אגודת האקלוט
 | |
| סמליל אגודת האקלוט: רישום אונייתו של פרדיננד מגלאן, "ויקטוריה", שעימה הקיף את העולם ב-1519–1522 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | הוצאה לאור, מלכ"ר |
| מייסדים |
William Desborough Cooley  |
| תקופת הפעילות | 1846–הווה (כ־178 שנים) |
| מיקום המטה |
לונדון,  בריטניה |
| ענפי תעשייה |
השכלה גבוהה |
| מוצרים עיקריים | הוצאות מדעיות של ספרי מסעות מתורגמים ממקורות ראשוניים |
| https://www.hakluyt.com | |
  | |
אגודת האקלוט (באנגלית: Hakluyt Society) היא הוצאה לאור בריטית, מוסד ללא כוונת רווח, המתמחה בהפקת מהדורות מדעיות של כתבי נוסעים ותיאורי תגליות גאוגרפיות ממקורות ראשוניים. מלבד עיסוקהּ בהוצאה לאור האגודה מקיימת ימי עיון בנושאי ההיסטוריה של המחקר הגאוגרפי, מפרסמת מאמרים בכתב העת המקוון שלה ודואגת למענקי מחקר.
תולדות האגודה ומפעליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האגודה נוסדה ב-1846 בלונדון והיא נקראת על שמו של ריצ'רד האקלוט (1552–1616), אספן ועורך של תיאורי מסעות היסטוריים מעבר לים ותעודות המתייחסות אליהם.
האגודה התגבשה בהנהגתו של הגאולוג רודריק מורצ'יסון מתוך ביקורת על החברה הגאוגרפית המלכותית שהסתמכה – לדעת מקימי האגודה – על חומרים בני הזמן לפתרון שאלות גאוגרפיות והתעלמה מתרומת מקורות היסטוריים. תחילה הוצע לקרוא לה "אגודת קולומבוס", אבל בחנוכתה הוסכם על שמו של ריצ'רד האקלוט (1552–1616), מי שעסק בתיעוד מסעות אך לא היה בעצמו מגלה ארצות, ובכך זוהה עם מטרות האגודה.
בראשיתה של האגודה הוחלט על הפקת ספרי מסעות וחיבורים גאוגרפיים שקדמו לוויליאם דמפייר, כלומר לסוף המאה ה-17, ובעיקר מעידן התגליות, אך מאז 1908, בתום כהונתו של מורצ'יסון כנשיא החברה, הוחל בפרסום מקורות מהמאות הבאות. עד 2020 ראו אור בהפקת האגודה למעלה מ-200 פרסומים ב-350 כרכים, רובם תרגומים משפות זרות וכולם באנגלית. בשנתיים הראשונות להיווסדה קלטה האגודה 220 חברים. מספר חבריה גדל כשהצטרפו אליה מנויים מוסדיים ואלה מנו ב-1911 כמחצית ממספר חברי האגודה. תפוצת התדפיסים הראשונים הייתה מצומצמת, שכן הם נועדו רק לחברי האגודה תמורת דמי מנוי שנתיים.
בין הכְּתבים שראו אור בהפקת האגודה נמנים אלה של המגלים קוסמס אינדיקופלאוסטס, ג'ובאני דה פיאן דל קרפינה, ויליאם מרוברוק, רשיד א-דין המדאני, פרנצ'סקו בלדוצ'י פרגולטי (אנ'), אבן בטוטה, ג'ובאני דה מריניולי, מא הואן (אנ'), ג'ון קבוט, כריסטופר קולומבוס, אפונסו דה אלבוקרקי, ואסקו דה גאמה, טומה פירס, ליאו אפריקנוס, פרנציסקו אלברש (אנ'), הרנאן קורטס, פרנסיס דרייק, אינקה גרסילאסו דה לה וגה, אולאוס מגנוס, יאן הויגן ואן לינשוטן (אנ'), ינס מונק (אנ'), בנטו דה גויס, אלברו דה מנדניה, הנרי הדסון, ויליאם באפין, וולטר ראלי, פדרו סרמיינטו דה גמבואה, פרנסואה פיראר דה לאוואל (אנ'), פייטרו דלה ואלה, רוי גונזלס דה קליבחו, זיגמונד פון הרברשטיין (גר'), סמיון דז'ניוב (אנ'), ברתלמי קארה (צר'), ג'ורג' ונקובר, ג'יימס קוק, ז'אן-פרנסואה לה פרוז, לואי אנטואן דה בוגנוויל, פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן, לודוויג לייכהרדט, ארתור יפסן (אנ') ואחרים.
ב-2006 נוסד כתב העת של אגודת האקלוט (Journal of the Hakluyt Society) במתכונת מקוונת זמינה לכול.[1] ידיעות שוטפות מופיעות בדף הפייסבוק של האגודה.[2]
לאגודת האקלוט הבריטית יש אגודת ידידים בארצות הברית שנוסדה ב-1996 בחסות אוניברסיטת בראון במלאת 150 שנה להקמת האגודה הבריטית.[3] מטרותיה דומות לאלה של אגודת האֵם, אך היא מתרכזת בנושאים הנוגעים לאמריקות.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אגודת האקלוט- אתר אגודת האקלוט
- רשימת הפרסומים של אגודת האקלוט
- ספרי אגודת האקלוט בארכיון האינטרנט
- ספרים בהוצאת אגודת האקלוט בקטלוג הספרייה הלאומית
- Dorothy Middleton, "The Early History of the Hakluyt Society 1847–1923", The Geographical Journal 152 (2), July 1986, pp. 217-224
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתב העת של אגודת האקלוט
- ^ דף הפייסבוק של אגודת האקלוט
- ^ American Friends of the Hakluyt Society
- ^ ג'ון קרטר בראון (אנ') (1874–1797) היה האמריקני הראשון שהצטרף לאגודת האקלוט עוד ב-1846; אוניברסיטת בראון נקראת על שם אביו