אוריינות מקצוע מדעי החברה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חסרים פרטים על סוגות הנדרשות להבנת ויצירת טקסטים במדעי החברה. נדרשת הגהה. ראו פרטים נוספים בדף השיחה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חסרים פרטים על סוגות הנדרשות להבנת ויצירת טקסטים במדעי החברה. נדרשת הגהה. ראו פרטים נוספים בדף השיחה. | |
אוריינות מקצוע מדעי החברה היא היכולת לפתח אצל תלמידים מיומנויות של חשיבה ביקורתית כדי לנתח דיווחים ולהעריך את אמונתם, כוונתם והשפעתם, והיכולת להפוך את החלק העיוני התאורטי למעשי. החלק התאורטי כולל את התאוריות והגישות הפסיכולוגיות והסוציולוגיות והחלק המעשי כולל את התופעות שאנחנו רואים בחברה.
אוריינות במדעי החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוריינות של מדעי החברה עברה שינויים והתקדמות, הפכה לדבר יותר רלוונטי בענפי מקצוע מדעי החברה. מספקים לתלמידים כלים מדעיים בעזרתם ניתן לבחון תופעות חברתיות ותפיסות אשר מעצבות את חיי היומיום בעולמנו. אוריינות מדעי החברה היא שם כולל ללימודים אשר מנסים להגדיר את החברה האנושית במושגים אחידים. מעבר לרצון להבין ולנתח את הקיים, השאיפה האמיתית היא שבסוף לימודי החברה יצליח התלמיד לנבא כיצד יפעל אדם בסיטואציה מסוימת וכיצד יהפוך את התאוריות למשהו שנמצא במציאות וחיי היום יום שלנו. מושג האוריינות התפתח והשתנה בהתאם לטכנולוגיה המשמשת את החברה[1].
אוריינות טכנולוגית במדעי החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם השימוש הרב בטכנולוגיה במשקי הבית הפרטיים, אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית מתייחסת לרכישת מיומנויות שונות לשם תפקוד בחיים. במהלך השנים, ובמקביל להתפתחויות בטכנולוגיה, הורחבה ההתייחסות למושג טכנולוגיה וכיום היא מוגדרך כיכולתו של אדם לגשת למגוון רחב של פעילויות ומקורות ולפעול בהם באמצעות כלים דיגיטליים[2]. אוריינות טכנולוגית של אדם מבוססת על הרמה האוריינות הכללית שלו ובעיקר נשענת על יכולות קוגניטיביות ומיומנויות לניהול למידה[3].
לכן מתוך כך, הטכנולוגיה מהווה מקום מרכזי ביותר בחייהם של תלמידים. הטכנולוגיה הפכה לזירה מרכזית של פעילות עבור תלמידים לצורכי מידע, לתקשורת בין אישית, לצרכים בידוריים ולצרכים חברתיים. באמצעות הטכנולוגיה הם משחקים, מחפשים מידע, מדברים עם חבריהם, כותבים על עצמם, מציגים את תמונותיהם, מכירים אנשים חדשים, מגיבים לדברים שנאמרו ועוד. במילים אחרות, העולם הווירטואלי הפך להיות חלק בלתי נפרד מהעולם הפיסי של תלמידים ומורים[4].
אחד הכלים המשמשים להקניית אוריינות טכנולוגית הוא המחשב. מחשב נחשב ככלי טכנולוגי הנפוץ ביותר בחיי היום יום של התלמידים והשימושים במחשב שונים להוראת מקצועות מדעי החברה. למשל, אתר המפמ"ר למדעי החברה מאפשר למורים היוועצות בעמיתים על שאלות דידקטיות, ובעולם פותחו אתרים שונים הכוללים פורומים להיוועצות של מורים במקצוע מדעי החברה כגון, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי המדינה ועוד. האתרים הבולטים הם אתר הארגון האמריקאי ללימודי חברה (NCSS). במהלך הלימודים התלמידים מקבלים הדרכה על מאגרי מידע ועל השימוש בתקליטור לאיתור מידע, שימוש במחשב ומאגרי מידע דורש מתלמידים מיומנויות ספיציפיות בעולם הכתיבה והקריאה, דרכו התלמידים רוכשים כלים נוספים מהאוריינות ומספקים לעצמם מיומנויות מתאימות לחשיבתם, חוזקתם וכו'.
דרכי הוראה המקדמות את אוריינות מקצוע מדעי החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיוון בדרכי ההוראה והלמידה מייצר אווירת של למידה פעילה וחווייתית. להלן מספר דרכים שבהן יוכלו המורים לחולל למידה חווייתית ופעילה שעוזרת לתלמידים לרכוש מיומנויות למידה וחשיבה שמספקת להם ועוזר להם באוריינות שלהם בצורה מאוד אפקטיבית:
- עבודה בקבוצות שונות: מגבירה את פעילות התלמיד בלמידה, ומשתפת תלמידים רבים בתהליך הלמידה. למידה שיתופית[5] בקבוצות מסייעת להשיג מטרות חברתיות לצד מטרות קוגניטיביות. עיצוב הפעילויות יהיה בעזרת קבוצות חקר שמטרתן להקנת מיומנויות של מחקר וחשיבה בסביבה חברתית לימודית, המעודדת סקרנות ושיתוף פעולה[6] לאחרונה גוברת את הנטייה להפעיל קבוצות לומדים בשיטת הג'יגסו בלימודי מקצוע מדעי החברה. העבודה בקבוצות שונות מאפשרת לכל תלמיד לממש את מיומנותו, לכל תלמיד בקבוצה יש לו נקודות חוזקה וחולשה והעבודה בקבוצות תאפשר לתלמידים עזרה בהבנה וידע התלמידים אחרים.
- בימת דיון: המורה יוצר בימת דיון (פנל) שבה משתתפים מספר תלמידים כדי להגביר את מעורבות התלמידים בנושא הדיון[7] עבודת ההכנה המוטלת על המורה בפעילות זו היא מסירת חומר רקע למתדיינים ולתלמידי הכיתה האחרים. דיון יאפשר היכלות לכל תלמיד לשימוש מיומנותו ולהוציא נקודות החוזקה שלו, וגם כן לשתף הכיתה החוויות שלו.
- עיתונות: כדי להמחיש את המושגים הנלמדים ולניהול דיון ברעיונות הנלמדים מומלץ למורה לעודד את התלמידים לקרוא עיתונות לסוגיה. המפגשים האלו של התלמידים עם העיתונות מאפשר פגישה עם תרבויות שונות שאינן מוכרות לו. חשיפת התלמידים לתרביות אחרות יעלה דיונים ונקודות מבט שונים בתוך הכיתה, לדוגמה כל עיתון יש לו נקודת מבט שונה מאחר, השונות האלו יאפשרו לתלמיד ידע נוסף ושונה למה שהוא מכיר. בנוסף העיתונות הוא כלי טכנולוגי ישן יחסית לכל הכלים החדשים. הכלי הזה יאפשר ידע שונה לתלמידים בשפה לקריאה וכתיבה.
- משחקי תפקידים: בגישת ההתנסות והחקר של ההתנסות מציג המורה לתלמידיו תהליך של למידה פעילה וחוויות שבמהלכה הם רוכשים הבנה של תהליכים ומושגים חברתיים. ההתנסות שהתלמידים עושים יאפשרו קריאה וכתיבה מסוג שונה, בגלל שההתנסות של התלמידים יהפכו אותם לכותבים ועורכים וקוראים באותו זמנית.
- משחקי סימולציה (הדמיה): אלו פעילויות לימודיות המסייעות ללמוד את אופי הפעלה של מערכת כלשהי ולהבניה, בעזרת טיפול והתעסקות פעילה ב"דגם" מייצג של אותה מערכת הדגם שבוחנים דומה למערכת שהוא אמור לייצוג במציאות. התהליך הלימודי מבוסס על הפעלת הדמיון לעורר בתודעה אפשרויות ומצבים שאינם קיימים בסיטואציה המוחשית, אלא רק מיוצגים באמצעות תהליך הלמידה בסימולציה הוא תהליך של חקר וגילוי[8]. משחקי סימולציה יופעל על ידי נתינה לתלמידים דפי קריאה עם הנחיות לגבי מה נדרש מהתלמידים לעשות במשחק, כל תלמיד מקבל הנחה שהיא מאוד מתאימה לו מאחר, דרך הנחות ופדי הקריאה כל תלמיד ידע מה המיומנויות היעילה עבורו ובכך הוא ירכוש המתאים והאפקטיבי עבורו, ומכאן יעזור לעצמו מלחזק האוריינות שלו ולדעת מה הם יעדי החוזקה והחולשה שלו.
- סרטים, סרטי וידיו וסרטונים לסוגיהם: החינוך באמצעות הקולנוע והסרט מיועד להבנת הנראה ולחוויה אמנותיות, אך גם כמעבדה חברתית. הסרט עשוי להיות אמצעי להפגשת התלמיד עם תופעות חברתיות ועם זוויות התבוננות וניתוח שלהן. הסרט מציג לתלמיד את הוויכוחים שהסעירו את המחשבה האנושית, בלי השעמום המצפה למי שהוכנס למערכת תאורטית לא מוכרות בעל כורחו. מושג אוריינות מציין שליטה במגוון יכולות תקשורתיות הנחוצות לצורך תפקוד נאות בחברה. ולסרטונים יש את התפקיד הזה התקשורת מקשרת אותנו לחיי היום יום שלנו, ודרך דוגמאות מחיים שלנו יהיה לנו יותר קל באוריינות.
- מיפוי מושגי: הצגת מפות חשיבה בתחומי הלימוד השונים על ידי המורה או על ידי התלמידים עשויה להיות תרגיל רב ערך, הן בלימוד המושגים והבנתם והן בהבנת וקשרים ביניהם. הסוג הזה אמור לסייע לתלמידים מסוג שמיפוי המושגים יעזור להם בהבנת החומר, לכן מיפוי המושגים עוזר להם באוריינות שלהם.
- סיור לימודי: הסיור משמש להוראת סוגיות במדעי החברה. התנסות קצרה בתצפית מודרכת, במסגרת סיור לימודי, היא אמצעי דידקטי רב ערך. במסגרת פעילות זו התלמיד פוגש את החיים האמיתיים, ולומד לבחון תופעות בעזרת הכלים שנרכשו במהלך הלימודים במדעי החברה. שליטה בכתיבה וגם קריאה במהלך הסיור מסייע לתלמידים להבין ולקלוט מסר ומטרת הסיור הלימודי, תשומת לב על כל מה שמתרחש בסיור מצד למשל, כתיבה על הקירות, קריאת פרסומות ועוד מהווה להסיק איזו שהיא מסקנות שקשורות למסר הסיור, וגם דרך הסיור התלמיד ידע מה הן המיומנויות ההכי יעילה עבורו ועבור קליטתו למטרת הסיור הלימודי שהשתתף בו.
- משחק לימודי: ערכו של המשחק הוא בהענקת למידה חווייתית ופעילה. עם זאת על המורה לתכנן היטב את המשחק, להסביר את מהלכיו ואת כלליו ולהכין את התלמידים לדרך למידה זו, כדי שיסוד החוויה לא יפגע ביסודות החשיבה והלימוד. למשל, למידה דרך פתקים על נושאים מסוימים אמורה לסייע לתלמידים דרכים שונים עבור מהי הדרך והאוריינות ההכי אפקטיבית עבור התלמיד להבנת הפתק וקישורה לחומר, כלומר הפתק שהכתב עליו דורש מתלמידים הבנת נקרא וגם הבעה בכתבת הקישור בין מילת/ משפט הפתק לבין חומר השיעור שנלמד. ובכך כל תלמיד יהיה מודע לו מה היא המיומנויות המתאימה לו וכך הוא ירכוש אותן.
- ספרות יפה: יצירות ספרות יכולות לשמש את המורה להפגשת התלמידים עם נושאים, עם גישות ועם מושגים נלמדים. על ידי ספרות אלו אפשר לנהל דיון בהקשר לחומר הלימוד ולניתוח באמצעות גישות שנמצאות בספרות. אמצעי זה מפתח חשיבה ביקורתית ואנליטית אצל הלומדים, בהרחבת הבנתם את נושאי הלימוד ובהמחשת רעיונות תאורטיים. בעזרת ספרות יפה, התלמיד הלומד במקצוע מדעי החברה ירכוש אוריינות, כלומר ירכוש מיומנויות של הבנת נקרא ובהבעה בכתב שדרך רכישתם יעביר ויקלוט מסר החומר הנלמד.
- הוראה בעזרת אובייקטים ותמונות: המורה יכול להביא לכיתה אובייקטים מהעולם שלנו, או לחלופין לבקש מהתלמידים אובייקטים כאלה, לצורך המחשה וכגירוי לדיון. אמצעי הוראה כזו יעיל ומוכח במחקרים[9]. כלי הוראה כזו ניתן דרכו לעזור לתלמידי בהבנת הנקרא שלהם והבעתם בכתב, יש מאחורי התמונה למשל, מסר מסוים שעל התלמידים לקלוט, קליטת המסר זקוקה למיומנויות כתיבה וקריאה שונה מתלמיד לאחר, דרך ידיעת דרכי רכישת המיומנויות השונות התלמידים נעזרים באוריינות שלהם.
סוגות וג'אנרים נדרשים על מנת להבין טקסטים במדעי החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטקסט נחשב כחלק בלתי נפרד ומרכזי מתוכנית הלימודים במדעי החברה, לכן נדרש להיות נגיש לתלמידים וזה יבוא על ידי ביטוי חלוקת הטקסט לחלקים מרכזיים: כותרת ראשית, פתיח, גוף הידיעה, חלוקה לפסקאות. הטקסט במדעי החברה מטרתו למסור מידע כלשהו, תיאור והסבר לחומר התאורטי במדעי החברה. יש לנו שני סוגים של טקסטים במדעי חברה:
1. טקסט מדעי- יוצא מתוך גישה מדעית, הוא כתוב בשיטה ובסגנון של עיון ומחקר בלשון ייצוגית, אובייקטיבית ללא נוכחות הכותב. מטרתו- הצגת עובדות, חדשות, סקירה, הנחות יסוד, נתונים וממצאים, ללא מעורבות אישית, הטקסט מדויק ומהימן. פרטי המידע מלווים בהסברים, הגדרות, הדגמות וכו'[10].
- מכיוון שהטקסט הוא מדעי, זה יוצא דופן מהרגיל והתלמידים בדרך כלל לא מתמודדים עם סוגי טקסטים מדעיים. לכן, כדי שהטקסט יהיה נגיש לתלמידים, אנו כמורים נציע דרכי התמודדות עם טקסטים מדעיים כמו למשל: להוסיף צבעים שונים למושגים ומונחים בטקסט, כל צבע יהיה מביע על סוג מסיום מילים לדוגמה לסווג המושגים תחת כותרות כמו- מקום וזמן, מושגים חדשים במדעי חברה, מושגים שכבר למדנו במדעי חברה, מרכיבים לשוניים ואוצר מילים. כמו כן, צריך לשים לב בטקסטים של מדעי חברה למושגים של מרכיבים תרבותיים ואם יש בטקסט ידע אמפירי אודות שינויים, הנגזר מההתנסות האישית ומהשפעתם של ייצוגים תרבותיים. גם כן לעורר בו את ההבנה של הטקסט שמייצר מעוצבות העשויה בכליו של שיח תרבותי מסוים. ושהטקסט מלמד אודות המדע ככוח תרבותי בעולם המודרני. מכיוון שמדובר במדעי חברה, צריך להרחיב על מרכיבים התרבותיים בהקשר החברתי שלהם.
2. טקסטים מערך אנציקלופדי- שמאופיין באמצעים חזותיים נלווים. כמו כן, בטקסט הזה מושגים שנוגעים להיבטים סוציולוגיים וכלכליים (קריאת נתונים, תרשימים וטבלאות), מאפיינים אלו נחשבים בסוג של דרך התמודדות להנגשת טקסט וזה בתפקידו מקל על התלמידים.[11].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סלומון, ג. (2000), "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", אוניברסיטת חיפה, זמורה ביתן.
- שמשוני, ר. ברנר, א. (2013), "סודות הלמידה - מיומנויות למידה לתלמידה חטיבת הביניים והתיכון, המדריך השלם להורה (וגם למורה)", הוצאת פסיפס.
- כהן, אסתר, ולבנת, זוהר. שפת המקצועות: ידע לשוני וביטויו במקצועות לימוד שונים בחטיבת הביניים. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: 2011.
- Hope, W. C., "It is time to transform social studies teaching", Social Studies, v87, n4, 1996.
- Scarce, R, "Field trips as shortterm experimental education", Theaching Sociology. v25, n3, 1997.
- Theobald, P. "Theaching Ideas: Student made board games". Social Education, v52, n4, 1998.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוריינות דיגיטלית, מרב אסף, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי(הקישור אינו פעיל)
- מיומנויות למידה ואסטרטגיות הוראה
- הנחיות ואסטרטגיות ללמידה
- לימודי מדעי החברה לפי אוניברסיטאות
- המרכז לתכנון לימודים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זו פלג דור חיים, לקויות למידה כהבניה חברתית, באתר פסיכולוגיה עברית, 6 באוגוסט 2012
- ^ זו .Curriculum the across Literacy Digital). 2010 (Futurelab/sites/uk.org.futurelab.www://http from Retrieved pdf.0_handbook_Literacy_Digital/files/default
- ^ זו .(2014). Z.D, Copeland. & B.S, Yu., A.J, Greene their and literacy digital of components critical Measuring :doi, Education & Computers. learning with relationships .008.03.2014.compedu.j/1016.10
- ^ זו אלגלי, ארז וששון, 2011
- ^ זו Stahl, R. J. and VanSickle R.L., "Cooperative learning as effective social study within the social studies classroom". In: R.J. Stahl And R. VanSickle. Cooperative Learning, NCSS, pp 1-17, 1992.
- ^ זו ציבולסקי, א' "קבוצות חקר במדעי החברה", עלון למורה למדעי החברה, 2-3, 1992, עמ' 136-138
- ^ זו Carine, J. A., "Using panel debates to increase students involovement in the intruductory sociology class", Teaching Sociology, v 25, N 3, pp214-218, Jul. 1997.
- ^ זו ראו, למשל, ארליך מ' ונוה נ', מקום בירושלים: משחק סימולציה על רקע היסטורי, חוברת למורה, הוצאת המכון הארצי לחינוך לדמוקרטיה, 1992
- ^ זו Sieber, Teaching with objects and Photographs: A guide for teachers, Indiana University, 2001
- ^ [1]
- ^ אנציקלופדיה למדעי החברה