אגנו
| |||
 | |||
| מדינה |
 צרפת | ||
|---|---|---|---|
| חבל | גראנד אסט | ||
| מחוז | בא-רן | ||
| ראש העיר | קלוד סטורני | ||
| תאריך ייסוד | 1,115 | ||
| שטח | 182.59 קמ"ר | ||
| גובה | 150 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 35,715 (1 בינואר 2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 59,092 | ||
| ‑ צפיפות | 190 נפש לקמ"ר (2011) | ||
| קואורדינטות | 48°49′00″N 7°47′16″E / 48.816666666667°N 7.7877777777778°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| www.ville-haguenau.fr | |||
אגנו (גם הגנאו; בצרפתית: Haguenau, באלזסית: Hàwenàu, בגרמנית: Hagenau האגנאו) היא עיר במעמד קומונה במחוז בא-רן בחבל גראנד אסט הצרפתי. אגנו נמצאת 28 קילומטר מצפון לבירת המחוז שטרסבורג. זו העיר הרביעית באוכלוסייתה באלזס, וה-11 בחבל גראנד אסט, והעיר הגדולה ביותר האלזס בשטח של 182.59 קמ"ר. רוב שטח הקומונה הוא יער כאשר השטח הבנוי של העיר נמצא בדרום היער.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נוסדה בשנת 1115 על ידי פרידריך השני, דוכס שוואביה על אי בנהר המודר. ב-1164 בנו פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עדכן את כתב האמנה של העיר ונתן לה סמכויות נוספות והפך את הארמון של אגנו לאחד מארמנותיו. בהמשך הפך פרידריך הראשון את אלזס למחוז הנשלט על ידי מיניסטריאלים[1], ואילו הממשל המחוזי ישב באגנו. בשנת 1273 רודולף הראשון הפך את אגנו לעיר הבירה של אלזס כמענה לבקשת העצמאות של אלזס. כעיר בירה היא הייתה אחת מעשר ערים קיסריות חופשיות[2] באלזס שיצרו את הדקאפול (Décapole)[3].
בעקבות שלום וסטפאליה, שסיים את מלחמת שלושים השנים ב-1648, העיר איבדה את תוארה כעיר קיסרית חופשית. יחד עם שאר ערי הדקאפול, העיר לא הסכימה להשלכות חוזה זה שהסירו את החופש היחסי שהיה לערים האלו והחזירו אותן לשלטון האצילים. העיר פתחה במרד נגד מלך צרפת, שליטה החדש. למרות האבדות בנפש - אוכלוסיית העיר קטנה בשני שלישים - אגנו התנגדה ונשארה עיר חופשית. הסכם נוסף משנת 1676 העניק מחדש את השליטה למלך צרפת. ב-1677, לואי הארבעה עשר החליט לסיים את המרידה בכוח הזרוע. העיר סבלה רבות וכל אנשיה נרדפו, ובסוף אותה שנה העיר נשרפה. האוכלוסייה קיבלה היתר לחזור לעיר רק ביוני 1678, ועד 1715 נמשכו הקרבות בעיר.
במהפכה הצרפתית, 1789, מנתה העיר רק 4,500 איש. ב-1793 נכבשה העיר על ידי כוחות אוסטרים ופרוסים בתמיכת האוכלוסייה, שהתנגדה ליעקובינים. לאחר שכוחות צרפתיים כבשו מחדש את אלזס, האוכלוסייה ברחה לאימפריה הרוסית.
העיר עברה את התהפוכות שעברו על אלזס כולה, היא נכבשה על ידי הגרמנים במלחמת צרפת–פרוסיה וסופחה לגרמניה ב-1871 עד שבשנת 1919 נחתם חוזה ורסאי לפיו כל השטחים שנכבשו על ידי הקיסרות הגרמנית הוחזרו לצרפת (סעיף 51). בשנת 1940 נכבשה אלזס שוב על ידי גרמניה הנאצית וסופחה לרייך השלישי. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה סופחה אלזס שוב לצרפת[4].
יהודי אגנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]באגנו התקיימה קהילה יהודית כמעט ברציפות לפחות מהמאה ה-13. בעיר קיים בית כנסת.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אגנו (בצרפתית)
אגנו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הגנאו (צרפת), דף שער בספרייה הלאומית- יהדות אגנו, באתר ליהדות לאלזס ולורן (בצרפתית)
- אגנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מיניסטריאל הוא עובדי מדינה שאינו אציל
- ^ "עיר קיסרית חופשית" בגרמנית Freie Reichsstadt היא עיר שהייתה נתונה לשלטון ישיר של הקיסר ולא לאצילים
- ^ Bulletin philologique et historique, 1969, עמ' 341 (בצרפתית)
- ^ Encyclopédie de l'Alsace, t. 11 : Rhin-Strasbourg, Publitotal, 1985
