וולטר ראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיר וולטר ראלי

סיר וולטר ראלי (אנגלית: Walter Raleigh‏; 1552 - 29 באוקטובר 1618), היה סופר, משורר, חייל, חצרן ומגלה ארצות אנגלי.

ראלי נולד למשפחה פרוטסטנטית בדבון, בנם של וולטר ראלי האב וקתרין צ'מפרנוון. מעט ידוע בוודאות על תקופת ילדותו ונעוריו. הוא חי פרק זמן בטירת קילוט, קלונמלון, מחוז ווסטמת' שבאירלנד. שם לקח חלק בדיכוי מורדים, והשתתף בטבח איי ראטלין, וטבח סמרוויק. לאחר מכן הפך ראלי לבעל האדמות שהוחרמו מן האירים. במשך הזמן התחבב ראלי על אליזבת הראשונה, ומונה לאביר בשנת 1585. הוא היה מעורב בהתיישבות הבריטית המוקדמת בוירג'יניה, שבצפון אמריקה. ב-1591 התחתן בסתר עם אליזבת טרוקמורטון, אחת מגבירות פמליית המלכה, מבלי לבקש את רשות המלכה. בשל כך, הוא ואשתו נשלחו למצודת לונדון. לאחר ששוחררו, הם פרשו לאחוזתו שבשרבורן, דורסט.

ב-1594 שמע ראלי על "עיר הזהב" שבדרום אמריקה, והפליג כדי לחפש אותה. לאחר ההפלגה, הוא פרסם ספר על חוויותיו. תיאוריו המוגזמים תרמו להתפתחות אגדת "אל-דוראדו". לאחר מות המלכה אליזבת ב-1603, ראלי נכלא שנית במצודת לונדון, בשל השתתפותו לכאורה בקנוניה נגד ג'יימס הראשון, שלא חיבב את ראלי כקודמתו בתפקיד. ב-1616 הוא שוחרר על מנת לאפשר לו להשתתף במסע נוסף לחיפוש אל דוראדו. המסע נכשל, והמוצב הספרדי בסאן תומה נבזז על ידי אנשיו של ראלי. לאחר חזרתו לאנגליה הוא נעצר על מעורבותו בביזה. נערך לו משפט ראווה, שנועדה בעיקר לפייס את ספרד, וראשו נערף בארמון וייטהול.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראלי היה הצעיר מבין חמישה בנים שנולדו לאמו. אמו הייתה אחייניתה של אומנת המלכה אליזבת' וידידתה הקרובה, קט אשלי, והיא זו שהציגה את הבנים לראשונה בחצר המלכות. כל חמשת הבנים בלטו בתקופות המלוכה של אליזבת' וג'יימס.

בשל השתייכותה המוצהרת לזרם הפרוטסטנטי, הייתה המשפחה בסכנה מספר פעמים בתקופת שלטונה של המלכה מרי הקתולית. באחד המקרים, נאלץ אביו של ראלי להתחבא במגדל כדי לחמוק ממוות. כתוצאה מכך פיתח ראלי בנעוריו שנאה לקתוליות, אותה מיהר לבטא כשאליזבת' הראשונה הפרוטסטנטית עלתה לכס המלכות.

ראלי היה רשום כסטודנט באוקספורד, אך נראה שמעולם לא התגורר שם. לאחר מכן, ב-1575 נרשם למידל טמפל, אחת מאכסניות המשפט שבלונדון. לא ידוע מה עשה בין לבין, אם כי לפי הערתו בספרו "ההיסטוריה של העולם", נראה שנלחם לצד ההוגנוטים הצרפתים. במשפטו, ב-1603, הצהיר שמעולם לא למד משפטים.

אירלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1579 ו-1583 השתתף ראלי בדיכויין של מרידות דזמונד. הוא נכח במצור על סמרוויק, אז נטבחו תחת פיקוחו חיילים איטלקים וספרדים לאחר שנכנעו. בעת התפיסה והחלוקה מחדש של האדמות לאחר דיכוי המרד, קיבל ראלי שטח של 160 קמ"ר, כולל ערי החוף המבוצרות יוול וליזמור. בכך היה לבעל האדמות הגדול ביותר באזור מנסטר שבאירלנד, אך הייתה לו הצלחה חלקית בלבד בהבאת מתיישבים אנגלים לאדמותיו.

בשנים 1588-1589 היה לראש העיר של יוול. נטען שהיה הראשון ששתל תפוחי אדמה באירלנד, אך נראה שייחוס זה שגוי, ושתפוחי האדמה הגיעו לאירלנד באמצעות מסחר עם הספרדים.

בין מכריו באירלנד היה אנגלי אחר שקיבל שם אדמות, המשורר אדמונד ספנסר. בשנות ה-90 של המאה ה-16 נסעו ביחד מאירלנד לחצרה של המלכה אליזבת', שם הגיש לה ספנסר את שירו האלגורי, The Faerie Queene.

ראלי לא צלח בניהול אדמותיו באירלנד, והונו הדלדל. בשנת 1602 מכר את אדמותיו לריצ'רד בויל, הרוזן מקורק. בויל הצליח מאד, ולאחר מותו של ראלי בני משפחתו פנו לבויל וביקשו פיצוי על כך שראלי מכר את האדמות בסכום נמוך מדי.

אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניתו של ראלי משנת 1584 להקמת יישוב קבע בצפון אמריקה, שהתגלמה בהקמתה של מושבת רואנוק, נחלה כישלון, אך סללה את הדרך לניסיונות התיישבות מאוחרים יותר. מסעותיו שמומנו בעיקר על ידיו ועל ידי חבריו, מעולם לא ייצרו זרם הכנסות יציב שאיפשר את תחזוקה של ההתיישבות.

ב-1587 יצא ראלי במסע התיישבות חדש. הפעם עם קבוצה מגוונת יותר של מתיישבים, בהם גם משפחות שלמות, בהנהגת ג'ון וויט. לאחר שהות קצרה באמריקה, וויט חזר לאנגליה לצורכי הצטיידות. בשנה שלאחר מכן, המלכה הורתה על קרקוע כל הספינות למקרה שיהיה צורך בהן למלחמה עם ספרד. לאחר ניצחון הצי האנגלי ב-1588, הותר לספינות לצאת, אבל לרוע מזלם, הספינות פנו לקובה בניסיון לתפוס ספינות סוחר ספרדיות עמוסות אוצרות שעליהן היו שמועות. הספינות הגיעו למושבה רק ב-1591, ומצאו שכל המתיישבים נעלמו. הרמז היחיד לגורלם היה המילה CROATOAN והאותיות CRO שנמצאו חרוטות בגזעי עצים. ייתכן שהן רומזות על כך שהמתיישבים נטבחו על ידי הקרואטנים או שבטים ילידיים אחרים, או שהם השתלבו ביניהם או נלקחו על ידם למקום אחר. השערה אחרת היא שהם נסחפו לים בחורף הסוער של 1588. בשל סופת הוריקן, נמנעו ג'ון וויט וצוותו מלבקר את הקרואטנים ולבדוק את העניין, ולא היה שום ניסיון נוסף לבדוק את העניין במשך כמה שנים.

המשך חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1581 ראלי חזר מאירלנד לאנגליה. הוא השתתף בחיי החצר והתחבב על המלכה אליזבת. על תקופה זו סופרו סיפורים צבעוניים שונים, אבל סביר שאינם נכונים. ב-1585 הוא מונה לאביר, לאחראי על המיכרות בקורנוול ובדבון, כנציג המלכה בקורנוול, וכמשנה לאדמירל בשני המחוזות. ב-1585 וב-1586 הוא כיהן בפרלמנט כנציג דבונשר.

ראלי הזמין ספינה אצל בונה האוניות ר. צ'פמן בדפטפורד. הספינה נקראה במקור ארק (תיבה, כמו תיבת נח), אבל שמה שונה לארק ראלי, בהתאם לנוהג באותם הימים לקרוא לספינה על שם בעליה. הכתר רכש את הספינה מראלי ב-1587, ושמה שונה ל"ארק רויאל".

ב-1591 ראלי נשא לאישה בחשאי את אליזבת ת'רוקמורטון, אחת מבנות הלוויה של המלכה. היא הייתה צעירה ממנו ב-11 שנה, והייתה בהריון בעת החתונה. היא ילדה בן, שנקרא ככל הנראה דמרי, ושניתן לטיפולה של מיינקת. נראה שהתינוק לא שרד, ואליזבת חזרה לתפקידה בחצר. שנה לאחר מכן התגלו הנישואין הלא מורשים. המלכה הורתה על כליאתו של ראלי, ואליזבת שוחררה מתפקידה. ראלי שוחרר מכילאו אך לא חזר לחצר במשך שנים מספר. הזוג הפגין נאמנות, ובעת העדרויותיו של בעלה, הוכיחה את עצמה אליזבת בניהול כספי המשפחה והמוניטין שלה. לזוג נולדו שני בנים נוספים, וולטר וקריו.

ב-1594 הגיעו לידיעתו דיווחים על עיר מוזהבת במעלה נהר הקרוני, ושנה לאחר מכן הוא הפליג לאזור שהיום נמצא במזרח ונצואלה בחיפוש אחרי מנואה, העיר האגדית שבה מדובר. כשחזר לאנגליה, הוא פרסם את הספר "גילוי גואינה", שכלל דיווח על מסעו והצהרות מוגזמות לגבי מה שגילה. אפשר לראות בספר תרומה לאגדת אל-דוראדו. למרות שיש בונצואלה מחצבי זהב, אין הוכחה לכך שראלי מצא מכרות כלשהם. יש הטוענים שהוא גילה את מפל אנחל, אבל נראה שגם טענות אלה אינן נכונות.

ראלי השתתף בכיבוש קדיס, בדרום-מערב ספרד, ב-1596, ואף נפצע בקרב. הוא השתתף גם במסע לאיים האזוריים בשנת 1597. באותה שנה הוא נבחר לחבר פרלמנט מטעם דורסט, ואז בשנת 1601 לחבר מטעם קורמווך. הוא היה היחיד בתקופת האליזבתיאנית שכיהן בפרלמנט מטעם שלושה מחוזות שונים.

בשנים 1600 עד 1603 היה ראלי מושל האי ג'רזי בתעלת למאנש, ופעל לחידוש ביצוריו.

עם מותה של אליזבת בשנת 1603 נכלא ראלי במצודת לונדון. מאוחר יותר באותה שנה הוא הועמד למשפט בחשד למעורבות בקנוניית מיין נגד המלך ג'יימס. הוא נמצא אשם, ואף על פי החליט המלך לא להוציאו להורג. הוא נכלא במצודת לונדון עד 1616. במהלך כליאתו הוא חיבר חיבורים רבים, כולל כרך ראשון של "ההיסטוריה של העולם", שעסק ביוון הקלאסית וברומא. ב-1616 הוא שוחרר כדי להוביל מסע נוסף לונצואלה, בחיפוש אחרי אל-דוראדו. במהלך המסע הזה, אנשיו של ראלי שדדו מוצב קדמי של הספרדים ב"סן תומה דה גואינה", על נהר האורינוקו. במהלך מתקפה זו, וולטר, בנו של ראלי, נפגע מקליע ונהרג. כששב ראלי לאנגליה, דרש שגריר ספרד מהמלך ג'יימס לבצע את גזר דין המוות של ראלי. מבוקשו ניתן לו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשו של ראלי נערף ב-29 באוקטובר 1618. הוא נקבר בכנסייה מקומית בסארי, אך מאוחר יותר הועברו שרידיו לקבר המשפחתי בכנסיית סנט מרגרט בווסטמינסטר. אשתו, שנפטרה כ-29 שנים אחריו, נקברה איתו.

למרות שהפופולריות שלו דעכה מאד לאחר שיאה בתקופת המלכה אליזבת, הוצאתו להורג נראתה בעיני רבים, הן באותו בזמן והן מאז, כבלתי מוצדקת. טוענים שמעורבותו בקנוניית מיין הייתה מוגבלת.

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראלי נחשב לאחד מחשובי המשוררים של התקופה האליזבתנית. שירתו כתובה בדרך כלל בסגנון ישיר ולא מקושט. סי.אס. לואיס החשיב את ראלי לאחד מ"משוררי הכסף", קבוצת משוררים שלא הושפעה על ידי הרנסאנס האיטלקי, האופן שבו התייחס לספרות הקלאסית, ושימושו באמצעים פואטיים מורכבים. בחלק משיריו מבטא ראלי גישת בוז לעולם, המאפיינת יותר את ספרות ימי הביניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]