אבא קולון
אַבָּא קוֹלוֹן הוא דמות מיתית שלפי דברי המדרש סייעה לבנות את רומא.
דברי המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]כך נמסר בשיר השירים רבה בשם האמורא הארץ ישראלי רבי לוי:
יום שהעמיד ירבעם בן נבט שני עגלי זהב נבנו שני צריפין ברומי[1], והוו בניין להן ואינון נפלין, בניין להון ונפלין.
הוה תמן גברא סב ושמיה אבא קולון, אמר לון: אי לית אתון מטיין מייא מנהר פרת וגבלין בהדא טינא ובניין להון, לית אינון קיימין.
- אמרו ליה: מאן עביד כן?
- אמר לון: אנא. עבד גרמיה שפיי דחמר הוה עליל לקרייא ונפיק לקרייא. עלל למדינה ונפיק למדינה, עד זמן דאתא לתמן. כיון דמטא לתמן, אזל ואמטי מייא מן פרת וגבלון בטינא ובנון יתהון וקמון.
מן ההיא ענתה הוון אמרין: כל מדינה ומדינה דלית בה אבא קולון לא תיתקרי מדינה, והוו קריין ליה: "רומי בבלון".— שיר השירים רבה פרק א פרשה ו
[בתרגום חופשי: ביום שהעמיד ירבעם בן נבט שני עגלי זהב נבנו שני צריפיה הראשונים של רומי, והיו בונים אותם והם נופלים, בונים אותם ונופלים. היה שם אדם זקן ושמו אבא קולון, אמר להם: אם אין אתם מביאים מים מנהר פרת ומגבלים בתוך הטיט ובונים בטיט זה את הצריפים, אינם מתקיימים. אמרו לו: מי יעשה כך? אמר להם: אני. עשה עצמו סוחר יין והיה נכנס ויוצא בערים נכנס ויוצא במדינות עד שהגיע לשם (לבבל), כיון שהגיע לשם הלך והביא מים מפרת, וגבלו בהם את הטיט ובנו את הצריפים וקמו. מאותו זמן היו אומרים: כל מדינה שאין בה אבא קולון אינה ראויה להיקרא מדינה, והיו קורים לרומי: רומי הבבלית].
הדים לאגדה זו ניתן למצוא בספרות עברית מאוחרת, שבה נקראת רומי לעיתים "בבל המרשעת".
זיהויו של אבא קולון
[עריכת קוד מקור | עריכה]נאמרו השערות שונות למקור השם אבא קולון[2]:
- יש הסבורים כי האגדה אינה עוסקת בגיבול ממשי של מי הפרת בטיט הבנייה ומדובר באלגוריה: היועץ הזקן אמר להם כי רומי לא תקום בלי ליצור בסיס של מושבות (קולוניות) בארצות אחרות שיסייעו ביצירת מעטפת לאימפריה. על שם עצתו זו כונה הזקן אבא קולון.
- השערה אחרת תולה את כינויו בשמו של מאגיקן ומכשף רומאי בשם אבלאקון (Ablaccon) שלפי המיתולוגיה הקיף בהבל פיו את העיר אנטיוכיה בחומה דמיונית שהגנה עליה מפני השיטפונות. לפי השערה זו, כינו אותו חז"ל בלשון גנאי "אב קלון" ומכאן השם אבא קולון.
- יש הסבורים כי שם זה מקורו בטעות, וצריך לומר: אבא קונון (Conon), שמו של בנאי יווני בן המאה הרביעית לפני הספירה
- בנימין מנשה לוין סבר שמדובר באנטיפטרוס האדומי אביו של המלך הורדוס שבפועלו סייע להשתלטות הרומית על ארץ ישראל[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אַבָּא קוֹלוֹן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 10–11, באתר היברובוקס
- אברהם אריה רוזן, הערות לשבת נ"ו, בתוך יגדיל תורה, גיליון יא, סוף סימן פז, באתר אוצר החכמה
- לוי גינצבורג, "אבא קולון", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השוו לנאמר בתלמוד הירושלמי, מסכת עבודה זרה פרק א הלכה ב: ”באו רומוס ורומילוס ובנו ב' צריפין ברומי”.
- ^ הערך אבא קולון, אנציקלופדיה אוצר ישראל, להלן "קישורים חיצוניים".
- ^ בנימין מנשה לוין, זקן שקנה שם, כתב יד ספרייה לאומית Ms. Heb. 8845=4