אאורל וראנאי
 | |
| לידה |
13 בספטמבר 1900 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 1989 (בגיל 89) בודפשט, הונגריה |
| שם לידה |
Stern Aurél |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| פרסים והוקרה |
עט הזהב (1987) |
  | |
אאורל וראנאי, (במקור שטרן,[1] בהונגרית: Varannai Aurél; בודפשט, 13 בספטמבר 1900[2] – בודפשט, 16 בדצמבר 1889) היה סופר, עיתונאי, מתרגם, היסטוריון ספרות יהודי-הונגרי. אחיו הצעיר של אישטוואן וראנאי, עורך דין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אאורל שטרן נולד במשפחה יהודית כבנם של יוז'ף שטרן (1860–1928),[3] יועץ מלכותי הונגרי, נוטריון, שבמשך עשר שנים היה נשיא הקהילה היהודית של אובודה, ושל אנה פליישנר (1874–1932).[4][5] אאורל נולד באובודה ברחוב זיצ'י 7 (Zichy 7). הוא היה תלמיד בגימנסיה על שם ארפאד באובודה ולאחר בחינות הבגרות גויס לצבא והשתתף במלחמת העולם הראשונה כקצין. הוא החל את לימודיו ב-1920 בפקולטה למשפטים ולמדע המדינה של אוניברסיטת פאזמאן פטר בבודפשט (שמה כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד). ב-1921 עבר ללמוד באוניברסיטת סורבון בפריז, שם קיבל תואר באסתטיקה. במהלך לימודיו שלח דיווחים ל"העיתון" (Az Újság) בבודפשט. לאחר שחזר הביתה ב-1922, הוא היה עמית מערכת כשכיר של "העיתון" ובמקביל היה מזכיר "איגוד הסחר הלאומי ההונגרי" (Országos Magyar Kereskedelmi Egyesülés (OMKE)). הוא כתב בעיקר מאמרים כלכליים בעיתון, אך פרסם גם סיפורים קצרים וביקורות. משנת 1935 הפך לכתב ההונגרי של האקונומיסט בלונדון. דרך האקונומיסט תקף את מדיניותו של ראש הממשלה דאז, בלה אימרדי (האנטישמי והיוזם של החוק היהודי הראשון) שאיתו הייתה לו ידידות קרובה. במאמר מערכת בעיתון, וראנאי מתח ביקורת על צעדיו הכספיים של אישטוואן בתלן. הוא נכלא לזמן קצר בשנת 1939 ולאחר מכן הוחזק כאסיר, תחילה בכלא הצבאי ולאחר מכן במחנה עונשין בכל מהלך מלחמת העולם השנייה. מ-1946 עד אוגוסט 1948 היה הכתב בהונגריה של סוכנות הידיעות רויטרס. לאחר מכן נשפט באשמת בגידה, אך שוחרר באפריל 1949, לאחר שמונה חודשים בלבד בכלא לאחר שסעיף האישום שלו שונה ל"הוצאת לשון הרע באמצעות העיתונות". הוא איבד את עבודתו ונתמך על ידי גיסו, הכלכלן היהודי-הונגרי-בריטי מיקלוש קלדור, שחי בממלכה המאוחדת. וראנאי גורש לקראצ'ונד בקיץ 1951. במהלך גירושו הובא שוב לדין באשמת "התססה דתית". הוא נידון ל-15 שנות מאסר. גם אשתו ובתו הקטנה גורשו להורטובאג' (יישוב באזור הפארק הלאומי הורטובאג') אך הם הצליחו להשתחרר משם כבר ב-1953 כאשר ממשלתו של אימרה נאגי הפסיקה את הגירושים וההגליות, אך אאורל שוחרר רק בספטמבר 1956. וראנאי היה הכתב של הניו יורק טיימס במהלך המרד ההונגרי. משנת 1957 פורסמו כרכי מאמריו ומחקריו. הוא הפנה את תשומת הלב לערכים לא ידועים עד כה של הקשר התרבותי האנגלו-הונגרי. במאמריו עקב אחר עקבות המיסטיקה, הסוריאליזם והאקזיסטנציאליזם בספרות האמריקאית של שנות השישים. ורנאי פרסם מספר תרגומים להונגרית, כולל יצירותיהם של הרולד פינטר, סמואל בקט, ארתור מילר וקולט (סופרת).
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשתו הייתה אדית אטלקה קלדור, בתם של דיולה קלדור (1870–1932), עורך דין ויועץ ממשלתי ראשי, ושל ינקה אדלר, הם נישאו בבודפשט ב-30 במאי 1928.[6] אחיו היו אישטוואן וראנאי וג'רג' שאמו וראנאי (1897–1944) שככל הנראה ניספה בשואת יהודי הונגריה.
יצירותיו (מבחר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדור השבור (World Literary Observer, 1963, מס' 3)
- ג'ון בורינג והספרות ההונגרית (בודפשט, 1967)
- הד חוזר אנגלי (בודפשט, 1974)
- J. A. Blackwell: Rudolf of Varosnay. טרגדיה (תרגום, בודפשט, 1977)
- עט ואזיקים (קורות חיים, בכתב יד, הספרייה הלאומית על שם סצ'ני)
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עט הזהב (1988)
- מסדר הכוכבים של הרפובליקה העממית ההונגרית (1985)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש).
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- אישטוואן הוניאדי: אאורל וראנאי בן שמונים. ברכות.(1980) Élet és Irodalom, 37. szám
- Vezér Erzsébet (1989). "...én nem hamisítom meg a történelmet - Varannai Auréllal beszélget Vezér Erzsébet (לא אזייף את ההיסטוריה - שיחה עם אאורל וראנאי". Mozgó Világ. 15 (11): 30-44.
- A. G. (1989-12-21). "מותו של אאורל וראנאי". Magyar Nemzet. 52 (300): 6.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביוגרפיה של אאורל וראנאי באתר Arcanum
- אאורל וראנאי ב-YouTube
- אאורל וראנאי באתר "המכון למורשת הלאומית" (ההונגרית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 25563/1918. Forrás: MNL-OL 30808. mikrofilm 428. kép 3. karton
- ^ "Születési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári születési akv. 2717/1900. folyószáma alatt".
- ^ "Stern József halotti bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári halotti akv. 107/1928. folyószáma alatt".
- ^ "Stern Józsefné Fleischner Anna halotti bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári halotti akv. 607/1932. folyószáma alatt".
- ^ "Stern József halála (1928. február 28.) Ujság, 4. évfolyam, 48. szám, 6. oldal".
- ^ "Házassági bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 326/1928. folyószáma alatt".