מיומנויות למידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מיומנויות למידה הן אוסף של כישורים או יכולות נרכשות המאפשרים לבצע פעולות המובילות ללמידה יעילה מבחינת משאבי זמן ואנרגיה.

התוצר של מיומנויות הלמידה יכול להיות רכישת ידע, פיתוח מיומנות חדשה או הישגים אקדמיים.

הקנייה של מיומנויות למידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה ממיומנויות נרכשות כמו דיבור או הליכה הנוצרות עם הבשלת המוח, מיומנויות הלמידה צריכות להילמד באופן מפורש על ידי תהליך של הוראה[1]. ניתן לקדם ולפתח מיומנויות למידה באמצעות רכישת טכניקות של אסטרטגיות למידה יעילות המתאימות ללומד.

הקנייה של מיומנויות למידה יכולה לתרום לצמצום התנהגויות לא כנות כמו רמאות, העתקה או גנבה ספרותית[2].

מיומנויות למידה בסיסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטלות לימודיות שונות יכולות לדרוש מיומנויות למידה אחרות. עם זאת, ישנן מספר מיומנויות למידה הנדרשות לרוב המטרות הלימודיות או לפיתוח של מיומנויות למידה מתקדמות יותר.

על פי 5 DSM מיומנויות הלמידה הבסיסיות הן[1]:

קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות עלול לפגוע גם בלמידה של מקצועות לימודיים אחרים[1]. לאור חשיבותן הרבה של מיומנויות הלמידה הבסיסיות ליכולת הלמידה ואפשרויות רכישת ההשכלה של האדם, חלק ניכר תוכנית הלימודים של בית הספר היסודי מוקדש לפיתוח מיומנויות אלו.

אחד המאפיינים המשמעותיים ביותר של לקות למידה הוא קושי עקבי ברכישה של מיומנויות הלמידה הבסיסיות, אשר אינו נובע מחסך בהזדמנויות ללמידה או מהוראה לקויה[1].

חלוקה על פי תחומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את מיומנויות הלמידה למספר תחומים:

רבדים של מיומנויות למידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שלושה רבדים של מיומנויות למידה:

רובד ישיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובד הישיר מתמקד במיומנויות שעוסקות במישרין בלימודים. מיומנויות רובד זה מציגות בפני הלומד גישה או שיטה להתמודדות ישירה עם הצורך לפתור תרגיל או לכתוב תשובה לשאלה. בין השאר מתייחסות מיומנויות אלו לאופן שבו הלומדים מסכמים, מתמצתים, עונים על שאלות, פותרים תרגילים וכותבים עבודות. רובד זה גם מבחין בין השיטות הנכונות ללמידה ריאלית (של מקצועות כדוגמת מתמטיקה ופיזיקה), ובין השיטות הנכונות ללמידת מקצועות הומאניים ומרובי מלל (כגון היסטוריה, ספרות ותנ"ך). כל אדם מסגל לעצמו הרגלי עבודה, ובמסגרת מיומנויות הלמידה של הרובד הישיר, האדם בוחן את דרך למידתו את המקצועות השונים ומשתדל לזהות את השיטה המתאימה לו ביותר.

דוגמאות למיומנויות הרובד הישיר:

  • התמודדות עם טקסטים - דרכים השונות לטיפול בטקסטים, כדוגמת סיכום, תמצות, ייצוג ויזואלי, מירקור ועוד.
  • כתיבת עבודות - עקרונות לכתיבת סוגים שונים של עבודות.
  • שיטות לימוד בהתאם לסוג הקורס או המקצוע - הבדלים בין סוגי קורסים ומקצועות שונים כדוגמת מקצוע הדורש שינון, מקצוע הדורש הבנה ומקצוע הדורש מיומנות, וכן בכלים הנדרשים ללימוד כל סוג.
  • למידה ריאלית - עקרונות המאפיינים את הלמידה הריאלית, בהתאם למבנה הלמידה הריאלית והדמיון שבין מקצועות אלו ללימוד שפה זרה.
  • שיטות לפתרון בחינה בהתאם לסוגה - הבדלים שבין סוגי בחינות כדוגמת בחינה עם חומר פתוח, בחינה עם שאלות פתוחות ובחינה אמריקאית, וכפועל יוצא מכך בעקרונות לפתרון כל סוג.
  • בניית תשובה מורכבת - שלבים הנדרשים לכתיבת תשובה מובנית, תוך הבטחת קיומו של החלק היצירתי שבכתיבת תשובה (כלומר העלאת הרעיונות שיופיעו בה) ובהמשך קיומו של חלק הכתיבה המובנת והקוהרנטית, בלא ששני החלקים יפריעו זה לזה.
  • התכוננות לבחינה ביממה שלפני קיומה ועד לסיומה, מבחינה מקצועית ונפשית.

רובד היקפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובד ההיקפי מתמקד במיומנויות שעוסקות בלימודים באופן עקיף והיקפי. במבט רחב היקף על הלומד ניתן לבדוק את כל ההיבטים המשפיעים על הלמידה שלו שאינן כתיבת התשובה הישירה לשאלה. מיומנויות אלו כוללות למשל את סביבת הלימוד המיטבית והמתאימה ביותר ללומד, אפיון השותפים הנכונים ללמידה (אם בכלל), הזמן האפקטיבי בהתאם ליכולות הריכוז האישיות של הלומד, ייעול הזיכרון ועוד.

דוגמאות למיומנויות הרובד ההיקפי:

  • הזמן האפקטיבי - ההתאמה הרצויה בין זמני הלימוד ביממה, יכולות הריכוז של הלומד, וההפסקות במהלך הלמידה.
  • הלמידה ותרגול חומר לימוד - סדר הלימוד הנכון ללומד בהתחשב בסוגי המקצועות השונים, סוג הלמידה הנדרש (למשל תרגול, שינון או לימוד חומר חדש), והגישה של הלומד למקצועות השונים (מקצוע קשה או קל, שנוא או אהוב).
  • עמידה במטרות - שלבים שיש לבצע לאחר שהוגדרה מטרה לימודית נדרשת.
  • יצירת סביבת לימוד נכונה - מאפייני סביבת לימוד המייצרת אווירת לימודים.
  • קישור חושי ללמידה - הבדלים שבין למידה הממוקדת בתחום החזותי ללמידה הממוקדת בתחום השמיעתי, והנגזרות הלימודיות כתוצאה מהמיקוד הדומיננטי אצל כל לומד.
  • למידה אקטיבית - עקרונות ללמידה אקטיבית, המעוררת תהליכי עיבוד קוגניטיביים ברמה גבוהה.
  • ניהול זמן - עקרונות לניהול מושכל של הזמן בהקשר הלימודי.
  • ייעול הזיכרון - עקרונות וכלים לשיפור הזיכרון.
  • חשיבה יצירתית - הקניית גישות התמודדות יצירתיות לעומת גישות מובנות וקוהרנטיות.
  • בחירת שותפים ללימודים - עקרונות לבחינת הצורך של הלומד ללמידה בצוות ובהמשך בעקרונות לבחירת שותף לימודים מתאים.

רובד נפשי-רגשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובד הנפשי-רגשי מתמקד במיומנויות המשפיעות על הלומד מבחינה רגשית ועקב כך גם על איכות תהליכי הלמידה שלו. מיומנויות אלו כוללות התמודדות עם שחיקה, הכנה מנטלית ללימודים ולבחינות, התמודדות עם כישלונות, למידה ולחץ, יכולת התמדה עוד.

דוגמאות למיומנויות הרובד הנפשי-רגשי:

  • התמודדות עם שחיקה - דרכים להתמודדות יעילה עם שחיקה.
  • התמדה - דרכים וכלים ליצירת יכולת התמדה.
  • למידה מהצלחות וכישלונות - עקרונות ללמידה מהצלחות וללמידה מכישלונות, בדגש על שליטה בכישלון ולא הימנעות ממנו.
  • הכנה מנטלית - כלים ועקרונות להכנה נפשית, כולל שיטות להרגעה עצמית ולהגברת הביטחון שבהצלחה, והכשרת הלומד לזהות ולהתמודד עם מצבי לחץ ועם רגשות שליליים.

בין יכולות ודרישות לימודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכולות הלימודיות מתבטאות במאפיינים האישיים של הלומד, כמו משך הזמן שהוא מסוגל להתרכז ברציפות, סביבת הלימוד הנכונה עבורו והאם כדאי לו ללמוד לבד או עם חבר. היכולות האישיות מורכבות מתכונות מולדות שקיימות אצל הפרט באופן טבעי, ומההשפעות הסביבתיות שצבר במהלך חייו. היכולות משתנות ומתפתחות לאורך התבגרותו של האדם.

את הדרישות הלימודיות מן הלומד קובעת על פי רוב המסגרת הלימודית בה הוא לומד. לכל מטלה דרישות לימודיות משלה. אם יש ללומד בחינה שבה עליו לפתור 20 תרגילים תוך שעה, הרי שהדרישה היא להיות מסוגל לפתור מהר; אם על אותו החומר בדיוק תהיה בחינה של 3 תרגילי הוכחות מתמטיות, שגם לה מוקצבת שעה, הרי שכאן נמדדים יותר ידע והבנה מתמטית, ולא מהירות. הדרישות הלימודיות מתלמידים וסטודנטים משתנות גם במעברים בין כיתות ובעיקר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים, בין החטיבה לתיכון, ובמעברים בין השנים בלימודי תואר אקדמי. ישנן דרישות שונות למקצועות שונים (למשל מתמטיקה שונה מהיסטוריה), וגם למלמדים שונים.

אפיון אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל לומד מתאפיין בסגנון למידה שונה, ובהתאמה, יישום של מיומנות למידה כלשהי מקבל ביטוי שונה בין כל לומד ולומד. לדוגמה, מיומנות הלמידה של יצירת סביבת לימוד נכונה מסייעת ללומד לבחון את הדרך הנכונה עבורו ללמידה בהתייחס למקום הלימוד, האם ללמוד עם מוזיקה ברקע או בשקט, האם לאכול תוך כדי למידה או לא, עזרי הלימוד הנכונים, הטמפרטורה המתאימה, התאורה המתאימה ועוד, כאשר הדגש הוא על יצירת אווירה המתאימה ללימודים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בירנבוים, מ. (1997), "חלופות בהערכת הישגים", הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.
  • בר-לב, א. (2007), "אקלים בית הספר: מציאות וחזון", הוצאת המרכז הארצי להשתלמויות עובדי הוראה בתחומי היהדות הרוח והחברה "בית יציב" והמכללה האקדמאית לחינוך ע"ש קיי.
  • היימן, ט. (2009), "לקויי למידה", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
  • זוהר, ע. (1996), "ללמוד, לחשוב וללמוד לחשוב", הוצאת תל ומכון ברנקו וייס, ירושלים.
  • סלומון, ג. (2000), "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", אוניברסיטת חיפה, זמורה ביתן.
  • שמשוני, ר. ברנר, א. (2013), "סודות הלמידה - מיומנויות למידה לתלמידה חטיבת הביניים והתיכון, המדריך השלם להורה (וגם למורה)", הוצאת פסיפס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
  2. ^ McAllister, C., & Watkins, P. (2012). Increasing Academic Integrity in Online Classes by Fostering the Development of Self-regulated Learning Skills. Clearing House, 85(3), 96-101.