אוריינות דיגיטלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיעור מחשבים.
אחת ממיומנויות האוריינות הדיגיטלית היא השימוש במקלדת מחשב לצורך הבעה בכתב באמצעות מעבד תמלילים.

אוריינות דיגיטלית (Digital literacy) היא סוג של אוריינות מדיה המתמקדת ביכולת להבין את סביבת המחשב והאינטרנט. מייצגת מגוון מיומנויות טכניות, קוגניטיביות וסוציולוגיות לביצוע מטלות ולפתרון בעיות בסביבות דיגיטאליות. האוריינות הדיגיטלית כוללת את היכולת לעבוד באופן יעיל עם תוכנות מחשב שונות, גלישה באמצעות דפדפן ועוד.

אדם בעל אוריינות דיגיטלית הוא אדם עם: ידע אודות העקרונות הבסיסיים של מחשבים; מיומנויות בשימוש ברשתות מחשבים; יכולת לקחת חלק בקהילות מקוונות ורשתות חברתיות תוך הקפדה על כללי התנהגות; כישורי חשיבה ביקורתית; יכולת למצוא, ללכוד, להעריך ולהבין מידע שהועלה על ידי טכנולוגיה דיגיטלית.

אוריינות דיגיטלית וחשיבותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוריינות דיגיטלית נחשבת למיומנות הישרדות בעידן המידע, משום שהיא פותחת "דלתות דיגיטליות" לעולם הידע אשר מתחדש לנגד עינינו מדי יום ביומו. מהפכת המידע הדיגיטלי אומנם נושאת עימה כוח להיטיב ולהועיל, אך יש בה גם כוח להזיק ולהשחית‏[1]. האוריינות הדיגיטלית יכולה לאפשר לאדם לנצל באופן יעיל את יתרונות הטכנולוגיה באופן בטוח, תוך הישמרות מפני סכנות אפשריות.

בעוד סביבת האינטרנט הולכת ומתפתחת עולה הצורך באוריינות דיגיטלית בכדי, לעבוד כראוי בסביבות דיגיטליות, הערכה של נתונים ומידע, כתיבה אפקטיבית ומשמעותית.

הערכה של נתונים ומידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיות המידע והתקשורת הציפו את העולם בים של מידע נגיש וזמין. מידע זה פתוח וחשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר‏[1]. אוריינות דיגיטלית מונעת מאנשים להאמין לשקרים ובדיות אשר מופצים באינטרנט או אשר נוצרו על ידי מניפולציית תמונות. הונאות דואר אלקטרוני ודיוג לעתים רבות מנצלים את היתרון הטמון באנאלפביתיות דיגיטלית, דבר אשר עלול לעתים לעלות לקורבנות כסף רב ולהפוך אותם לקורבנות לגניבת זהות.

תקשורת, קשרים חברתיים ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליחה של מסרון באמצעות טלפון סלולרי מאפשרת תקשורת חברתית.

המחשב והאינטרנט יכולים לשמש ליצירה וחיזוק של קשרים בין-אישיים. בהתאם לכך, ישנם מקרים בהם נוצרות חברויות באינטרנט, אשר יכולות להתקיים גם ללא קשר נוסף בעולם האמיתי. אוריינות דיגיטלית מסייעת לאנשים לתקשר ולהיות מעודכנים במגמות החברתיות. אוריינות של שירותי הרשתות החברתיות ושל אתרי ה-Web 2.0 מסוגלים לסייע לאנשים לשמור על קשר עם אחרים, להעביר מידע עדכני ואפילו למכור סחורות ושירותים. מגמה זו שכיחה יותר בעיקר בקרב הדור הצעיר כיום.

השתלבות בשוק העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקומות עבודה רבים כיום דורשים ידע בסיסי במחשבים ובאינטרנט על מנת שעובדיהם יוכלו לבצע פעולות בסיסיות שונות. בעקבות ההתקדמות הרבה של הטכנולוגיה האלחוטית, יותר ויותר מקומות עבודה דורשים שלעובדיהם יהיו מיומנויות בעבודה עם טלפונים ניידים ומחשבי כף יד. משרות צווארון לבן מתבצעות כיום בעיקר על גבי מחשבים והתקנים ניידים ועל כן נדרשת מהעובדים הוכחה לאוריינות דיגיטלית כתנאי להעסקה או לקידום.

ככל שהטכנולוגיה הופכת זולה וזמינה יותר, יותר משרות צווארון כחול דורשות אוריינות דיגיטלית גם כן. יצרנים וקמעונאים, לדוגמה, צפויים לאסוף ולנתח נתונים על הפרודוקטיביות על מנת שיוכלו להישאר תחרותיים.

משרדי כוח אדם נוהגים כיום לעתים רבות לחפש עובדים פוטנציאליים בעיקר דרך אתרי האינטרנט שלהם ובכך מגדילים את החשיבות של האוריינות הדיגיטלית לצורך מציאת מקום עבודה.

מיומנויות חשיבה הנכללות באוריינות הדיגיטלית[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבה צילומית חזותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשקי המשתמש הגראפיים מייצגים בדרכים רבות תחייה של הכתב שהיה שכיח בתקופה של אלף-בית התמונותי העתיק: קריאה צילומית-חזותית. בעבודתם עם ממשקים גראפיים, המשתמשים מיישמים צורה מיוחדת של חשיבה דיגיטאלית - חשיבה צילומית-חזותית - המסייעת להם "לקרוא" באופן אינטואיטיבי וחופשי, ולהבין את המסרים המתוארים חזותית. אנשים בעלי חשיבה צילומית-חזותית ניחנים בזיכרון חזותי טוב ובחשיבה אינטואיטיבית-אסוציאטיבית מפותחת, המסייעים להם לפענח ולהבין מסרים חזותיים בקלות ובאופן שוטף. לאור ההכרה בערך התקשורת הצילומית-חזותית בלימוד, ביחד עם הפיתוח של סביבות עבודה דיגיטאליות בעשורים האחרונים, חברות תוכנה השקיעו מאמץ מיוחד בתכנון סביבות מולטימדיה מתוחכמות ואינטראקטיביות המנצלות את אפשרות ההצגה של טקסט, קול ותנועה מסונכרנים.

חשיבת שיעתוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצאת מכבש הדפוס על ידי גוטנברג (Gutenberg) בשנת 1455 סימנה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולת האנושית לשכפל ולהפיץ מידע בהיקף נרחב. עד אז, כל ידע כתוב או גרפי אוחסן בדרך שאינה ניתנת לשכפול, בספריות ואוספים. חלק מהמסורת והידע אף לא היו בצורה כתובה, והועברו בעל פה מדור לדור. קפיצת המדרגה הגדולה הבאה ביכולת האנושית לשכפול ידע ארעה במאה ה-20, עם הופעת השכפול הדיגיטאלי הממוחשב. האפשרויות החדשות והבלתי מוגבלות הללו לשכפול והפצה של מידע דיגיטאלי פתחו אופקים חדשים בפני יוצרים, הן באקדמיה והן באמנות, אולם הם גם דרשו את הפיתוח של קריטריונים חדשים למקוריות, יצירתיות וכישרון באמנות או בעבודה אקדמית. בעידן השעתוק, חוקרים וסטודנטים עושים שימוש בחלקים של טקסטים שפורסמו בעבר כבסיס למאמרים חדשים. כתיבת עבודה אקדמית מקורית בעזרת טכניקות דיגיטאליות לשיעתוק של טקסט, דורשת מהתלמיד לשלוט בסוג מיוחד של חשיבה, חשיבת שעתוק. חשיבת שעתוק דיגיטאלית היא היכולת ליצור הסבר או עבודה בעלת משמעות, אמינה ויצירתית, על ידי שילוב של פיסות מידע עצמאיות קיימות.

חשיבה מסתעפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיית היפר-טקסט מודרנית הציבה בפני משתמשי המחשב אתגרים חדשים של חשיבה דיגיטאלית. היא אפשרה לתלמידים לעבור מלמידה המבוססת על חיפוש מידע לינארי יחסית בספריות ומאגרי מידע מסורתיים, ללמידה מבוססת על הבניית ידע ממידע שהגישה אליו הושגה באופן לא-לינארי. סביבת ההיפר-מדיה המודרנית מספקת למשתמשים דרגת חופש גבוהה בניווט דרך תחומי ידע שונים, אך גם מציבה בפניהם בעיות העולות מהצורך להרכיב ידע מכמויות גדולות של פיסות מידע נפרדות, המושגות באופן לא-לינארי ו"לא מסודר". מנקודת המבט החינוכית, החשיבות המרכזית של הסביבה המבוססת על היפר-מדיה נמצאת לאו דווקא ביכולות של עבודה בריבוי משימות שהיא מציעה למשתמשים, אלא באפשרות השימוש בסביבות שכאלה לניווט אסוציאטיבי, מסתעף ולא-לינארי, דרך תחומי ידע שונים.

חשיבת מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורך בהערכה נבונה של מידע אינו מייחד את העידן הדיגיטאלי; הוא תמיד היה חשוב ללמידה מוצלחת, אפילו לפני מהפכת המידע. עם זאת, בעידן המודרני, עם החשיפה הבלתי נדלית למידע דיגיטאלי שניתן בקלות לפרסום וטיפול, היכולת להעריך ולאמוד מידע כהלכה הפכה ל"מיומנות הישרדות" עבור אזרחי העידן המודרני. הבעיות העיקריות בהערכת מידע נעוצות בקושי להעריך את האמינות והמקוריות של מידע ואת מידת היושר המקצועי בהצגתו. בהיעדר מנגנונים יעילים להערכת מידע, כיצד מחליטים לומדים מה לבחור מתוך הכמות האינסופית של פיסות מידע ובאילו להטיל ספק? המונח "חשיבת מידע", מתייחס למיומנויות קוגניטיביות שמשתמשים מנצלים במטרה להעריך מידע באופן נבון ויעיל. חשיבת מידע פועלת כמסנן: היא מזהה מידע שגוי, לא רלוונטי או מוטה, ומונעת את חדירתו למערכת השיקולים של התלמיד.

חשיבה חברתית רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות האינטרנט ופלטפורמות אחרות של תקשורת דיגיטאלית פתחו בפני המשתמשים ממדים ואפשרויות חדשים ללימוד משותף ושיתוף מידע בצורות מגוונות, כגון קהילות למידה, קבוצות דיון, וחדרי צ'אט. אולם, לצד ההזדמנויות, אפשרויות חדשות אלה גם מציבות בפני המשתמש בעיות בהיקף שלא נודע כמותו לפני עידן האינטרנט. המרחב הווירטואלי הוא ג'ונגל של תקשורת אנושית, המכיל תערובת אינסופית של מידע, אמיתי ושקרי, ישר ומטעה, מידע של רצון טוב ומידע זדוני. משתמשים נבונים של המרחב הווירטואלי יודעים כיצד להימנע מ"מלכודות" וכן להפיק תועלת מהיתרונות של תקשורת דיגיטאלית. משתמשים אלה הינם בעלי שליטה טובה בחשיבה חברתית-רגשית, מכיוון שהיא מערבת בעיקר תחומים חברתיים ורגשיים של עבודה במרחב הווירטואלי.

חשיבת זמן אמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיות המולטימדיה העכשוויות, כגון משחקי מחשב, ספרים אינטראקטיביים וגם סביבות להוראה סינכרונית, מציגות למשתמשים מגוון רחב של גירויים בעת ובעונה אחת המחייבים לעבד במקביל ובמהירות גדולה גירויים חזותיים־תמונתיים, קוליים, מוטוריים וטקסטואליים. חשיבת זמן אמת קיימת מאז ומעולם כמעט בכל מצב של עיבוד מידע וקבלת החלטות בחיי היום יום, אך בעידן הדיגיטלי, עם החדירה המסיבית של טכנולוגיות המחייבות עיבוד מקבילי מהיר של מידע, היא הפכה לתנאי הישרדות של ממש.‏[3]

היבטים חינוכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאבי הוראה/למידה נגישים היום באמצעות רשת האינטרנט ומציעים טקסטים, תמונות, הקלטות וסרטי וידאו. השימוש בהם בכיתה מחבר את התלמידים לעולם הדיגיטלי והפוטנציאל שלהם להשבחת הדיאלוג הלימודי הוא רב.‏[4] בתי ספר רבים בעולם נוהגים כיום לעדכן באופן תדיר את תוכנית הלימודים שלהם ולהכיל בה חינוך לאוריינות דיגיטלית, על מנת שיוכלו לעמוד בקצב המואץ של ההתפתחויות הטכנולוגיות. לעתים רבות בתי הספר רוכשים מחשבים עבור כיתות הלימוד, משתמשים בתוכנות מחשב על מנת להעביר את תוכנית הלימודים, והופכים חומרי לימוד שונים לזמינים ברשת האינטרנט עבור תלמידיהם. השימוש במכשור אלקטרוני לצורכי הוראה מכונה E-learning. הוא כולל למידה משולבת מחשבו למידה מקוונת.

אוריינות דיגיטלית יכולה לשמש לצורך למידת חקר. בהתאם לכך, לעתים רבות מורים מלמדים מיומנויות של אוריינות דיגיטלית אשר יסייעו לתלמידים להשתמש במחשבים לצורך עבודות מחקר.

הכשרת מורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות הלימוד במכללות להכשרת מורים מדגישות היבטים אורייניים כמידענות וככתיבה אקדמית, אך למעשה עם סיום הלימודים, המורים ותלמידיהם אינם נגישים למידע אקדמי מהימן ושפיט והם עושים שימוש דווקא במידע שמקורו ברשת האינטרנט. הרשת, על ערוצי התקשורת השונים הפועלים בה, מאפשרת יצירה של קשרים מקצועיים ושיתוף מחוץ לגבולות האקדמיה. תפקיד מכשירי המורים, אם כך, אינו למנוע מהסטודנטים להשתמש במידע שאינו אקדמי אלא להיפך - לעשות שימוש במגוון מקורות מידע - אך במקביל גם לבקש מהסטודנטים לעשות זאת תוך בחינה ביקורתית של מקורות המידע ואופן ההתקשרות.‏[5]

השפעה גלובלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים פקידי ממשל שונים ברחבי העולם הדגישו את חשיבות האוריינות דיגיטלית עבור כלכלת מדינותיהם. האתר הוט צ'לק (HotChalk)‏[6]המיועד למחנכים ציין כי: "אומות בהן קיימת מערכות חינוך ריכוזיות, כגון סין, מובילות כיום את יישום תוכניות ההכשרה של האוריינות הדיגיטלית בקצב מואץ יותר מאשר שאר מדינות העולם."

מדינות מתפתחות רבות מתמקדות כיום גם הן בחינוך לאוריינות דיגיטלית על מנת שיוכלו בעתיד להיות יותר תחרותיות בשוק העולמי.

שר החינוך של הפיליפינים ג'סלי לאפוס הדגיש בעבר את חשיבות האוריינות הדיגיטלית במערכת החינוך הפיליפינית. לטענתו ההתנגדות לשינוי מהווה את המכשול העיקרי בשיפור חינוך האומה בתוך העולם הגלובלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.
  2. ^ Eshet, Y, Digital literacy: A conceptual framework for survival skills in the digital era, Journal of Educational Multimedia and Hypermedia, 13, עמ' 93-106, 2004
  3. ^ חשיבה דיגיטלית חינוך דוט קום
  4. ^ טיפוח אוריינות דיגיטלית מדריך למורה מילה טובה עברית לכיתה ב' (מט"ח)
  5. ^ אוריינות דיגיטלית באתר מכללת קיי
  6. ^ hotchalk HotChalk