. בשנת 1973 זכה סטן סטייזיאק באליפות ה-WWF או ה-NWA (לא ידוע).

בשנת 1973, רק עשרה ימים לאחר מכן, זכה ברונו סאמארטינו באליפות פעם נוספת, לאחר שניצח את סטן סטייזיאק. בשנת 1977 זכה בילי גרהאם באליפות.

בשנת 1979 שונה שם הליגה ל-WWF וכך גם שם האליפות ל-World Wrestling Federation Heavyweight Championship. בשנת 1983 זכה "שייך הברזל" האיראני ב-WWF.

בשנת 1983 עזבה ליגת ה-WWF את ה-NWA פעם נוספת, וקראה לתואר האליפות בשם: WWF World Heavyweight Championship. התואר של ליגת ה-WWF היה חשוב הרבה יותר מהתואר של ה-NWA, בזכות האלוף שלה האלק הוגאן.

בשנת 1988 זכה אנדרה הענק בתואר ה-WWF.

בתחילת שנות התשעים שונה שוב השם ל-WWF Championship כקיצור לשם World Wrestling Federation Championship.

ב-31 במרץ 1996, שון מייקלס זכה באליפות ה-WWE בקרב הארוך ביותר בהיסטוריה של רסלמניה נגד ברט הארט.

ב-9 בדצמבר 2001, כריס ג'ריקו זכה באליפות ה-WWE ובאליפות ה-WCW וכך הפך לאלוף הבלתי מעורער. אחריו זכו באליפות לפי הסדר - טריפל אייץ', האלק הוגאן, האנדרטייקר, דה רוק וברוק לסנר.

ב-21 באפריל 2002, ברוק לסנר, שהיה האלוף הבלתי מעורער, חתם על בלעדיות לסמאקדאון ולכן האליפות נהייתה שייכת לסמאקדאון, ול-Raw לא הייתה אליפות עולמית.

ב-2 בספטמבר 2002 יצר המנהל של Raw תואר אליפות חדש בשם אליפות העולם במשקל כבד והעניק אותו לטריפל אייץ', כתוצאה מכך האליפות הבלתי מעורערת של סמאקדאון נהפכה לאליפות ה-WWE.

ב-6 ביוני 2005, אלוף ה-WWE באותו הזמן, ג'ון סינה, עבר ל-Raw במסגרת הדראפט (עם האליפות), והתואר עבר ל-Raw.

ב-8 בינואר 2006 ג'ון סינה הובס על ידי אדג' שזכה בתואר אליפות ה-WWE הראשון בקריירה שלו לאחר שפדה את מזוודת ה"כסף בבנק" (Money In The Bank) שלו.

ב-29 בינואר 2006 ג'ון סינה החזיר לעצמו את תואר האליפות לאחר קרב חוזר נגד אדג'.

ב-11 ביוני 2006, ג'ון סינה הפסיד את התואר לרוב ואן דאם (שהיה ב-ECW) ושוב Raw נשארה בלי האליפות העולמית.

ב-3 ביולי 2006, נערך קרב משולש על אליפות ה-WWE בין אדג' רוב ואן דאם, וג'ון סינה. אדג' "גנב" מסינה את הסיכוי לניצחון, וזכה באליפות. התואר שב ל-Raw.

ב-17 בספטמבר 2006 נערך קרב בין ג'ון סינה לאדג', ג'ון סינה זכה בפעם השלישית באליפות ה-WWE.

ב-7 באוקטובר 2007 באירוע No Mercy הוכתר אלוף WWE חדש כאשר האלוף הקודם, ג'ון סינה היה צריך לוותר על התואר עקב פציעה חמורה. האלוף החדש הוא רנדי אורטון, שדקות ספורות לאחר הכתרתו כאלוף הפסיד את התואר בקרב נגד טריפל אייץ', בסוף הערב התקיים קרב חוזר בין השניים ובו ניצח אורטון והחזיר לעצמו את תואר אליפות ה-WWE.

ב-29 באפריל 2008 התקיים קרב הדחות מרובע בין אלוף ה-WWE רנדי אורטון, טריפל אייץ', ג'ון סינה ו-JBL. במהלך הקרב אייץ' ואורטון נותרו אחרונים בזירה ולבסוף טריפל אייץ' הצליח להדיח את רנדי אורטון ולזכות באליפות בפעם השמינית בקריירה שלו.

ב-23 ביוני 2008 התקיים "הדראפט" השנתי בו עבר האלוף הנוכחי, טריפל אייץ', לסמאקדאון ולפי כך טריפל אייץ' עבר יחד עם האליפות לסמאקדאון.

ב-23 בנובמבר 2008 אדג' הביס את טריפל אייץ' ו-ולדימיר קוזלוב במסגרת אירוע "סדרת ההישרדות" ובכך זכה בתואר אליפות ה-WWE ה-4 בקריירה שלו.

ב-14 בדצמבר 2008 ג'ף הארדי ניצח את אדג' וטריפל אייץ' בקרב משולש והשיג בפעם הראשונה בקריירה שלו את אליפות ה-WWE.

ב-26 בינואר 2009 אדג' זכה בתואר האליפות אחרי שניצח את ג'ף הארדי.

ב-15 בפברואר 2009 טריפל אייץ' זכה בפעם השמינית באליפות ה-WWE לאחר שניצח בקרב הדחות באירוע No Way Out 2009 לאחר שהדיח את אנדרטייקר.

ב-26 באפריל 2009 רנדי אורטון ניצח את טריפל אייץ' בקרב על התואר ובכך הפך לאלוף ה-WWE.

ב-7 ביוני 2009 בטיסטה ניצח את רנדי אורטון בקרב על התואר בקרב כלוב באירוע "חוקי אקסטרים".

ב-15 ביוני 2009 נערך קרב מרובע על אליפות ה-WWE בתוכנית Raw ובו ניצח רנדי אורטון.

ב-13 בספטמבר 2009 ג'ון סינה זכה בתואר לאחר קרב "הכנעה" נגד רנדי אורטון באירוע Breaking Point 2009.

ב-4 באוקטובר 2009 רנדי אורטון החזיר לעצמו את תואר האליפות לאחר ניצחון על ג'ון סינה באירוע "גיהנום בכלוב".

ב-11 באוקטובר 2009 סינה החזיר לעצמו את תואר האליפות לאחר ניצחון על רנדי אורטון בקרב "איש הברזל" באירוע Bragging Rights.

ב-13 בדצמבר 2009 שיימוס זכה באליפות ה-WWE לראשונה בקריירה שלו כאשר ניצח את ג'ון סינה במפתיע במופע TLC: שולחנות, סולמות וכיסאות.

ב-21 בפברואר 2010 ג'ון סינה זכה בתואר האליפות במסגרת האירוע "תא ההדחות" 2010. בסוף האירוע, קבע יו"ר ה-WWE, וינס מקמהן, קרב נוסף על אליפות ה-WWE בין האלוף הטרי, ג'ון סינה, לבין הטוען לתואר בטיסטה. בטיסטה ניצל את חולשתו של סינה מהקרב הקודם שנלחם בו לפני דקות אחדות והצליח לנצח בקרב ולזכות בתואר.

ב-28 במרץ 2010 באירוע רסלמניה 26 ניצח ג'ון סינה את האלוף בטיסטה וזכה באליפות ה-WWE בפעם השביעית בקריירה.

ב-20 ביוני 2010 באירוע Fatal 4 Way 2010 ניצח שיימוס את רנדי אורטון, אדג' וג'ון סינה וזכה בפעם השנייה שלו בקריירה בתואר האליפות.

ב-19 בספטמבר 2010 בליל האלופים 2011 רנדי אורטון ניצח את אדג', ג'ון סינה, כריס ג'ריקו, וויד בארט ושיימוס בקרב הדחות כאשר הדיח אחרון את האלוף שיימוס.

ב-22 בנובמבר 2010 המיז פדה את חוזה הכסף בבנק שברשותו על רנדי אורטון וכתוצאה מכך זכה באליפות ה-WWE בפעם הראשונה בקריירה שלו.

ב-1 במאי 2011 ג'ון סינה ניצח בקרב כלוב משולש את ג'ון מוריסון ואת המיז וזכה באליפות ה-WWE בפעם השמינית בקריירה שלו.

ב-17 ביולי 2011 CM פאנק ניצח את ג'ון סינה ועזב את ה-WWE כאלוף ה-WWE.

ב-25 ביולי 2011 ריי מיסטריו ניצח את המיז בסדרת קרבות עד הגמר וזכה באליפות ה-WWE הראשונה שלו.

ב-25 ביולי 2011 טריפל אייץ', הממונה על ה-WWE החזיר את ג'ון סינה ל-WWE ונתן לסינה קרב חוזר נגד ריי מיסטריו על האליפות, וסינה ניצח את מיסטריו וזכה באליפות ה-WWE התשיעית שלו בקריירה ושבר את שיאי הזכיות באליפות (השיא הקודם היה שלטריפל אייץ' עם 8 זכיות).

ב-8 באוגוסט 2011 באירוע סאמרסלאם 2011 CM פאנק ניצח את ג'ון סינה (טעות שיפוטית) בקרב "אלוף נגד אלוף" וזכה באליפות ה-WWE הבלתי מעורערת. דקה לאחר מכן אלברטו דל ריו פדה את מזוודת הכסף בבנק וזכה באליפות ה-WWE הראשונה בקריירה שלו.

ב-18 בספטמבר 2011 באירוע ליל האלופים, זכה ג'ון סינה באליפות לאחר ניצחון בהכנעה על אלברטו דל ריו.

ב-2 באוקטובר 2011 באירוע "גיהנום בכלוב" 2011, אלברטו דל ריו ניצח את ג'ון סינה ו-CM פאנק בקרב משולש וזכה מחדש בתואר.

ב-20 בנובמבר 2011 ב"סדרת ההישרדות", ניצח CM פאנק את אלברטו דל ריו וזכה באליפות ה-WWE.

ב-27 בינואר 2013 כהונתו בת 14 החודשים של CM פאנק כאלוף נקטעה לאחר הפסד להרוק בקרב שנעל את אירוע הרויאל ראמבל.

ב-7 באפריל 2013 ג'ון סינה ניצח את דה רוק ברסלמניה 29 וזכה באליפות בפעם ה-11 בקריירה שלו.

ב-18 באוגוסט 2013, דניאל בריאן ניצח את ג'ון סינה בקרב שבו טריפל אייץ' היה השופט המיוחד וזכה באליפות ה-WWE בפעם הראשונה בקריירה שלו. אחרי הקרב, טריפל אייץ' ביצע על בריאן את תרגיל הסיום שלו, הפדיגרי, ואז רנדי אורטון הגיע לזירה במהירות, פדה את מזוודת "הכסף בבנק" שלו על בריאן וזכה באליפות ה-WWE בפעם השביעית.

ב-15 בספטמבר 2013, דניאל בריאן ניצח את רנדי אורטון בקרב חוזר על אליפות ה-WWE באירוע ליל האלופים 2013 וזכה באליפות ה-WWE.

ב-16 בספטמבר 2013, טריפל אייץ' לקח את חגורת האליפות מדניאל בריאן מפני שטריפל אייץ' צפה בספירת הניצחון שהעניקה לדניאל בריאן את הניצחון וטען שהספירה הייתה מהירה מדי ולא מקובלת מבחינתו.

ב-27 באוקטובר 2013, רנדי אורטון ניצח את דניאל בריאן בקרב חוזר על האליפות באירוע "גיהנום בכלוב" וזכה בה.

ב-15 בדצמבר 2013, התקיים קרב בין רנדי אורטון (אלוף ה-WWE) לג'ון סינה (אלוף העולם במשקל כבד). רנדי אורטון ניצח בקרב, ואחר כך אליפות העולם במשקל כבד אוחדה עם אליפות ה-WWE, ושם האליפות שונה ל"אליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד".

ב-6 באפריל 2014, דניאל בריאן ניצח את המחזיק באליפות, רנדי אורטון, ואת בטיסטה וזכה באליפות.

ב-9 ביוני 2014, האליפות התפנתה לאחר שנלקחה מדניאל בריאן על ידי סטפני מקמהן וטריפל אייץ' מפני שבריאן נזקק לניתוח בצוואר.

ב-29 ביוני 2014 ג'ון סינה זכה באליפות בקרב סולמות באירוע "כסף בבנק".

ב-17 באוגוסט 2014, ברוק לסנר הביס את ג'ון סינה וזכה באליפות.

ב-21 בספטמבר 2014, התקיים קרב חוזר בין ג'ון סינה וברוק לסנר על האליפות ובו סינה ניצח מפסילה כשסת' רולינס הכה בו עם מזוודת ה-Money in The Bank אך לסנר נשאר אלוף.

ב-29 במרץ 2015, התקיים הקרב בין ברוק לסנר לרומן ריינס על האליפות ברסלמניה 31. סת' רולינס נכנס באמצע הקרב והצטרף אליו כאשר פדה את מזוודת ה-"כסף בבנק" שלו וזכה באליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד.

ב-5 בנובמבר 2015, סת' רולינס נטש את אליפות העולם לאחר שנפצע בברכו בקרב מול קיין באירלנד.

ב-22 בנובמבר 2015, זכה רומן ריינס באליפות ה-WWE לאחר שהביס את דין אמברוז. באותו לילה פדה שיימוס את המזוודה וזכה באליפות בפעם ה-3.

ב-14 בדצמבר 2015, הביס רומן ריינס את שיימוס ב-Raw וזכה באליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד.

ב-24 בינואר 2016, ניצח טריפל אייץ' את קרב הרויאל ראמבל בכך שהדיח את דין אמברוז, ובכך זכה באליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד שהוגנה בקרב על ידי רומן ריינס.

ב-3 באפריל 2016, זכה רומן ריינס באליפות ה-WWE בפעם השלישית לאחר שניצח את טריפל אייץ' ברסלמניה 32.

ב-19 ביוני 2016, זכה סת' רולינס באליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד בפעם השנייה לאחר שניצח את רומן ריינס באירוע "כסף בבנק". אחרי הקרב דין אמברוז פדה את מזוודת ה-Money in the Bank על סת' רולינס וזכה באליפות בפעם הראשונה בקריירה שלו.

ב-29 ביוני 2016 שם האליפות שונה מ-אליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד חזרה ל-אליפות ה-WWE העולמית, בעקבות פיצול התוכניות.

ב-19 ביולי 2016, בתוכנית סמאקדאון, נערך הדראפט, שלמעשה התחיל את הפיצול בין raw ו- smackdown. דין אמברוז, האלוף המכהן, נבחר לתוכנית סמאקדאון, ובכך אליפות ה- WWE העולמית הפכה לבלעדית לסמאקדאון. בתוכנית raw, שהייתה בשבוע שלאחר הדראפט, סטפני מקמהן ומיק פולי הכריזו על אליפות ראשית חדשה, שתהיה בלעדית ל- raw, האליפות האוניברסלית של ה- WWE.

ב-11 בספטמבר 2016 באירוע באקלאש של סמאקדאון, ניצח AJ סטיילס את דין אמברוז וזכה באליפות.

ב-29 בינואר 2017 באירוע רויאל ראמבל של ה-WWE, ניצח ג'ון סינה את AJ סטיילס וזכה באליפות בפעם ה-16 והשווה את השיא של ריק פלייר.

ב-13 בפברואר 2017 באירוע "תא ההדחות" של ה--WWE, ניצח בריי וויאט בקרב "תא ההדחות" את ג'ון סינה, AJ סטיילס, ברון קורבין, המיז ודין אמברוז והפך בפעם הראשונה בקריירה שלו לאלוף ה-WWE.

ב-2 באפריל 2017 זוכה קרב הרויאל ראמבל, רנדי אורטון, נפגש לקרב נגד האלוף בריי וויאט ובאותו הקרב זכה באליפות.

ב-21 במאי 2017 באירוע בקלאש ניצח ג'ינדר מאהל את רנדי אורטון וזכה באליפות.

ב-7 בנובמבר 2017 בסמאקדאון ניצח AJ סטיילס את ג'ינדר מאהל וזכה באליפות, תוכנית שהתקיימה במנצ'סטר, אנגליה.

שמות האליפות לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנים
אליפות העולם במשקל כבד של ה-WWWF ‏1971-1963
האליפות במשקל כבד של ה-WWWF ‏1979-1971
האליפות במשקל כבד של ה-WWF ‏1983-1979
אליפות העולם במשקל כבד של ה-WWF ‏1998-1983
אליפות ה-WWF ‏2001-1998
האליפות הבלתי מעורערת של ה-WWF ‏2002-2001
האליפות הבלתי מעורערת של ה-WWE 2002
אליפות ה-WWE ‏2013-2002, 2016
אליפות ה-WWE העולמית במשקל כבד 2016-2013
אליפות ה-WWE העולמית 2017-2016
אליפות ה-WWE 2017 - הווה

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האלוף הראשון הוא באדי רוג'רס.
  • האלוף שהחזיק בתואר במשך הכי הרבה זמן הוא ברונו סאמארטינו - 2803 ימים.
  • האלוף שהחזיק בתואר במשך הכי פחות זמן הוא אנדרה הענק - 45 שניות.
  • האלופים שהחזיקו בתואר הכי הרבה פעמים הם ג'ון סינה וריק פלייר- 16 פעמים כל אחד.
  • האלוף שזכה בתואר בגיל הצעיר ביותר הוא ברוק לסנר - 25 שנים, 44 ימים.
  • האלוף שזכה בתואר בגיל המבוגר ביותר הוא וינס מקמאן - 54 שנים, 27 ימים.
  • האלוף הכבד ביותר הוא יוקוזונה - 266 ק"ג.
  • האלוף הקל ביותר הוא ריי מיסטיריו - 73 ק"ג.
  • האלוף הגבוה ביותר הוא אנדרה הענק - 2.24 מטר.
  • האלוף הנמוך ביותר היה ריי מיסטיריו - 1.68 מטר.

המספר הרב ביותר של זכיות באליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתאבק פעמים
ג'ון סינה, ריק פלייר 16
טריפל אייץ' 14
רנדי אורטון 13
הרוק 8
האלק הוגאן, סטיב אוסטין 6
ברט הארט 5
אנדרטייקר, קורט אנגל, אדג', ברוק לסנר 4

5 המתאבקים שהחזיקו באליפות הכי הרבה זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתאבק מס' ימים מספר הזכיות
ברונו סמארטינו 4020 2
האלק הוגאן 2185 6
בוב באקלנד 2138 2
ג'ון סינה 1254 16
פדרו מוראלס 1027 1

רשימת האלופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מתאבק לאום זכייה מספר תאריך מספר ימים בהחזקת התואר מיקום אירוע הערות
1 באדי רוג'רס ארצות הבריתארצות הברית 1 29 באפריל 1963 22 ריו דה ז'ניירו, ברזיל
2 ברונו סמארטינו איטליהאיטליה 1 17 במאי 1963 2,803 ניו יורק, ניו יורק אירוע ישיר
3 איוון קולוף קנדהקנדה 1 18 בינואר 1971 21 ניו יורק, ניו יורק אירוע ישיר
4 פדרו מוראלס פוארטו ריקופוארטו ריקו 1 8 בפברואר 1971 1,027 ניו יורק, ניו יורק אירוע ישיר
5 סטן סטיזיאק קנדהקנדה 1 1 בדצמבר 1973 9 פילדלפיה, פנסילבניה אירוע ישיר
6 ברונו סמארטינו איטליהאיטליה 2 10 בדצמבר 1973 1,237 ניו יורק, ניו יורק אירוע ישיר
7 בילי גרהם ארצות הבריתארצות הברית 1 30 באפריל 1977 296 בולטימור, מרילנד אירוע ישיר
8 בוב באקלנד ארצות הבריתארצות הברית 1 20 בפברואר 1978 648 ניו יורק, ניו יורק אירוע ישיר
- אנטוניו אינוקי יפןיפן 1 30 בנובמבר 1979 6 טוקושימה, יפן אירוע ישיר
- פנויה - - 6 בדצמבר 1979 - טוקיו, יפן אירוע ישיר
- בוב באקלנד ארצות הבריתארצות הברית 1 17 בדצמבר 1979 1,470 ניו יורק, ניו יורק אירוע ישיר
9 איירון שייק איראןאיראן 1 26 בדצמבר 1983 28 ניו יורק, ניו יורק אירוע ישיר
10 האלק הוגאן ארצות הבריתארצות הברית 1 23 בינואר 1984 1,474 ניו יורק, ניו יורק אירוע ישיר
11 אנדרה הענק צרפתצרפת 1 5 בפברואר 1988 1> אינדיאנפוליס, אינדיאנה האירוע המרכזי I
- פנויה - - 5 בפברואר 1988 - אינדיאנפוליס, אינדיאנה האירוע המרכזי I
12 רנדי "מאצ'ומן" סאבאג' ארצות הבריתארצות הברית 1 27 במרץ 1988 371 אטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי רסלמניה 4
13 האלק הוגאן ארצות הבריתארצות הברית 2 2 באפריל 1989 364 אטלנטיק סיטי, ניו ג'רזי רסלמניה 5
14 אולטימייט ווריור ארצות הבריתארצות הברית 1 1 באפריל 1990 טורונטו, אונטריו, קנדיה רסלמניה 6
15 סרג'נט סלאוטר ארצות הבריתארצות הברית 1 19 בינואר 1991 293 מיאמי, פלורידה רויאל ראמבל
16 האלק הוגאן ארצות הבריתארצות הברית 3 24 במרץ 1991 248 לוס אנג'לס, קליפורניה רסלמניה 7
17 אנדרטייקר ארצות הבריתארצות הברית 1 27 בנובמבר 1991 6 דטרויט, מישיגן סדרת ההישרדות
18 האלק הוגאן ארצות הבריתארצות הברית 4 3 בדצמבר 1991 1 סן אנטוניו, טקסס This Tuesday in Texas 1991
- פנויה - - 4 בדצמבר 1991 - ניו הייבן, קונטיקט Superstars of Wrestling
19 ריק פלייר ארצות הבריתארצות הברית 1 19 בינואר 1992 77 אולבני, ניו יורק רויאל ראמבל
20 רנדי "מאצ'ו מן" סאבאג' ארצות הבריתארצות הברית 2 5 באפריל 1992 149 אינדיאנפוליס, אינדיאנה רסלמניה 8
21 ריק פלייר ארצות הבריתארצות הברית 2 1 בספטמבר 1992 41 הרשיי, פנסילבניה Prime Time Wrestling
22 ברט הארט קנדהקנדה 1 12 באוקטובר 1992 174 ססקטון, ססקצ'ואן אירוע ישיר
23 יוקוזונה ארצות הבריתארצות הברית 1 4 באפריל 1993 1> לאס וגאס, נבדה רסלמניה 9
24 האלק הוגאן ארצות הבריתארצות הברית 5 4 באפריל 1993 70 לאס וגאס, נבדה רסלמניה 9
25 יוקוזונה ארצות הבריתארצות הברית 2 13 ביוני 1993 280 דייטון, אוהיו מלך הזירה 1993
26 ברט הארט קנדהקנדה 2 20 במרץ 1994 248 ניו יורק, ניו יורק רסלמניה 10
27 בוב באקלנד ארצות הבריתארצות הברית 2 23 בנובמבר 1994 3 סן אנטוניו, טקסס סדרת ההישרדות
28 דיזל ארצות הבריתארצות הברית 1 26 בנובמבר 1994 358 ניו יורק, ניו יורק אירוע ישיר
29 ברט הארט קנדהקנדה 3 19 בנובמבר 1995 לאנדאובר, מרילנד סדרת ההישרדות
30 שון מייקלס ארצות הבריתארצות הברית 1 31 במרץ 1996 231 אנהיים, קליפורניה רסלמניה 12
31 סייקו סיד ארצות הבריתארצות הברית 1 17 בנובמבר 1996 63 ניו יורק, ניו יורק סדרת ההישרדות
32 שון מייקלס ארצות הבריתארצות הברית 2 19 בינואר 1997 25 סן אנטוניו, טקסס רויאל ראמבל
- פנויה - - 13 בפברואר 1997 - לוול, מסצ'וסטס Raw מייקלס ויתר על התואר עקב פציעה.
33 ברט הארט קנדהקנדה 4 16 בפברואר 1997 1 צ'טנוגה, טנסי In Your House 13
34 סייקו סיד ארצות הבריתארצות הברית 2 17 בפברואר 1997 34 נאשוויל, טנסי Raw
35 אנדרטייקר ארצות הבריתארצות הברית 2 23 במרץ 1997 133 רוזמונט, אילינוי רסלמניה 13
36 ברט הארט קנדהקנדה 5 3 באוגוסט 1997 98 איסט רודרפורד, ניו ג'רזי סאמרסלאם
37 שון מייקלס ארצות הבריתארצות הברית 3 9 בנובמבר 1997 140 מונטריאול, קוויבק, קנדה סדרת ההישרדות
38 "סטון קולד" סטיב אוסטין ארצות הבריתארצות הברית 1 29 במרץ 1998 91 בוסטון, מסצ'וסטס רסלמניה 14
39 קיין ספרדספרד 1 28 ביוני 1998 1 פיטסבורג, פנסילבניה מלך הזירה 1998
40 "סטון קולד" סטיב אוסטין ארצות הבריתארצות הברית 2 29 ביוני 1998 90 קליבלנד, אוהיו Raw is War
- פנויה - - 27 בספטמבר 1998 - המילטון, אונטריו, קנדה Raw
41 הרוק ארצות הבריתארצות הברית 1 15 בנובמבר 1998 44 סנט לואיס, מיזורי סדרת ההישרדות
42 מנקיינד ארצות הבריתארצות הברית 1 29 בדצמבר 1998 26 ווסטר, מסצ'וסטס Raw is War
43 הרוק ארצות הבריתארצות הברית 2 24 בינואר 1999 2 אנהיים, קליפורניה רויאל ראמבל
44 מנקיינד ארצות הבריתארצות הברית 2 26 בינואר 1999 20 טוסון, אריזונה 1999 Halftime Heat
45 הרוק ארצות הבריתארצות הברית 3 15 בפברואר 1999 41 ברמינגהאם, אלבמה Raw is War
46 "סטון קולד" סטיב אוסטין ארצות הבריתארצות הברית 3 28 במרץ 1999 56 פילדלפיה, פנסילבניה רסלמניה 15
47 אנדרטייקר ארצות הבריתארצות הברית 3 23 במאי 1999 36 קנזס סיטי, מיזורי Over the Edge 1999
48 "סטון קולד" סטיב אוסטין ארצות הבריתארצות הברית 4 28 ביוני 1999 55 שארלוט, צפון קרוליינה Raw is War
49 מנקיינד ארצות הבריתארצות הברית 3 22 באוגוסט 1999 1 מיניאפוליס, מינסוטה סאמרסלאם
50 טריפל אייץ' ארצות הבריתארצות הברית 1 23 באוגוסט 1999 22 איימס, איווה Raw is War
51 וינס מקמהן ארצות הבריתארצות הברית 1 14 בספטמבר 1999 6 לאס וגאס, נבדה סמאקדאון
- פנויה - - 20 בספטמבר 1999 - יוסטון, טקסס Raw וינס מקמהן ויתר על התואר.
52 טריפל אייץ' ארצות הבריתארצות הברית 2 26 בספטמבר 1999 49 שארלוט, צפון קרוליינה בלתי נסלח
53 ביג שואו ארצות הבריתארצות הברית 1 14 בדצמבר 1999 50 דטרויט, מישיגן סדרת ההישרדות
54 טריפל אייץ' ארצות הבריתארצות הברית 3 3 בינואר 2000 118 מיאמי, פלורידה Raw is War
55 הרוק ארצות הבריתארצות הברית 4 30 באפריל 2000 21 וושינגטון די. סי. באקלאש
56 טריפל אייץ' ארצות הבריתארצות הברית 4 21 במאי 2000 35 לואיוויל, קנטקי יום הדין
57 הרוק ארצות הבריתארצות הברית 5 25 ביוני 2000 119 בוסטון, מסצ'וסטס מלך הזירה 2000
58 קורט אנגל ארצות הבריתארצות הברית 1 22 באוקטובר 2000 126 אולבני, ניו יורק ללא רחמים
59 הרוק ארצות הבריתארצות הברית 6 25 בפברואר 2001 35 לאס וגאס, נבדה אין דרך יציאה
60 "סטון קולד" סטיב אוסטין ארצות הבריתארצות הברית 5 1 באפריל 2001 175 יוסטון, טקסס רסלמניה 17
61 קורט אנגל ארצות הבריתארצות הברית 2 23 בספטמבר 2001 15 פיטסבורג, פנסילבניה בלתי נסלח
62 "סטון קולד" סטיב אוסטין ארצות הבריתארצות הברית 6 8 באוקטובר 2001 62 אינדיאנפוליס, אינדיאנה Raw
63 כריס ג'ריקו ארצות הבריתארצות הברית 1 9 בדצמבר 2001 98 סן דייגו, קליפורניה נקמה
64 טריפל אייץ' ארצות הבריתארצות הברית 5 17 במרץ 2002 35 טורונטו, אונטריו, קנדה רסלמניה 18
65 האלק הוגאן ארצות הבריתארצות הברית 6 21 באפריל 2002 28 קנזס סיטי, מיזורי באקלאש
66 אנדרטייקר ארצות הבריתארצות הברית 4 19 במאי 2002 63 נאשוויל, טנסי יום הדין
67 הרוק ארצות הבריתארצות הברית 7 21 ביולי 2002 35 דטרויט, מישיגן נקמה
68 ברוק לסנר ארצות הבריתארצות הברית 1 25 באוגוסט 2002 84 יוניונדייל, ניו יורק סאמרסלאם
69 ביג שואו ארצות הבריתארצות הברית 2 17 בנובמבר 2002 28 ניו יורק, ניו יורק סדרת ההישרדות
70 קורט אנגל ארצות הבריתארצות הברית 3 15 בדצמבר 2002 105 סאנרייז, פלורידה Armageddon 2002
71 ברוק לסנר ארצות הבריתארצות הברית 2 30 במרץ 2003 119 סיאטל, וושינגטון רסלמניה 19
72 קורט אנגל ארצות הבריתארצות הברית 4 27 ביולי 2003 51 דנוור, קולורדו נקמה
73 ברוק לסנר ארצות הבריתארצות הברית 3 16 בספטמבר 2003 152 ראלי, קרוליינה הצפונית סמאקדאון
74 אדי גאררו ארצות הבריתארצות הברית 1 15 בפברואר 2004 133 דיילי סיטי, קליפורניה No Way Out 2004
75 JBL ארצות הבריתארצות הברית ‏1 27 ביוני 2004 280 נורפוק, וירג'יניה המסיבה האמריקאית הגדולה
76 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 1 3 באפריל 2005 280 לוס אנג'לס, קליפורניה רסלמניה 21
77 אדג' קנדהקנדה 1 8 בינואר 2006 21 אולבני, ניו יורק New Year's Revolution
78 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 2 29 בינואר 2006 133 מיאמי, פלורידה רויאל ראמבל
79 רוב ואן דאם ארצות הבריתארצות הברית 1 11 ביוני 2006 22 ניו יורק, ניו יורק ECW One Night Stand
80 אדג' קנדהקנדה 2 3 ביולי 2006 76 פילדלפיה, פנסילבניה Raw
81 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 3 17 בספטמבר 2006 380 טורונטו, אונטריו, קנדה בלתי נסלח
- פנויה - - 2 באוקטובר 2007 - דייטון, אוהיו ECW התואר התפנה עקב הפציעה של סינה בשריר החזה.
82 רנדי אורטון ארצות הבריתארצות הברית 1 7 באוקטובר 2007 1> רוזמונט, אילינוי ללא רחמים
83 טריפל אייץ' ארצות הבריתארצות הברית 6 7 באוקטובר 2007 1> רוזמונט, אילינוי ללא רחמים
84 רנדי אורטון ארצות הבריתארצות הברית 2 7 באוקטובר 2007 203 רוזמונט, אילינוי ללא רחמים
85 טריפל אייץ' ארצות הבריתארצות הברית 7 27 באפריל 2008 210 בולטימור, מרילנד באקלאש
86 אדג' קנדהקנדה 3 23 בנובמבר 2008 21 בוסטון, מסצ'וסטס סדרת ההישרדות
87 ג'ף הארדי ארצות הבריתארצות הברית 1 14 בדצמבר 2008 42 באפלו, ניו יורק Armageddon
88 אדג' קנדהקנדה 4 25 בינואר 2009 21 דטרויט, מישיגן רויאל ראמבל
89 טריפל אייץ' ארצות הבריתארצות הברית 8 15 בפברואר 2009 70 סיאטל, וושינגטון אין דרך יציאה
90 רנדי אורטון ארצות הבריתארצות הברית 3 26 באפריל 2009 42 פרובידנס, רוד איילנד באקלאש
91 בטיסטה ארצות הבריתארצות הברית 1 7 ביוני 2009 2 ניו אורלינס, לואיזיאנה חוקי אקסטרים
- פנויה - - 9 ביוני 2009 - - - התואר התפנה עקב פציעה של בטיסטה בשריר הזרוע הימני.
92 רנדי אורטון ארצות הבריתארצות הברית 4 15 ביוני 2009 90 שארלוט, צפון קרוליינה Raw
93 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 4 7 בספטמבר 2009 21 מונטריאול, קוויבק, קנדה נקודת שבירה
94 רנדי אורטון ארצות הבריתארצות הברית 5 4 באוקטובר 2009 21 ניוארק, ניו ג'רזי גיהנום בכלוב
95 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 5 25 באוקטובר 2009 49 פיטסבורג, פנסילבניה Bragging Rights
96 שיימוס אירלנדאירלנד 1 13 בדצמבר 2009 70 סן אנטוניו, טקסס TLC: שולחנות, סולמות וכיסאות
97 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 6 21 בפברואר 2010 1> סנט לואיס, מיזורי תא ההדחות
98 בטיסטה ארצות הבריתארצות הברית 2 21 בפברואר 2010 35 סנט לואיס, מיזורי תא ההדחות
99 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 7 28 במרץ 2010 84 גלנדייל, אריזונה רסלמניה 26
100 שיימוס אירלנדאירלנד 2 20 ביוני 2010 91 יוניונדייל, ניו יורק Fatal 4-Way
101 רנדי אורטון ארצות הבריתארצות הברית 6 19 בספטמבר 2010 64 רוזמונט, אילינוי ליל האלופים
102 המיז ארצות הבריתארצות הברית 1 22 בנובמבר 2010 160 אורלנדו, פלורידה Raw
103 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 8 1 במאי 2011 77 טמפה, פלורידה חוקי אקסטרים
104 CM פאנק ארצות הבריתארצות הברית 1 17 ביולי 2011 28 רוזמונט, אילינוי כסף בבנק
105 ריי מיסטריו ארצות הבריתארצות הברית 1 25 ביולי 2011 1> המפטון, וירג'יניה Raw
106 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 9 25 ביולי 2011 20 המפטון, וירג'יניה Raw
- CM פאנק ארצות הבריתארצות הברית 2 14 באוגוסט 2011 - לוס אנג'לס, קליפורניה סאמרסלאם
107 אלברטו דל ריו מקסיקומקסיקו 1 14 באוגוסט 2011 35 לוס אנג'לס, קליפורניה סאמרסלאם
108 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 10 18 בספטמבר 2011 14 באפלו, ניו יורק ליל האלופים
109 אלברטו דל ריו מקסיקומקסיקו 2 2 בספטמבר 2011 49 ניו אורלינס, לואיזיאנה גיהנום בכלוב
110 CM פאנק ארצות הבריתארצות הברית 3 20 בנובמבר 2011 434 ניו יורק, ניו יורק סדרת ההישרדות
111 הרוק ארצות הבריתארצות הברית 8 27 בינואר 2013 70 פיניקס, אריזונה רויאל ראמבל
112 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 11 7 באפריל 2013 133 איסט רודרפורד, ניו ג'רזי רסלמניה 29
113 דניאל בריאן ארצות הבריתארצות הברית 1 18 באוגוסט 2013 1> לוס אנג'לס, קליפורניה סאמרסלאם
114 רנדי אורטון ארצות הבריתארצות הברית 7 18 באוגוסט 2013 28 לוס אנג'לס, קליפורניה סאמרסלאם
115 דניאל בריאן ארצות הבריתארצות הברית 2 16 בספטמבר 2013 1 דטרויט, מישיגן ליל האלופים
- פנויה - - 16 בספטמבר 2013 - קליבלנד, אוהיו Raw
116 רנדי אורטון ארצות הבריתארצות הברית 8 27 באוקטובר 2013 161 מיאמי, פלורידה גיהנום בכלוב
117 דניאל בריאן ארצות הבריתארצות הברית 3 6 באפריל 2014 64 ניו אורלינס, לואיזיאנה רסלמניה 30
- פנויה - - 9 ביוני 2014 - מיניאפוליס, מינסוטה Raw התואר התפנה עקב פציעה של דניאל בריאן בצוואר.
118 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 12 29 ביוני 2014 49 בוסטון, מסצ'וסטס כסף בבנק
119 ברוק לסנר ארצות הבריתארצות הברית 4 17 באוגוסט 2014 224 לוס אנג'לס, קליפורניה סאמרסלאם
120 סת' רולינס ארצות הבריתארצות הברית 1 29 במרץ 2015 220 קליפורניה, קליפורניה רסלמניה 31
- פנויה - - 4 בנובמבר 2015 - - - התואר התפנה עקב פציעה של רולינס ברצועות הצולבות ובמניסקוס בזמן הקרב שלו נגד קיין באירוע שלא שודר לטלוויזיה בדבלין, אירלנד.
121 רומן ריינס ארצות הבריתארצות הברית 1 22 בנובמבר 2015 1> אטלנטה, ג'ורג'יה סדרת ההישרדות
122 שיימוס אירלנדאירלנד 3 22 בנובמבר 2015 22 אטלנטה, ג'ורג'יה סדרת ההישרדות
123 רומן ריינס ארצות הבריתארצות הברית 2 14 בדצמבר 2015 41 פילדלפיה, פנסילבניה Raw
124 טריפל אייץ' ארצות הבריתארצות הברית 9 24 בינואר 2016 70 אורלנדו, פלורידה רויאל ראמבל
125 רומן ריינס ארצות הבריתארצות הברית 3 3 באפריל 2016 77 ארלינגטון, טקסס רסלמניה 32
126 סת' רולינס ארצות הבריתארצות הברית 2 19 ביוני 2016 1> לאס וגאס, נבדה כסף בבנק
127 דין אמברוז ארצות הבריתארצות הברית 1 19 ביוני 2016 84 לאס וגאס, נבדה כסף בבנק
128 AJ סטיילס ארצות הבריתארצות הברית 1 11 בספטמבר 2016 140 ריצ'מונד, וירג'יניה באקלאש
129 ג'ון סינה ארצות הבריתארצות הברית 16 29 בינואר 2017 14 סן אנטוניו, טקסס רויאל ראמבל
130 בריי וויאט ארצות הבריתארצות הברית 1 13 בפברואר 2017 49 פיניקס, אריזונה תא ההדחות
131 רנדי אורטון ארצות הבריתארצות הברית 9 2 באפריל 2017 49 אורלנדו, פלורידה רסלמניה 33
132 ג'ינדר מהאל הודוהודו 1 21 במאי 2017 170 רוזמונט, אילינוי באקלאש
133 AJ סטיילס ארצות הבריתארצות הברית 2 7 בנובמבר 2017 אלוף נוכחי מנצ'סטר, אנגליה סמאקדאון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליפות ה-WWE בוויקישיתוף