שון מייקלס
 | |
| לידה |
22 ביולי 1965 (בן 57) צ'נדלר, אריזונה, ארצות הברית |
|---|---|
| שם במה | שון מייקלס |
| כינוי |
שובר הלבבות עוצר ההצגה מסמר הערב האירוע המרכזי מר רסלמניה |
| משקל | 102 קילוגרם (225 ליברות) |
| גובה | 1.85 מטרים (6.1 רגל) |
| לאום | אמריקאי |
| קריירה מקצוענית | 10 באוקטובר 1984 – 28 במרץ 2010 (25 שנים) |
| מאמנים | חוסה לותריו |
| ליגות | WWE |
| תרגילי סיום | Sweet Chin Music, Diving Elbow drop ,Sharpshooter |
| היכל התהילה |
2011 (כיחיד) 2019 (כחלק מקבוצת D-Generation X) |
מייקל שון היקנבוטום (באנגלית: Michael Shawn Hickenbottom) הידוע בשם הבמה שון מייקלס (נולד ב־22 ביולי 1965 בצ'נדלר, אריזונה) הוא מתאבק עבר מקצועי אמריקאי המזוהה עם ארגון ה-WWE, ונחשב לאחד מגדולי המתאבקים הגדולים והאהודים שידע הארגון בכל הזמנים. מייקלס נאלץ לפרוש לאחר הקרב האחרון שלו נגד אנדרטייקר ב-2010.
דמותו של היקנבוטום ב-WWE היא מהדמויות הפופולריות ביותר. דמותו שולבה באירועים מרכזיים רבים, כגון: מאבקים על אליפויות וכן באירוע המרכזי של הארגון - רסלמניה. בין השאר זכתה דמותו לכינוי "שובר הלבבות הצעיר" (HeartBreak Kid או בקיצור HBK). כינויים נוספים שלו הם: "מסמר הערב", "האירוע המרכזי", "מר רסלמניה" ו"גוד אוף לייט" (God of Light) כינוי זה קיבל בזמן יריבותו עם הקברן. מייקלס נחשב לאחד האגדות המפוארות שידע הארגון ולאחד מגדולי המתאבקים בכל הזמנים, בנוסף לכך מייקלס היה אחד ממתאבקי ה-WWE האהודים והאהובים ביותר בכל הזמנים (בגלל אישיותו המנצחת).
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היקנבוטום נולד בצ'נדלר שבאריזונה וגדל בסן אנטוניו, טקסס. הוא החל להופיע בארגוני היאבקות קטנים ומקומיים, שם דמותו זכתה לפופולריות מסוימת בקרב הקהל. היקנבוטום תפס את תשומת לבם של ארגוני ההיאבקות הגדולים יותר כאשר החל להופיע במסגרת הארגון AWA, אשר מופעיו הגיעו לכל רחבי ארצות הברית. דמותו ב-AWA, שהייתה חלק מצמד The Midnight Rockers, הייתה פופולרית במיוחד והתסריט זיכה את הצמד בשתי אליפויות. לאור ההצלחה עבר היקנבוטום יחד עם דמות שותפו, מרטי ג'נטי לארגון ה-WWF (לימים, ה-WWE) ב-1987.
לאחר 4 שנים ב-WWE בהן הופיע עם ג'נטי תחת השם "רוקרס", החליטו תסריטאי הארגון להעבירו לקרבות מבוימים בודדים. לשם כך העלילה סיפקה סיבה לריב בין הצמד, במהלכה דמותו של היקנבוטום תקפה את זו של ג'נטי בעת ראיון.
"שובר הלבבות"[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותו החדשה של מייקלס זכתה לכינוי חדש שהגדיר את מאפיינה העיקרי - "שובר הלבבות". הדמות החדשה הייתה לפופולרית ביותר ועורבה במספר עלילות ראשיות. ב-1992 הושעתה דמותו, על פי העלילה, עקב "ניהול קרבות לא ספורטיבי". הדמות חזרה לקראת סוף השנה וכך נוצר פיתול עלילה חדש, במהלכו מייקלס טען כי מכיוון שדמותו מעולם לא "הפסידה" את התואר בו החזיקה בעת שהושעתה - התואר שייך לה בצדק. העלילה הגיעה לשיאה בקרב מבוים בין דמותו של מייקלס לדמותו של המתאבק רייזר רמון במסגרת "רסלמניה" 10.
באירוע סדרת ההישרדות 1997 מייקלס היה במרכז הסערה שעוררה התחרות בין ה-WWE לארגון המתחרה WCW. במהלך קרב אליפות ה-WWF בין מייקלס ליריבו הקנדי, ברט הארט, השופט הכריז על מייקלס כמנצח הקרב. בסיום העימות הארט טען שזה לא סיום הקרב שסוכם מראש בין המתאבקים ובעקבות כך אירוע זה עורר סערה ציבורית גדולה שתועדה בסרט דוקומנטרי על ברט הארט.
תקרית זו מכונה "הדפיקה ממונטריאול", מכיוון שהקרב נערך במונטריאול עירו של הארט, שלאחר קרב זה עזב את ה-WWF לטובת ה-WCW. מייקלס עצמו הכחיש כל מעורבות למקרה, אך לאחר מספר שנים הודה שהתקרית תוכננה מראש בקפידה על ידו ועל ידי יו"ר ה-WWF, וינס מקמהן, על מנת שברט הארט לא יעזוב את החברה אל ה-WCW בתור אלוף ה-WWF.
ב-1998 מייקלס צוות למתאבק טריפל H ויחד הם יצרו את קבוצת ה-D-Genration X (בקיצור ה-DX) שעוררה פרובוקציות בתוכניות ה-WWF מה שהוביל לעלייה ברייטינג ובפופולריות של השניים עד שלבסוף ה-WWF ניצחו במלחמת הרייטינג וגרמו לקריסה של הארגון המתחרה.
לקראת סוף שנות ה-90 נאלץ מייקלס לפרוש זמנית מהיאבקות מקצועית בעקבות פציעה טורדנית, וחזר לזירה רק בשנת 2002. דמותו שולבה במהרה במופעים המרכזיים של ה-WWE והתסריט אף העניק לה את תואר האליפות כחודש לאחר החזרה. גם בשנות ה-2000 מייקלס המשיך להיות אחד מהמתאבקים הדומיננטיים בשורות הארגון, כאשר התמודד פעמים רבות על אליפות ה-WWF ובקרבות המרכזיים של הארגון. עם הזמן הוצמד למייקלס כינוי נוסף - מר רסלמניה, וזאת בעקבות ההופעות המרשימות שלו במופעי הרסלמניה מדי שנה שם הוא נוהג לגנוב את ההצגה ולתת את הקרב הטוב של הערב, בין אם זה קרב אליפות ובין אם לא.
יריביו של מייקלס במופעים אלו היו קורט אנגל, טריפל H, וינס מקמהן, ג'ון סינה, הקברן וריק פלייר כאשר האחרון קיים את קרב הפרישה שלו נגד מייקלס ברסלמניה 24, באחד הרגעים הבלתי נשכחים של אירועי הרסלמניה מאז ומעולם.
מייקלס המשיך לככב בעלילות המרכזיות של ה-WWE גם בשנת 2008, כאשר דמותו נכנסה לעימותים עם דמויותיהם של כריס ג'ריקו וג'ון "בראדשו" לייפילד.
הפופולריות של היקנבוטום יצאה מגבולות עולם ההיאבקות המקצועית והוא אף הגיש תוכנית ראיונות במסגרת ערוץ ה-WWE וכן כיכב על שער המגזין האירוטי לנשים - פלייגרל.
יריבות עם הקברן ואיחוד DX (2009–2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברסלמניה 25 התמודד מייקלס נגד האנדרטייקר באחד הקרבות הטובים בהיסטוריה של ה-WWE, בקרב זה מייקלס ניסה לשבור את השיא המדהים של האנדרטייקר ברסלמניה שבאותו זמן עמד על 16 ניצחונות ו-0 הפסדים. ובסוף ההתמודדות הוכרז האנדרטייקר כמנצח כתוצאה מהצמדה.
בחלוף כמה חודשים, דרש מייקלס מיריבו קרב חוזר ברסלמניה 26, אך הוא סירב. באירוע "תא ההדחות" 2010, התערב מייקלס במהלך קרב אליפות העולם במשקל כבד, תואר אותו החזיק אנדרטייקר באותם ימים. מייקלס פגע ב"איש המת" עם הסופר קיק שלו -"Sweet Chin Music" וגרם לו לאבד את תואר האליפות לכריס ג'ריקו.
מייקלס ביקש קרב נוסף מאנדרטייקר בטענה שאם הוא ילחם נגדו הוא יקבל נקמה. אנדרטייקר הסכים בתנאי שאם מייקלס מנצח: הרצף של האנדרטייקר (שעמד אז על 17 ניצחונות מתוך 17 קרבות) ישבר, אם אנדרטייקר מנצח, הקריירה האגדית של שון מייקלס תגמר והוא ייאלץ לפרוש.
ברסלמניה 26 נקבע קרב "קריירה נגד רצף" בין האנדרטייקר לשון מייקלס. השניים נפגשו לקרב החוזר ברסלמניה ושם ניצח אנדרטייקר את שון מייקלס על ידי הצמדה, ובכך סיים את הקריירה המפוארת בת 25 השנים של מייקלס.
ברסלמניה 28, בקרב "גיהנום בכלוב" בין טריפל H והקברן, הקברן הקרב תקף את מייקלס ונוצר עימות קטן ביניהם. בסוף הקרב, שלושתם יצאו מהזירה יחדיו. קרב זה נקרא ה-"End Of An Era" מכיוון שהתקופה של אותם מתאבקים כמרכזיים בארגון חלפה.
בשנת 2011 נכנס שון מייקלס "שובר הלבבות", לאחר קריירה אגדית, אל היכל התהילה של ה-WWE. כיום, שון מייקלס מופיע לעיתים בתוכניות של ה-WWE. ברסלמניה 29, כאשר טריפל H התמודד מול ברוק לסנר בקרב ללא חוקים, מייקלס צפה בקרב מהצד.
בשנת 2018 ליווה מייקלס את טריפל H בקרב מבוים שבו ניצח את דמותו של הקברן במופע באוסטרליה. לאחר הקרב, הקברן וקיין תקפו את מייקלס וטריפל H ואלו אתגרו אותם לקרב זוגות במופע היאבקות בערב הסעודית. בקרב המבוים, שסימן את חזרתו של מייקלס לזירה לאחר כמעט 9 שנים, ניצחו מייקלס וטריפל H.
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מתאבק השנה של PWI (1996)
- שלוש פעמים אלוף ה-WWF
- אלוף העולם במשקל כבד
- חמש פעמים אלוף העולם לזוגות
- אלוף הזוגות של ה-WWE
- שלוש פעמים האלוף הבין יבשתי
- אלוף אירופה
- פעמיים זוכה קרב הרויאל ראמבל (1995, 1996)
- מקום ראשון ברשימת 500 המתאבקים הגדולים בכל הזמנים של WWE
- הדיח 39 אנשים ברויאל ראמבל (מקום שני אחרי קיין)
- זוכה קרב תא ההדחות לשנת 2002
- היכל התהילה (2011)
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייקלס נשוי לרבקה להם שני ילדים. מייקלס הוא נוצרי קתולי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שון מייקלס, ברשת החברתית פייסבוק
שון מייקלס, ברשת החברתית טוויטר
שון מייקלס, סרטונים בערוץ היוטיוב- שון מייקלס, באתר WWE.com להיאבקות מקצועית
- שון מייקלס, באתר Online World of Wrestling
.svg){kind=icon}
| אלופי ה-WWE | ||
|---|---|---|
| 1960 | באדי רוג'רס • ברונו סמרטינו |  |
| 1970 | איוון קולוף • פדרו מוראלס • סטן סטייזיאק • סופרסטאר בילי גרהאם • בוב בקלנד | |
| 1980 | שייח' הברזל • האלק הוגאן • אנדרה הענק • רנדי סאבאג' | |
| 1990 | אולטימייט ווריור • הסמל סלוטר • אנדרטייקר • ריק פלייר • ברט הארט • יוקוזונה • דיזל • שון מייקלס • סייקו סיד • "סטון קולד" סטיב אוסטין • קיין • הרוק • מנקיינד • טריפל H • וינס מקמהן • ביג שואו | |
| 2000 | קורט אנגל • כריס ג'ריקו • ברוק לסנר • אדי גררו • JBL • ג'ון סינה • אדג' • רוב ואן דאם • רנדי אורטון • ג'ף הארדי • בטיסטה • שיימוס | |
| 2010 | המיז • סי. אם. פאנק • ריי מיסטריו • אלברטו דל ריו • דניאל בריאן • סת' רולינס • רומן ריינס (נוכחי) • דין אמברוז • AJ סטיילס • בריי וויאט • ג'ינדר מהאל • קופי קינגסטון | |
| 2020 | דרו מקינטייר • בובי לאשלי • ביג אי | |
| אלופי העולם במשקל כבד | |
|---|---|
|
| אלופי אירופה של ה-WWE | |
|---|---|
|
| זוכי קרב הרויאל ראמבל | ||
|---|---|---|
| זוכי קרב הגברים | ג'ים דאגן (1988) • ביג ג'ון סטאד (1989) • האלק הוגאן (1990 ו-1991) • ריק פלייר (1992) • יוקוזונה (1993) • ברט הארט ולקס לוגר (1994) • שון מייקלס (1995 ו-1996) • סטון קולד סטיב אוסטין (1997, 1998 ו-2001) • וינס מקמהן (1999) • הרוק (2000) • טריפל H (2002 ו-2016) • ברוק לסנר (2003 ו-2022) • כריס בנואה (2004) • בטיסטה (2005 ו-2014) • ריי מיסטריו (2006) • אנדרטייקר (2007) • ג'ון סינה (2008 ו-2013) • רנדי אורטון (2009 ו-2017) • אדג' (2010 ו-2021) • אלברטו דל ריו (2011) • שיימוס (2012) • רומן ריינס (2015) • שינסקה נקאמורה (2018) • סת' רולינס (2019) • דרו מקינטייר (2020) • קודי רודס (2023) | |
| זוכות קרב הנשים | אסקה (2018) • בקי לינץ' (2019) • שארלוט פלייר (2020) • ביאנקה בלאייר (2021) • רונדה ראוזי (2022) • ריאה ריפלי (2023) | |
| זוכי קרב הרויאל ראמבל הגדול ביותר |
ברון סטרומן (2018) | |
| רצף הניצחונות של אנדרטייקר ברסלמניה | ||
|---|---|---|
| ערכים מרכזיים | אנדרטייקר • רסלמניה | |
| רצף הניצחונות | ג'ימי סנוקה (0–1) • ג'ייק רוברטס (0–2) • גונזלס הענק (0–3) • קינג קונג באנדי (0–4) • דיזל (0–5) • סייקו סיד (0–6) • קיין (0–7) • ביג בוס מן (0–8) • טריפל H (0–9) • ריק פלייר (0–10) • ביג שואו ו-A-טריין (0–11) • קיין (0–12) • רנדי אורטון (0–13) • מארק הנרי (0–14) • בטיסטה (0–15) • אדג' (0–16) • שון מייקלס (0–17) • שון מייקלס (0–18) • טריפל H (0–19) • טריפל H (0–20) • סי. אם. פאנק (0–21) | |
| שבירת הרצף | ברוק לסנר (1–21; סופו של הרצף) | |
| לאחר שבירת הרצף | בריי וויאט (1–22) • שיין מקמהן (1–23) • רומן ריינס (2–23) • ג'ון סינה (2–24) • איי ג'יי סטיילס (2–25) | |
| אלופי גראנד סלאם וטריפל קראון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אלופי גראנד סלאם |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אלופי טריפל קראון |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
