אבא פניכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבא פניכל
לידה 13 בנובמבר 1906
מיילץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביוני 1986 (בגיל 79) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, איור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אימפרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַבָּא פֵנִיכֵל (13 בנובמבר 19064 ביוני 1986[1]) היה מהציירים הבולטים באמנות הרישום בישראל ודמות בולטת במערכת החינוך לאמנות. מאז בואו לארץ ועד ימיו האחרונים המשיך ללמד במוסדות אמנות בתל אביב, לרבות המדרשה למורים לציור, מוזיאון הלנה רובינשטיין, והאוניברסיטה העממית, והקים דור מורים חובבי אמנות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבא פניכל - דיוקן עצמי (1961)

פניכל נולד במיילץ שבפולין ליצחק פניכל, צייר כפרי[2]. בילדותו הצטיין ברב-תחומיות, כששילב לימודי נגינה על כינור בלימודי אמנות וציור. הוא סיים את האקדמיה לאמנות בקרקוב והוסמך בפדגוגיה של ציור.

בשנים 19391945, בתקופת מלחמת העולם השנייה, חי פניכל בברית המועצות ועסק באמנות, ציור, תיאטרון ומוזיקה. בשנת 1945 חזר לפולין, ועבד כמאייר הראשי בהוצאה לאור של הוועדה ההיסטורית היהודית, כשהוא נותן בציוריו ביטוי טראגי לשואה. כמו כן, אייר רישומים לספרים וצייר וערך תערוכה בקרקוב, שבה נרכשו שבע מעבודותיו למוזיאון הלאומי.

בשנת 1948 ניסה לעלות לארץ ישראל באוניית המעפילים "שְׁאָר יָשׁוּב", אך גורש למחנות המעצר בקפריסין. במחנה ארגן פניכל עבור המעפילים העצורים פעילויות אמנותיות, קורסים ותערוכות. בתקופה זו יצר סדרת רישומים ותחריטים מהווי המחנה, שאותה הביא עמו ארצה.

לאחר עלייתו השתקע בתל אביב, ובשנת 1949 החל ללמד ציור במדרשה למורי ציור בתל אביב. פניכל נמנה עם מייסדי המכון לציור ופיסול בבת ים ולימד אמנות באוניברסיטה העממית ובמוזיאון הלנה רובינשטיין. בשנותיו הראשונות בארץ התגורר ברחוב קדם שביפו, ומשנת 1961 ברחוב צפת 1 בתל אביב.

יצירתו של פניכל היא ביסודה אימפרסיוניסטית, והוא נטה לצייר ממראות הארץ, נופיה ואנשיה בצבעי אקוורל, פנדה וציפורן. בשלב מוקדם נטה אל האסכולה היהודית של שטיידנהרט ובודקו. ביצירותיו התבטאו התרשמויותיו מנופי הארץ בכלל, ומנופי תל אביב–יפו, חופיה ואנשיה בפרט. בתחום החינוך לאמנות הנחה פניכל וטיפח מורים לאמנות בבית המדרש הארצי למורי אמנות, במכון לאמנות בבת ים ובמוזיאון תל אביב.

כ-25 שנים ליווה את העיתון "דבר" בצרור רישומים מהצגות הבכורה של תיאטראות בתל אביב, לרבות הבימה, הקאמרי והאוהל. כמו כן, אייר שערים צבעוניים ל"דבר לילדים" ועסק באיור סיפורים ורשימות ל'דבר השבוע'. בשנת 1974 פרש לגמלאות. נפטר ב-1986. הותיר אישה.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך 40 שנות פעילותו בארץ ערך פניכל מספר רב של תערוכות יחיד, השתתף כל שנה בתערוכה כללית מטעם אגודת הציירים והפסלים בישראל והוציא אלבומי רישום רבים בנושאים מגוונים. כן ליוו ציוריו שורה ארוכה של ספרים (פרוזה ושירה).

תצוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוזיאון לאומי קרקוב - פולין
  • אקדמיה לציור בצלאל - ירושלים
  • מוזיאון עין חרוד
  • מוזיאון לאומנות יהודית אומהה - ארצות הברית
  • מוזיאון תל אביב - תל אביב
  • מוזיאון ישראל - ירושלים
  • וכן באוספים פרטיים בישראל ומחוצה לה

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1950 - עלילות ההעפלה
  • 1953 - רישומי ים החבל הימי לישראל
  • 1954 - חיתוכי עץ
  • 1955 - קווים חטופים הוצאת קריית ספר
  • 1957 - חנה רובינא הוצאת מסדה
  • 1958 - אהרון מסקין ודמויותיו (ספר רישומים) הוצאת גדיש
  • 1959 - דמויות : מהווי האדם העובד הוצאת מרכז לתרבות וחינוך
  • 1959 - ילדות, נעורים וזקנה
  • 1961 - רשמי מסע
  • 1962 - בת ים
  • 1963 - פינקל
  • 1965 - יפו ברשמים
  • 1965 - עלילות העפלה הוצאת חדרה
  • 1968 - ירושלים, אלבום הוצאת תרבות וחינוך
  • 1970 - רישומי משחק הוצאת סף
  • 1970 - ברטונוב
  • 1975 - ירושלים א', ירושלים ב'
  • 1980 - נופי ישראל

ספרים שאייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבא פניכל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]