טריפל H
טריפל אייץ', 2017 | |
לידה |
27 ביולי 1969 (בן 55) נשואה, ניו המפשייר, ארצות הברית |
---|---|
שם במה |
טריפל אייץ' טרה רייזינג ז'אן פול לווק האנטר הרסט הלמסלי |
כינוי |
The Game King of Kings |
משקל | 116 קילוגרם |
גובה | 1.93 מטר |
מקום מגורים | גריניץ', קונטיקט |
לאום | אמריקאי |
קריירה מקצוענית | מרץ 1992 – מרץ 2022 (כ־30 שנה) |
מאמנים |
קילר קובלסקי ריק פלייר |
ליגות |
IWF WCW WWE |
תרגילי סיום |
פדיגרי ספיין בסטר |
עמיתים | שון מייקלס |
היכל התהילה | 2019 (כחלק מקבוצת D-Generation X) |
מידע אישי | |
בן או בת זוג |
|
מספר צאצאים | 3 |
פול מייקל לווק (באנגלית: Paul Michael Levesque; נולד ב-27 ביולי 1969 בנשואה, ניו המפשייר), הידוע גם בשם הבמה שלו טריפל אייץ' (האנטר הרסט הלמסלי), הוא מתאבק עבר מקצועני ושחקן קולנוע אמריקאי, המופיע במסגרת ארגון ה-WWE, שבו הוא יושב ראש ומנכ"ל הארגון. בשנת 2010 מונה לתפקיד מנהלי במטה החברה בקונטיקט, ארצות הברית, במקביל להיותו מתאבק פעיל. לווק נחשב לאחד המתאבקים המקצועיים הגדולים בכל הזמנים.[1][2][3]
תחילת קריירת ההיאבקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלמסלי למד בבית הספר להיאבקות של קילר קוולסקי ברדינג, מסצ'וסטס והוא אחד מהתלמידים המצליחים והידועים ביותר של בית ספר זה. לווק ערך את הופעת הבכורה שלו במרץ 1992 בארגון ה-IWF, הקשור לבית הספר של קוולסקי. שם הזירה הראשון שלו היה Terra Ryzin (נשמע כמו המילה האנגלית terrorizing - מטיל אימה). דמותו זכתה אף ב"אליפות העולם של ה-IWF".
תקופת ה-WCW
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1994 חתם לווק על חוזה לשנה אחת ב-WCW. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-WCW כטרה רייזינג, בקרב מול חברו לקבוצה לעתיד, בריאן ארמסטרונג. הוא המשיך להשתמש בשם זה עד לאמצע השנה, שם הוא שינה את שמו לז'אן פול לווק. הגימיק התייחס לשם משפחתו הצרפתי. לווק התבקש לדבר במבטא צרפתי כיוון שהוא לא ידע צרפתית. באותו הזמן, הוא התחיל להשתמש בפדיגרי כמהלך המסיים שלו.
ללווק הייתה יריבות קצרה עם אלכס רייט, יריבות שבה הוא הפסיד לבסוף. לקראת תחילת 1995, תסריטאֵי WCW קבעו שלווק יצטרף לזוג יחד עם ויליאם ריגל (שהיה ידוע באותה תקופה כסטיבן ריגל), בגלל הדמיון בין הדמויות ה"סנוביות" של שניהם, אבל לווק רצה לקבל קידום כמתאבק יחידים, ולכן עזב לאחר שנה אחת את WCW וחתם ב-WWF.
תקופת ה-WWE
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהמשך לגימיק שלו ב-WCW, לווק התחיל את קריירת ה-WWF שלו בתור "האציל מקונטיקט", האנטר הרסט הלמסלי. שם הדמות נגזר משמותיהם של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט וענקית הנדל"ן לאונה הלמסלי. שם זה הוא שנתן לו את כינויו "טריפל H", שמשמעו שילוש האות האנגלית H - ראשי התיבות האנגליים של שם הבמה החדש. לווק הופיע בקטעים מוקלטים מראש שבהם דיבר על העליונות שלו, עד לבכורה שלו ב-30 באפריל.
במהלך החודשים הראשונים שלו בארגון, לווק קודם באופן כבד. הוא היה ביריבות עם הנרי גודווין, ששיחק דמות של חוואי מלוכלך, יריבות שהסתיימה ב"קרב דיר חזירים". באירוע הרויאל ראמבל של שנת 1996, לווק נכנס מספר 1 בקרב הרויאל ראמבל המסורתי ושרד 48 דקות. עד לאותו אירוע, לווק הופיע בכל שבוע עם בחורה אחרת כמלווה. ברסלמניה 12, לווק הפסיד לאולטימייט ווריור שחזר להתאבק. לאחר הקרב, לווק צעק על המלווה שלו באותו הערב, סייבל, ואז בעלה של סייבל, מארק מרו, הופיע ותקף אותו כדי להתחיל יריבות בין שניהם.
לווק היה אחד מהחברים של קבוצת "הקליק", חבורה של מתאבקים מאחורי הקלעים, שכללה את שון מייקלס, קווין נאש, סקוט הול ושון וולטמן. הקבוצה נודעה בגלל ההשפעה שלה על וינס מקמהן ועל תסריטאי ה-WWF. לווק היה אמור לזכות בטורניר מלך הזירה לשנת 1996, אבל זכייה זו בוטלה לאחר שבמופע לא מצולם, שכלל את הקרבות האחרונים בארגון של נאש והול שעזבו ל-WCW, לווק הופיע ביחד עם מייקלס, הול ונאש והתחבק איתם כדי להגיד שלום לחבריו.
לאחר העונש, לווק זכה בתואר הביניבשתי באוקטובר לאחר שניצח את מרו. הוא החזיק בתואר כארבעה חודשים לפני שהפסיד אותו ליריבו לעתיד, רוקי מאיבייה. לאחר מכן הוא התחיל פיוד עם גולדאסט, ובמהלך אותו הפיוד, הוא הציג את צ'יינה בתור שומרת הראש שלו.
DX
[עריכת קוד מקור | עריכה]לווק זכה בטורניר מלך הזירה ב-1997, לאחר שניצח את מנקיינד בגמר הטורניר. מאוחר יותר באותה השנה דמויותיהם של לווק וצ'יינה אוחדו עם דמותו של שון מייקלס, כדי להקים את קבוצת המתאבקים D-Generation X.הקבוצה הייתה קבוצה וולגארית בעלת בדיחות שחורות. במהלך אותו הזמן, לווק התחיל להשתמש בשם "טריפל אייץ'" יותר ויותר, עד ששם זה נהיה השם הרשמי שלו. הוא עזב את הגימיק הקודם והתחיל להתלבש בחולצות עור וטי שרטים. הוא נכנס לפיוד מול אואן הארט על אליפות אירופה. הוא ניצח אותו בקרב ברסלמניה 14 לאחר עזרה מצ'יינה.
לאחר רסלמניה 14, מייקלס נאלץ לפרוש באופן זמני לאחר פציעת גב. לווק נהיה המנהיג של DX. הוא צירף לקבוצה את שון וולטמן (אקס פאק) וגם את הניו אייג' אאוטלוז. לאחר שהוא נהיה המנהיג, DX נהייתה פופולרית והפכה מקבוצה "רעה" לקבוצה "טובה". הם התחילו יריבות עם קבוצה בשם "הניישן אוף דומיניישן", כשלווק נכנס ליריבות עם הרוק. הוא זכה בתואר הביניבשתי של הרוק בקרב סולם בסאמרסלאם, אך ספג פציעת ברך בקרב.
נישא על גלי אהדת הקהל, לווק עזב את הקבוצה לאחר רסלמניה 15 ודמותו עוצבה מחדש כדמות סאדיסטית ומרושעת בשם The Game שמימשה את הפופולריות הרבה שלו והקנתה ללווק זכייה באליפות ה-WWE בתסריט. לווק סיגל לדמותו גם נשק חדש בדמות פטיש אותו הוא מכנה Sledgehammer או The Great Equalizer.
במהלך שנת 2000, ניצלה העלילה את נישואיו של לווק לסטפני מקמהן, בתו של המנהל וינס מקמהן. סטפני הצטרפה אל דמותו של לווק, וביחד הם שלטו ב-WWF. התסריט קבע באופן חסר תקדים שדמותו ה"רעה" של לווק תגן על תארה ברסלמניה (לפני כן הדמויות ה"טובות" תמיד ניצחו). העלילה נועדה לגרום לקהל להאמין שלווק מקבל ממקמהן יחס מועדף ודמותו של לווק זכתה ב-4 תוארי אליפות בתקופה זו. כמו כן דמותו של לווק זכתה באליפות הבין-יבשתית אחרי עימות עם הקברן ולאחר מכן הצטוותה לאלוף ה-WWE באותו זמן, סטיב אוסטין, והצמד זכה באליפות הזוגות.
ב-27 במאי 2001 לווק קרע את השריר הארבע ראשי ברגלו בתאונה שאיננה חלק מהתסריט. הפציעה נגרמה במהלך קרב זוגות עם סטיב אוסטין נגד כריס בנואה וכריס ג'ריקו. למרות הפציעה הקשה, הוא המשיך בקרב ואף נתן לכריס ג'ריקו לבצע עליו את תרגיל ההכנעה שלו The Walls of Jericho, במהלכו מופעל לחץ רב על רגלי היריב. לאחר 8 חודשים של שיקום לווק חזר לפעילות מלאה, ניצח את ג'ריקו וזכה ממנו בתואר "האלוף הבלתי מעורער".
אבולוציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אבולוציה
ב-2003 התסריט הפך את לווק למנהיגה של קבוצה חדשה בשם "אבולוציה". הקבוצה כללה את ריק פלייר הוותיק, רנדי אורטון הצעיר והמבטיח ודייב בטיסטה. במהלך שנת 2004 התסריט זימן לקבוצה שליטה מלאה על התוכנית RAW, וחבריה החזיקו במשך תקופה מסוימת בכל התארים בתוכנית - תואר האלוף במשקל כבד, תוארי הזוגות, ותואר האלוף הבין-יבשתי. הקבוצה נוצרה שהעניקו ללווק את התואר החדש,"אליפות העולם במשקל כבד". דמותו של לווק זכתה בתואר זה 5 פעמים (וכך זכה ב-10 אליפויות עולם).סכסוכים פנימיים מתסורטים בין לווק לחברי הקבוצה סיפקו לליגה פיתולי עלילה רבים. כך, לאחר שדמותו הפסידה את תואר אלוף העולם במשקל כבד ולא הצליחה לזכות בו שוב בקרבות חוזרים, בן קבוצתו של לווק, רנדי אורטון, זכה בו. מיד לאחר הזכייה לווק ניסה "לגנוב" את התואר מאורטון, כמתוך קנאה. כתוצאה מכך עזב אורטון את הקבוצה והקים קבוצה משלו. דרמה נוספת נתגלתה בהמשך, כאשר דמותו של לווק עלבה בדמותו של בטיסטה ובכך התסריט סיפק לו עילה לפרוש גם כן מהקבוצה. לאחר שהתואר עבר ללווק, בטיסטה היה זה שזכה בו ממנו לאחר קרב מבוים נוסף.
התסריט המשיך ליצור דרמה כאשר בסוף שנת 2005, בה דמותו ה"רעה" של לווק נהייתה פופולרית מאוד בעיני הקהל, לווק ניהל ריב ממושך עם ריק פלייר, במהלכו הוא הפסיד לפלייר פעם אחת בקרב כלוב ב-Taboo Tuesday אך זכה לאחר מכן בניצחון בקרב "האיש האחרון שנשאר לעמוד" ב-Survivor Series, קרב ארוך בו שני המתאבקים דיממו במכוון כדי לתת רושם של קרב קשה ואמיתי. פיתולי העלילה לא הרפו מהזדמנויות נוספות ליצור סכסוכים בין המתאבקים ומיד לאחר הריב עם פלייר דמותו של לווק "שברה" (באופן מדומה) את זרועו של המתאבק ביג שואו.
דמותו הפופולרית של לווק עלתה לרסלמניה 22 להתמודד על תואר אליפות ה-WWE מול דמותו של ג'ון סינה. בסיום המופע סינה הוכרז כמנצח אך נוצר פיתול עלילה חדש כאשר לווק ואדג' דרשו קרב משולש מול סינה. בסיום הקרב המבוים הוכרז ג'ון סינה כמנצח ולווק תקף אותו ואת אדג' עם הפטיש שלו.
איחוד D-Generation X ופציעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 החליטה הנהלת הליגה לנסות ולאחד את קבוצתו הישנה של לווק, D-Generation X. לשם כך נקבע תסריט סבוך בו חבר הקבוצה שון מייקלס נחלץ לעזרתו של לווק במהלך קרב מבוים מול חמשת חברי ה"ספיריט סקוואד". בסיום הקרב, עת שמייקלס ולווק הוכרזו כמנצחים, הם הודיעו על האיחוד.
לווק הופיע במסגרת עלילות הקבוצה במהלך השנה וזכה למספר קרבות מבוימים ומופעים פופולריים. תחילת 2007, במהלך קרב זוגות מבוים בו נטל חלק מול זוג המתאבקים רנדי אורטון ואדג', סובב לווק את ברכו ונפצע באופן לא מתוכנן. הקרב עצמו לא נפסק עקב הפציעה, על אף שברור שזו הייתה קשה יחסית כבר עם התרחשותה, אלא המשיך. עם זאת, ניכר בפעולות המופיעים כי הפציעה והכאב האמיתי שחש לווק שינו את מהלך התסריט. כך, לדוגמה, בעוד שאורטון היה אמור להכות את לווק עם כיסא, הוא היסס לפני המכה המבוימת כדי לוודא שעמיתו לא יפגע ממנה. היסוס זה, אשר מנוגד לאופי דמותו של אורטון, וכן תרגילים רבים אחרים אשר נעשו ביתר זהירות והיסוס כדי לא לפגוע בלווק הפצוע, נמשכו עד אשר הוזעקו שחקני חבריו של לווק ל-D-Generation X לזירה. לפי התסריט המאולתר שנקבע להם בחופזה, חברי הקבוצה השתלטו על הזירה, הכו את השופט ואת המתאבקים האחרים שנכחו במופע ובכך סייעו לסיום המופע ולהוצאתו של לווק מהזירה כשהוא נתמך על ידי הצוות הרפואי.
לווק היה מושבת כמעט 9 חודשים, עד שחזר להופיע באירוע סאמרסלאם באוגוסט 2007 נגד קינג בוקר (בוקר טי).
בספיישל ה-PPV (שלם וצפה) "ללא רחמים" טריפל אייץ' ניצח את רנדי אורטון ובכך זכה באליפות ה-WWE אך הפסיד את התואר עוד באותו לילה בקרב החוזר. באירוע באקלאש 2008 הוא זכה בתואר אליפות ה-WWE.
לאחר חזרתו של שון מייקלס בסאמרסלאם 2009 חזרו השניים לעבוד יחד. השניים נלחמו בעיקר נגד הלאגסי (חבורתו של רנדי אורטון) וניצחו אותם פעמיים והפסידו פעם אחת בכניעה. לאחר מכן נקבע קרב בינים לבין הג'רישואו (אלופי הזוגות) בקרב TLC שבו DX ניצחו וזכו באליפות הזוגות לאחר כמעט שנה שג'ריקו וביג שואו לא הפסידו. לאחר פרישתו של מייקלס ברסלמניה 26 השניים הפסיקו לעבוד יחד.
המעבר לסמאקדאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 2008 נערך הדראפט השנתי של ה-WWE ובו נקבע שלווק עובר מ-Raw לתוכנית סמאקדאון. לווק הגיע לתוכנית יחד עם אליפות ה-WWE שלו והגן עליה בהצלחה מול שלל כוכבי סמאקדאון ובראשם המתאבק ג'ף הארדי.
באירוע "סדרת ההישרדות" 2008 הפסיד לווק את תוארו למתאבק אדג', אך כעבור 3 חודשים החזיר לעצמו את האליפות עם ניצחון בקרב הדחות מרובה משתתפים.
לקראת מופע רסלמניה 25, שב לווק להתעמת עם יריבו המיתולוגי רנדי אורטון שזכה באותה עת בקרב הרויאל ראמבל, שהעניק לו את הזכות להתמודד נגד לווק בקרב המרכזי על אליפות ה-WWE ברסלמניה. היריבות בין השניים החלה כאשר אורטון תקף את סטפני מקמהן, שהיא אשתו של לווק במציאות. הסכסוך המשיך והחריף וכלל קטטות בזירה, בחדרי ההלבשה, ואף בביתו של אורטון. לבסוף התמודדו אורטון ולווק ברסלמניה בקרב על התואר שם לווק ניצח את יריבו.
החזרה ל-Raw
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 באפריל 2009 חזר טריפל אייץ' לתוכנית Raw במסגרת הדראפט של ה-WWE. ב-26 באפריל 2009 באירוע באקלאש, התקיים קרב צמדים בין רנדי אורטון, קודי רודס וטד דיביאסי נגד טריפל אייץ', בטיסטה ושיין מקמהן. לפני הקרב נקבע כי אם קבוצתו של אורטון תנצח את הקרב, אורטון יזכה באליפות ה-WWE. אורטון הביס את טריפל אייץ', שפונה מהזירה באלונקה.
לאחר חופשה קצרה מהזירה, חזר טריפל אייץ' לנקום ברנדי אורטון. השניים המשיכו את הסכסוך ביניהם שהתקיים לאורך כל 2009. באירוע "הבאש", הפסיד טריפל אייץ' לאורטון 2-1 במסגרת קרב "שלוש במות גיהנום". חודש אחר כך באירוע ליל האלופים, התמודדו השניים בקרב משולש שבו השתתף גם ג'ון סינה שהסתיים בניצחון נוסף של אורטון, שסיים זמנית את היריבות בין שתי הדמויות.
לאחר האירוע ליל האלופים התאחדו טריפל אייץ' ושון מייקלס ושבו לעבוד כצמד. השניים נכנסו לעימות עם קודי רודס וטד דיביאסי. עימות זה התרחש כמספר חודשים במהלכם ניצחו טריפל אייץ' ומייקלס את יריביהם פעמיים, אך הפסידו פעם אחת בהכנעה.
בדצמבר, החלו מייקלס ואייץ' להתעמת עם אלופי הזוגות של ה-WWE כריס ג'ריקו וביג שואו. באירוע TLC: שולחנות, סולמות וכיסאות, הצליחו השניים לזכות בפעם הראשונה כצמד באליפות הזוגות של הארגון בכך שניצחו את ג'ריקו וביג שואו. לאחר שהפסידו את התואר למיז וביג שואו (צמד ה-ShoMiz), טריפל אייץ' הסתכסך עם המתאבק שיימוס. ברסלמניה 26, הביס טריפל אייץ' את שיימוס לאחר קרב קשה. חודש לאחר מכן הפסיד לווק לשיימוס בקרב רחוב ונעדר כשנה מה-WWE.
ב-21 בפברואר 2011 בתוכנית Raw חזר לווק יחד עם אנדרטייקר ל-WWE, כשאיים עליו שברסלמניה הוא ינצח אותו אבל הקברן ניצח אותו אחרי שביצע עליו את תרגיל הסיום הידוע שלו, Last Ride.
החזרה וכיהון כיושב ראש התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-17 ביולי, התקיים אירוע "כסף בבנק", שבו זכה CM פאנק באליפות והביס את ג'ון סינה. היו"ר מקמהן הבטיח לפני אירוע "כסף בבנק", שאם סינה יפסיד את האליפות לפאנק וייתן לו ללכת עם החגורה, סינה יפוטר. יום למחרת, וינס מקמהן זימן את סינה לזירה ועמד לפטר אותו. טריפל אייץ' נכנס לזירה לאחר חצי שנה שלא הופיע ב-WWE והודיע למקמהן שהוא משוחרר לאלתר מחובותיו כיו"ר ה-WWE ושמעתה והלאה טריפל אייץ' יחליף אותו. בנוסף, אייץ' הודיע שסינה לא יפוטר.
בליל האלופים, נלחם אייץ' נגד CM פאנק וניצח אותו. בחודש אוקטובר 2011 ב-Raw כל סגל ה-WWE באו ועמדו סביב טריפל H. כולם הצביעו אי אמון בטריפל H וטענו שמקום עבודתם לא בטוח כי הוא לא מצליח להשתלט עליו (זאת בגלל תקיפות חוזרות של R-טרות' ומיז הצמד שפוטר על ידי טריפל H). לאחר ההצבעה כולם התחילו לעזוב את האולם, בהתחלה כל המתאבקים אחר כך השופטים לאחר מכן השדרים לבסוף גם הצלמים. ב-Raw שלאחר מכן וינס מקמהן חזר והודיע שטריפל H משוחרר מתפקידו כמנכ"ל ובמקומו יהיה ג'ון לאורנייטיס, המנכ"ל הזמני. ב-Vengeance התמודדו טריפל אייץ' ו-CM פאנק נגד מיז ו-R-טרות'.
בסמאקדאון שלאחר Raw, בה פוטר טריפל H מתפקידו כמנכ"ל, הצמד DX שכלל את טריפל H ושון מייקלס, התאחדו לערב אחד וביצעו קטע שבו צחקו על רסלמניה.
רסלמניה 28 ופיוד עם ברוק לסנר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-Raw שאחרי האירוע "תא ההדחות", אנדרטייקר הופיע כאשר טריפל אייץ' היה בזירה ודרש ממנו קרב חוזר ברסלמניה. טריפל אייץ' סירב לבקשה אך לבסוף הסכים בזכות מסע שכנועים מצדו של חברו הטוב שון מייקלס. בקרב ביניהם ניצח אנדרטייקר את אייץ' כאשר שון מייקלס היה שופט מיוחד. טריפל H שימש כסגן מנהל לצדו של וינס מקמהן ולא התאבק, עד אשר נקבע בינו לבין ברוק לסנר קרב בסאמרסלאם. ברוק לסנר ניצח את טריפל אייץ' כאשר הוא פצע אותו בזרוע, ושמועות רבות אמרו שטריפל אייץ' מתכנן לפרוש מהיאבקות. ב-27 באוגוסט טריפל נאם נאום פרידה ובזאת אמר שהוא עוד יחזור.
2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]חזרה ל-WWE ויריבות נוספת נגד ברוק לסנר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך קרב בין וינס מקמהן לפול היימן, ברוק לסנר התפרץ לקרב ואחריו גם טריפל אייץ' שפצע את לסנר קשות בראשו. שבוע אחר כך, אייץ' קרא תיגר על לסנר לקרב ברסלמניה 29. לסנר הסכים לקרב בתנאים שהוא יקבע, שלאחר מכן התגלו כקרב ללא חוקים שקריירתו של טריפל אייץ' על הכף. ברסלמניה, ניצח טריפל אייץ' את ברוק לסנר ובכך ניצל מפרישה. באירוע "חוקי אקסטרים", טריפל אייץ' ולסנר לחמו בקרב כלוב ובו לסנר ניצח את טריפל אייץ' וסיים את היריבות בין השניים כמנצח.
הפיכתו לדמות "רעה" ולמנכ"ל ה-WWE
[עריכת קוד מקור | עריכה]באירוע סאמרסלאם, שפט טריפל אייץ' בקרב המרכזי בין ג'ון סינה ודניאל בריאן על אליפות ה-WWE, שבו ניצח בריאן. לאחר הניצחון, הגיע לזירה רנדי אורטון עם מזוודת ה"כסף בבנק" שלו ורצה לפדות אותה בקרב על אליפות ה-WWE. לאחר היסוסים רבים של אורטון, טריפל אייץ' תקף את בריאן ולבסוף אורטון פדה את המזוודה על בריאן, ניצח בקרב וזכה באליפות ה-WWE. מאז, אייץ' הכתיר את אורטון בתור "הפנים של ה-WWE". בליל האלופים, בריאן ניצח את אורטון בקרב החוזר והחזיר את האליפות לידיו. יום למחרת ב-Raw, טריפל אייץ' טען שהשופט בקרב ספר מהר מדי בריתוק של אורטון לספירת שלוש ובכך לקח את אליפות ה-WWE מידיו של בריאן, שדרש קרב חוזר.
באירוע באטלגראונד נלחמו בריאן ואורטון על האליפות בקרב חוזר שבסופו של דבר לא הגיע להכרעה בגלל תקיפה של ביג שואו כנגד אורטון ובריאן וכך אליפות ה-WWE נותרה פנויה. טריפל אייץ' הכריס על קרב בסגנון "תא בגיהנום" שיערך באירוע Hell In A Cell בין בריאן לאורטון על אליפות ה-WWE. באירוע, טריפל אייץ' התפרץ לקרב לאחר שבריאן הכה בטעות את שופט הקרב וחברו של אייץ', שון מייקלס. אורטון ניצח בקרב בעזרתו של מייקלס שהכה חזרה את בריאן.
הרשות (2014-2017)
[עריכת קוד מקור | עריכה]סכסוך עם ביג שואו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביג שואו ב-Raw טען כי טריפל אייץ' ואשתו, סטפני מקמהן מנהלים את ה-WWE בצורה מושחתת ובעקבות דבריו פוטר על ידי מקמהן. שבוע לאחר מכן, טריפל אייץ' הותקף על ידי ביג שואו באגרוף נוקאאוט. ביג שואו הוחזר לעבודתו אחרי שביטל את התביעה כנגד ה-WWE. באירוע סדרת ההישרדות, טריפל אייץ' הפריע לקרב בין ביג שואו לרנדי אורטון על אליפות ה-WWE ועזר לאורטון לשמור על האליפות.
יריבות עם דניאל בריאן ורסלמניה 31
[עריכת קוד מקור | עריכה]באירוע "תא ההדחות", דניאל בריאן הותקף בקרב תא ההדחות והפסיד בעקבות זאת. כתגובה לכך, מחה בריאן יחד עם אוהדיו כנגד ההנהלה ודרש שיוכנס לקרב ברסלמניה על האליפות. טריפל אייץ' הכריז כי בריאן ילחם נגדו ברסלמניה והמנצח ביניהם יכנס לקרב משולש על אליפות ה-WWE נגד האלוף רנדי אורטון וזוכה קרב הרויאל ראמבל לשנת 2014, בטיסטה. באמצע נאום של בריאן על הקרב שלו ברסלמניה והפגנה כנגד ההנהלה, נכנס טריפל אייץ' לזירה ושבר את ידו של בריאן. לאחר שבועיים ברסלמניה, אייץ' ובריאן נלחמו בקרב ובו בריאן ניצח והעפיל לקרב על האליפות. בקרב על האליפות, טריפל אייץ' פצע את השופט והחליף אותו בשופט משוחד לטובתו. בריאן תקף את טריפל אייץ' ואת השופט המשוחד ובכך עצר את המהלך. בסופו של דבר בריאן ניצח וזכה באליפות.
ברסלמניה 31, טריפל אייץ' ניצח את סטינג בקרב שבמהלכו התערבו קבוצת העבר של טריפל אייץ', DX, וקבוצת העבר של סטינג, nWo.
יריבות עם רומן ריינס וזכייה ברויאל ראמבל ובאליפות ה-WWE
[עריכת קוד מקור | עריכה]באירוע TLC: שולחנות, סולמות וכיסאות, טריפל אייץ' הותקף על ידי רומן ריינס ובכך גרם לפציעתו במציאות ובעקבות כך טריפל אייץ' הושבת. ברויאל ראמבל 2016, חזר טריפל אייץ' במפתיע אל קרב הרויאל ראמבל כמקום שלושים והדיח ארבעה מתמודדים וביניהם רומן ריינס, ולכן ניצח וזכה באליפות ה-WWE במשקל כבד. ברסלמניה 32 הפסיד את התואר לרומן ריינס.
יריבות עם סת' רולינס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 באוגוסט 2016 טריפל אייץ' צפה בקרב של רולינס, אך טריפל אייץ' בגד ברולינס ונתן לקווין אוונס לנצח.
ב-2017 נקבע להם קרב ברסלמניה בלי חוקים שאותו סת' רולינס ניצח את טריפל אייץ' ובקרב סת' רולינס ביצע את מהלך הסופר קיק לסטפני מקמהן והפיל אותה על שולחן ושם הסתיימה היריבות ביניהם.
עלילות שונות (2017–2019)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב Raw נגד סמאקדאון טריפל H השתתף בצד של Raw שבקרב טריפל H וברון סטרומן נשארו וסטרומן תקף את טריפל H עם שני מהלכי סיום.
ב-2018 התחילו סכסוכים בין טריפל H ואשתו סטפני מקמהן לבין קורט אנגל ורונדה ראוזי עד שנקבע קרב ביניהם ברסלמניה 34, שאותו קורט ורונדה ניצחו לאחר שרונדה הכניעה את סטפני.
באירוע סופר שואו-דאון נקבע קרב בין טריפל H לאנדרטייקר, שבו שון מייקלס וקיין היו בפינות הזירה של המתאבקים. בקרב זה, טריפל H ניצח את אנדרטייקר לאחר עזרה מחברו, מייקלס. לאחר מכן, נודע שהאחים להרס ילחמו נגד DX באירוע היהלום שבכתר, שבו DX יצאו עם ידם על העליונה.
בפרק ה-1000 של סמאקדאון קבוצת אבולוציה התאחדה, אך בטיסטה הטיח הערה עוקצנית בפני טריפל H, כשאמר לו שהוא לא הצליח לנצח אותו בשום דבר. לאחר מכן, כל חברי הקבוצה התחבקו.
ביום ההולדת של ריק פלייר, בטיסטה תקף את פלייר מאחורי הקלעים ונקבע קרב בלי חוקים ברסלמניה 35, שבו טריפל H ניצח את בטיסטה. ההתניה לקרב הייתה שאם טריפל H היה מפסיד, הוא היה מוכרח לפרוש.
באירוע סופר שואודאון נקבע קרב בין טריפל H לבין רנדי אורטון, שבו אורטון ניצח.
הפלישה של NXT לסגל הראשי (2019–2020)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2019 החל טריפל H להוביל פלישה יחד עם שון מייקלס לדחוף את NXT לסדרת ההישרדות, ובכך NXT פלשו לסגל הראשי ונכנסו כקבוצה הנוספת. בנוסף, החלו קרבות בין מתאבקי NXT ובין מתאבקי הרוסטר הראשי.
הופעות נדירות ופרישה (2020–היום)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שהפסידו לסמאקדאון, טריפל H החל להופיע באופן חלקי, אחרי הזכייה בטורניר הזוגות לזכר דאסטי רודס, הזוכים פרצו למטוס של טריפל H שם הוא נראה נכנס למטוס. לאחר מכן, טריפל H הופיע בסמאקדאון כדי להסביר איך המופעים ילכו, בעקבות הקורונה, לאחר מכן אייץ' ניהל את הסכסוך בין ג'וני גרגאנו לתומאסו צ'אמפה. לכבוד 25 שנה להופעתו הראשונה של אייץ' ב-WWE, אייץ' וחברו שון מייקלס דיברו על ה-DX ועל הקריירה של אייץ'. לאחר כמה חודשים טריפל H הופיע עם סטפני מקמהן בסמאקדאון. שנת 2020 הייתה השנה הראשונה בה הוא לא התאבק כלל. ב-11 בינואר 2021, חזר טריפל H לזירה אחרי יותר משנה לקרב נגד רנדי אורטון בפרק של התוכנית Raw, אך הקרב נגמר ללא תוצאה עקב הפרעה של אלכסה בליס.
במרץ 2022 הכריז טריפל H על פרישה רשמית מהיאבקות לאחר שלושה עשורים, בעקבות אירוע לב שחווה בסוף 2021 והשתלת מפעם בחזהו.[4]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לווק נישא ב-25 באוקטובר 2003 לסטפני מקמהן, בתו של וינס מקמהן, הבעלים ויושב הראש של ה-WWE ואחותו של מתאבק העבר שיין מקמהן.
ללווק ומקמהן יש שלוש בנות שנולדו ב-24 ביולי 2006, 28 ביולי 2008, 24 באוגוסט 2010.
דמותו השנויה במחלוקת
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותו של לווק הוכתמה במהלך עלילותיו בטענות כי הוא משתמש בתככים ובפוליטיקה "מאחורי הקלעים". במהלך עלילה זו נוצלו נישואיו האמיתיים של לווק לבתו של מנכ"ל ויושב ראש ה-WWE, וינס מקמהן. על פי הטענות, לווק "מקורב מדי לצלחת" ועל כן משפיע על העלילה מאחורי הקלעים. כיום דמותו משוחקת כתפקיד מטעם הנהלת ה-WWE.
הישגים במגזיני/ארגוני היאבקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הישגים בארגון ההיאבקות Independent Wrestling Federation - IWF
- אליפות ה-IWF למשקל כבד (פעם אחת)
- הישגים במגזין ההיאבקות Pro Wrestling Illustrated - PWI
- יריבות השנה (2000) - נגד קורט אנגל
- יריבות השנה (2004) - נגד כריס ג'ריקו
- יריבות השנה (2009) - נגד רנדי אורטון
- קרב השנה (2004) - נגד שון מייקלס וכריס בנואה ברסלמניה 20
- המתאבק השנוא של השנה (2003–2005)
- מתאבק השנה (2008)
- מתאבק העשור (2000–2009)
- PWI דירג אותו במקום ה-1 מתוך 500 המתאבקים הטובים ביותר לשנת 2002 ו-2009
- הישגים בארגון ההיאבקות World Wrestling Entertainment/Federation - WWE/WWF
- אליפות ה-WWE/F (9 פעמים)[5]
- אליפות העולם במשקל כבד (5 פעמים)
- אליפות אירופה של ה-WWF (פעמיים)
- האליפות הבין יבשתית של ה-WWE/F (5 פעמים)
- אליפות הזוגות של העולם ב-WWE/F (פעמיים) - עם "סטון קולד" סטיב אוסטין ועם שון מייקלס
- אליפות הזוגות של ה-WWE (פעם אחת) - עם שון מייקלס
- מלך הזירה (1997)
- זוכה קרב הרויאל ראמבל (2002, 2016)
- פרס "סלאמי" על המתאבק עם השיער הכי טוב (1997)
- פרס "סלאמי" על רגע ה-OMG של השנה (2011) - כשהוא ביצע את מהלך הסיום של אנדרטייקר (טומבסטון) על אנדרטייקר ברסלמניה 27
- פרס "סלאמי" על קרב השנה (2012) - קרב גיהנום בכלוב נגד אנדרטייקר ברסלמניה 28
- האלוף השני של הגראנד סלאם
- הישגים במגזין ההיאבקות Wrestling Observer Newsletter - WON
- יריבות השנה (2000) - נגד מיק פולי
- יריבות השנה (2004) - נגד שון מייקלס וכריס בנואה
- יריבות השנה (2005) - נגד בטיסטה
- המתאבק המוערך ביותר (2002-2004, 2009)
- המתאבק השנוא על הצופים (2002-2003)
- היריבות הגרועה של השנה (2002) - נגד קיין
- היריבות הגרועה של השנה (2006) - ביחד עם שון מייקלס (צמד DX) נגד שיין מקמהן ווינס מקמהן
- היריבות הגרועה של השנה (2011) - נגד קווין נאש
- הקרב הגרוע של השנה (2003) - נגד סקוט סטיינר ב-No Way Out 2003
- הקרב הגרוע של השנה (2008) - נגד ולדימיר קוזלוב ואדג' באירוע סדרת ההישרדות 2008
- מתאבק השנה (2000)
- היכל התהילה של WON (שנת 2005)
קריירה קולנועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 2011 שיחק בסרט "הורה מלווה".
- בשנת 2004 שיחק בסרט "בלייד: טריניטי".
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]רודריק מקמהן (1848–1922) | אליזבת' דווילינג (1846–1911) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רודריק ג'יימס "ג'ס" מקמהן (1882–1954) | רוס דייוויס (1891–1997) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ויקטוריה אסקיו (נולדה ב-1920) | וינסנט ג'יימס מקמהן (1914–1984)[6] | חואניטה ג'ונסטון (1916–1998)[7] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
וינס מקמהן (נולד ב-1945) | לינדה מארי אדוארדס (נולדה ב-1948) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סטפני מקמהן לווק (נולדה ב-1976)[8] | פול מייקל לווק (נולד ב-1969) | שיין ברנדון מקמהן (נולד ב-1970) | מריסה מזולה (נולדה ב-1976)[9] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אורורה רוז לווק (נולדה ב-2006)[10] | מרפי קלייר לווק (נולדה ב-2008)[11] | ווהן אוולין לווק (נולדה ב-2010) | דקלן ג'יימס מקמהן (נולד ב-2004) | קניון ג'ס מקמהן (נולד ב-2006) | רוגאן הנרי מקמהן (נולד ב-2010) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- הערות
- ^ Robin Richards, Creature vs Creature: Triple H Is the Greatest WWE Wrestler Ever, Bleacher Report (באנגלית)
- ^ WWE fans have ranked the 25 greatest WWE Superstars of all time as Triple H retires, GiveMeSport, 2022-03-27 (באנגלית בריטית)
- ^ Sakhiwe Shezi, 5 Reasons why Triple H is one of the GOATs, www.sportskeeda.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ אחרי שכמעט מת: טריפל H הודיע על פרישה, באתר ערוץ הספורט, 25 במרץ 2022
- ^ כשטריפל אייץ' כיהן בפעם החמישית כאלוף ה-WWF כאלוף הבלתי מעורער של ה-WWF
- ^ וינסנט ג'יימס מקמהן
- ^ חואניטה ג'ונסטון
- ^ סטפני מקמהן
- ^ מריסה מזולה
- ^ סטפני מקמהן ובעלה, טריפל H מקבלים את ילדתם הראשונה, אורורה רוז לווק
- ^ הזוג מברך את הולדת בתם השנייה, מרפי קלייר לווק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של טריפל H
- טריפל H, ברשת החברתית פייסבוק
- טריפל H, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- טריפל H, ברשת החברתית אינסטגרם
- טריפל H, באתר WWE.com להיאבקות מקצועית
- טריפל H, באתר Online World of Wrestling
- עדי כפיר, טריפל אייץ': בזמן ובמקום הנכון אתמודד שוב מול דה רוק, באתר ספורט1, 7 באוקטובר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלופי ה-WWE | ||
---|---|---|
1960 | באדי רוג'רס • ברונו סמרטינו | |
1970 | איוון קולוף • פדרו מוראלס • סטן סטייזיאק • סופרסטאר בילי גרהאם • בוב בקלנד | |
1980 | שייח' הברזל • האלק הוגאן • אנדרה הענק • רנדי סאבאג' | |
1990 | אולטימייט ווריור • הסמל סלוטר • אנדרטייקר • ריק פלייר • ברט הארט • יוקוזונה • דיזל • שון מייקלס • סייקו סיד • "סטון קולד" סטיב אוסטין • קיין • הרוק • מנקיינד • טריפל H • וינס מקמהן • ביג שואו | |
2000 | קורט אנגל • כריס ג'ריקו • ברוק לסנר • אדי גררו • JBL • ג'ון סינה • אדג' • רוב ואן דאם • רנדי אורטון • ג'ף הארדי • בטיסטה • שיימוס | |
2010 | המיז • סי. אם. פאנק • ריי מיסטריו • אלברטו דל ריו • דניאל בריאן • סת' רולינס • רומן ריינס (נוכחי) • דין אמברוז • AJ סטיילס • בריי וויאט • ג'ינדר מהאל • קופי קינגסטון | |
2020 | דרו מקינטייר • בובי לאשלי • ביג אי • קודי רודס (נוכחי) |
אלופי העולם במשקל כבד | |
---|---|
|
אלופי אירופה של ה-WWE | |
---|---|
|
זוכי קרב הרויאל ראמבל | ||
---|---|---|
זוכי קרב הגברים | ג'ים דאגן (1988) • ביג ג'ון סטאד (1989) • האלק הוגאן (1990 ו-1991) • ריק פלייר (1992) • יוקוזונה (1993) • ברט הארט ולקס לוגר (1994) • שון מייקלס (1995 ו-1996) • סטון קולד סטיב אוסטין (1997, 1998 ו-2001) • וינס מקמהן (1999) • הרוק (2000) • טריפל H (2002 ו-2016) • ברוק לסנר (2003 ו-2022) • כריס בנואה (2004) • בטיסטה (2005 ו-2014) • ריי מיסטריו (2006) • אנדרטייקר (2007) • ג'ון סינה (2008 ו-2013) • רנדי אורטון (2009 ו-2017) • אדג' (2010 ו-2021) • אלברטו דל ריו (2011) • שיימוס (2012) • רומן ריינס (2015) • שינסקה נקאמורה (2018) • סת' רולינס (2019) • דרו מקינטייר (2020) • קודי רודס (2023 ו-2024) | |
זוכות קרב הנשים | אסקה (2018) • בקי לינץ' (2019) • שארלוט פלייר (2020) • ביאנקה בלאייר (2021) • רונדה ראוזי (2022) • ריאה ריפלי (2023) • ביילי (2024) | |
זוכי קרב הרויאל ראמבל הגדול ביותר |
ברון סטרומן (2018) |
זוכי טורניר מלך הזירה | ||
---|---|---|
1980 | דון מוראקו (1985) • הארלי רייס (1986) • רנדי סאבאג' (1987) • "איש מיליון הדולר" טד דיביאסי (1988) • טיטו סנטנה (1989) | |
1990 | ברט הארט (1991 ו-1993) • אואן הארט (1994) • מייבל (1995) • סטון קולד סטיב אוסטין (1996) • האנטר הרסט הלמסלי (1997) • קן שמרוק (1998) • בילי גאן (1999) | |
2000 | קורט אנגל (2000) • אדג' (2001) • ברוק לסנר (2002) • בוקר טי (2006) • ויליאם ריגל (2008) | |
2010 | שיימוס (2010) • באד ניוז בארט (2015) • ברון קורבין (2019) • אקסבייר וודס (2021) |
רצף הניצחונות של אנדרטייקר ברסלמניה | ||
---|---|---|
ערכים מרכזיים | אנדרטייקר • רסלמניה | |
רצף הניצחונות | ג'ימי סנוקה (0–1) • ג'ייק רוברטס (0–2) • גונזלס הענק (0–3) • קינג קונג באנדי (0–4) • דיזל (0–5) • סייקו סיד (0–6) • קיין (0–7) • ביג בוס מן (0–8) • טריפל H (0–9) • ריק פלייר (0–10) • ביג שואו ו-A-טריין (0–11) • קיין (0–12) • רנדי אורטון (0–13) • מארק הנרי (0–14) • בטיסטה (0–15) • אדג' (0–16) • שון מייקלס (0–17) • שון מייקלס (0–18) • טריפל H (0–19) • טריפל H (0–20) • סי. אם. פאנק (0–21) | |
שבירת הרצף | ברוק לסנר (1–21; סופו של הרצף) | |
לאחר שבירת הרצף | בריי וויאט (1–22) • שיין מקמהן (1–23) • רומן ריינס (2–23) • ג'ון סינה (2–24) • איי ג'יי סטיילס (2–25) |