אי הילדים
מידע כללי | |
---|---|
מאת | מירה לובה |
איורים | מהדורה ראשונה – מירה לובה |
שפת המקור | גרמנית |
סוגה | ספר ילדים |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1951 |
מספר עמודים |
מהדורה ראשונה – 314 מהדורה שנייה – 357 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה |
מהדורה ראשונה – הוצאת נ' טברסקי מהדורה שנייה – הוצאת זמורה ביתן |
תאריך |
מהדורה ראשונה – 1947 מהדורה שנייה – 2002 |
תרגום |
מהדורה ראשונה – ימימה טשרנוביץ מהדורה שנייה – יוספיה סימון |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 001052894, 001970426, 001970432, 001970430, 002669721, 002233680 |
אי הילדים (בגרמנית: Insu-Pu) הוא ספר מאת הסופרת מירה לובה, שיצא לראשונה בעברית בשנת 1947 בתרגומה ובשכתובה של ימימה אבידר-טשרנוביץ מתוך כתב היד של הסופרת שנכתב בגרמנית.
ב-1951, לאחר שהיגרה לאוסטריה, הוציאה הסופרת את הגרסה המקורית בגרמנית בשם Insu-Pu.
הגרסה הגרמנית המשוכתבת תורגמה לעברית ב-2002 בידי יוספיה סימון, תחת השם אי-בוד.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאור העלילה מתייחס לספר בעברית ולא למקור הגרמני.
הסיפור מתחיל בתיאור שני אחים אנגלים, סטנלי ותומאס, שחיים באנגליה בזמן מלחמת העולם השנייה. שני האחים גרים עם אמם, בזמן שאביהם יצא להילחם במלחמה. האחים סובלים מהתלאות שעוברות על ילדי לונדון בתקופת מלחמת העולם השנייה, כמו הירידה היומית למקלטים, ולילות ללא שינה. הם מחליטים לשלוח מכתב לנשיא ארצות הברית, בבקשה שיאסוף את כל ילדי לונדון וייתן להם מקום מגורים זמני עד שתגמר המלחמה.
בינתיים, ויליאם קפני ואחותו סוזן, נכדיו של נשיא ארצות הברית, מתארחים בביתו – הבית הלבן. במקרה נתקל ויליאם במכתבו של סטנלי ומחליט לפעול בעניין. הוא מתפרץ לישיבה סמכותית של הנשיא עם שגרירו של המלך האנגלי, וקורא את תוכן המכתב בהתרגשות. בעקבות מכתב זה, מוחלט לבצע מהלך, שבו יועברו ילדי לונדון לארצות הברית, למקום מבטחים. לאחר מספר שבועות מתבצעת תוכנית אדירה זו. אלפי ילדים מועברים בספינות ענק, ולאחר המשלוח הראשון, יוצאים גם השני והשלישי. סטנלי ותומס, שהגו את התוכנית, הוזמנו להתארח בביתו של ויליאם קפני עצמו. במשלוח הראשון, יוצאות לעבר נמל ניו יורק מספר ספינות: ניו יורק, ויליאם סקוט, פוסידון וכן פילדלפיה, הספינה בה נוסעים האחים.
כשבוע עובר, והילדים כבר מתרגלים לשגרת החיים על הספינה. אך לילה אחד, כאשר הילדים ישנים במיטותיהם, עולה הספינה פילדלפיה על מוקש. כדי להמשיך בהעברת הילדים, צריך להעביר אותם לשלוש הספינות האחרות. סטנלי, תומאס, ועוד תשעה ילדים, מועלים לסירת הצלה, אך בעקבות תקרית מצערת משתחררת סירת ההצלה ואחד עשר הילדים נסחפים אל לב הים.
לאחר לילה קשה מגיעים הילדים לאי באמצע האוקיינוס. הם חוקרים את האי ומגלים שיש שם נהר מים טובים לשתייה, מגוון רחב של עצי פרי, וחיות לצייד.
בשלב הזה גם מוצגים בספר הילדים האחרים שהיו על הסירה:
- אוליבר, הילד הגדול ביותר, שמנהיג את החבורה ושבלעדיו לא היו שורדים הילדים.
- ז'ן, בת 14 לערך, "ילדת סנדוויץ" בין אחותה הקטנה ואחותה הגדולה, שבבית מרגישה מקופחת, ושרוצה להתבגר מהר.
- פיט, שלפני שהגיע לאי חי חיים קשים. אמו גססה בבית, ואביו נאלץ לפרנס אותו ואת אחיו הקטנים. בעקבות כך למד פיט את כל המלאכות הבסיסיות, ובנוסף, הוא גם מלא המצאות כרימון.
- קטלין, בת 11, קטנה אך מועילה ביותר. היא טבעונית להוטה, ואוהבת מאוד את הטבע.
- ג'ון בקסטון, ילד יהיר וגאוותן שעושה צרות לכולם. אמו מתה, אביו הפרופסור נשלח לשירות במלחמה ומת, וג'ון הועבר אל סבתו, שמתה גם היא. ג'ון הוא ילד בודד, אך עובדה זו איננה מונעת ממנו להיות אכזרי כלפי שאר הילדים.
- גרס, בת 9, רוזנת, שלפני האי חייה היו עשירים וטובים.
- דוד, נער יהודי מתולתל ושחור עיניים. בתחילה נראה דוד חסר ישע, אך בהמשך מתברר כגיבור.
- סטיוון, בן 12, בנו של נגר, בעל מלאכה טוב אשר אהוב על כל החבורה.
- דיאנה, ילדת הקרקס, מתעמלת מצחיקה ומשונה, ממלאת תפקיד מרכזי בספר.
בהמשך, קורים להם על האי אירועים משונים רבים. ביניהם המאורעות הבאים:
בניית החווילה, הבית הרשמי של הילדים על האי. האחראים על הבנייה היו פיט (היוזם, המתכנן והמוציא לפועל), וסטנלי וסטיוון, הפועלים והעוזרים הנאמנים.
אימוץ הקופה התינוקת ביבי, שנפצעה בבטנה. הקופה הופכת לחלק בלתי נפרד מהחבורה, ונקשרת לכולם, בעיקר לדיאנה.
מקרה אשר נשמר בסוד בין משתתפיו: היה זה יום חם. קטלין הולכת לרחוץ בנהר, ופתאום שומעת קול של ציפור מתייסרת. היא יוצאת, מתלבשת, והולכת לבדוק את מקור הרעש. המראה שנראה לעיניה מזעזע אותה עד כלות נשמתה – ג'ון בקסטון מחזיק ציפור כשרגלה קשורה לחבל בידו. כל פעם שמנסה הציפור לעוף, מושך אותה ג'ון לאחור, בעוד הוא צוחק. קטלין פורצת בזעם על ג'ון ובמטר של צעקות דורשת ממנו לשחרר את הציפור. ג'ון מתעצבן, קושר אותה לעץ, ומאיים להרוג אותה בעזרת חציו אם תספר מה אירע. קטלין חוזרת משם חיוורת וחולה, ולוקח לה כמה ימים להתאושש. ג'ון, המוכה ברגשות אשם, מסווה אותם בחזותו היהירה והרגילה.
יום אחד, מתרסק על האי מטוס אמריקאי. הילדים מתרגשים מאוד, ובאים לחקור את המקום. לאחר שרוקנו את המטוס מחפצי ערך, לפיט עולה רעיון. הוא מחפש את מכשיר הקשר, וכשמוצא אותו, משדר את מקום הימצאם, על אף שהוא משוכנע שאיש אינו שומע. פיט טועה.
באותו הזמן, נופש ויליאם, נכד הנשיא, בספינת הנשיא. המכשיר שקלט את התדר של פיט נמצא גם הוא על אותה ספינה. ויליאם שומע את המסר, ומחליט לשחרר את הילדים. על ויליאם עוברות מספר חוויות לפני שהוא מצליח לשחרר אותם, אך בהרבה מאמצים, הוא מצליח לגייס טייס, אלן, לשחרר את הילדים. הם ממריאים למסע מסוכן באוקיינוס, כדי להוכיח את קיומו של האי עליו שוכנים הילדים. לאחר טיסה ארוכה, מוצאים ויליאם ואלן את האי, ושולחים לילדים מסר (בתוך הנעל של ויליאם) שהם הולכים לאסוף אותם. הספר נגמר בכך שוויליאם, אלן וסבו של ויליאם, הנשיא, באים לאסוף את הילדים מהאי. הקופיפה ביבי מצטרפת אליהם.
הבדלים בין אי הילדים לאינזו-פו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלחמה באינזו-פו היא בין מדינות דמיוניות, אורביה וטרניה. שמות הילדים – גרמניים.
ימימה אבידר-טשרנוביץ גרסה שילדים ישראלים יתקשו להתחבר לשמות גרמניים, ושאין צורך במדינות דמיוניות: הרקע לסיפור מאוד מזכיר את הבליץ על לונדון ואת פינוי הילדים מהערים בבריטניה. הואיל וכך – שמות הילדים שונו לשמות אנגלו-סקסיים, והמדינות בעלילה – לבריטניה, ארצות הברית וגרמניה.
על מנת ליצור קשר יהודי לסיפור, אחד הילדים – וולפגנג המוזיקאי, יוהד והפך לדוד.
פרק שלם הושמט מהגרסה העברית: 'ההפיכה', בו ג'ון בקסטון / קורט קונרד מנסה להחליף את אוליבר כמנהיג. הוא נכשל על חודו של קול – קולה של קטלין. הוא עוזב את הקבוצה, ומנסה לשרוד לבדו. הוא נכשל והילדים מוצאים אותו על סף מוות. הוא חוזר לחבורה והופך לידידותי יותר.
בגרסה העברית, לאחר שג'ון בקסטון מתעלל בקטלין, נכתב ש'יום הנקמה של קטלין לא אחר לבוא', אבל הוא לא מגיע.
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הקרנת סדרת הטלוויזיה הבריטית אי הילדים, יצא הספר ב-1986 במהדורה מחודשת בעלת 197 עמודים בהוצאת ב. ליכטנפלד. במהדורה זו משולבים צילומים מתוך מסדרת הטלוויזיה עם תרגומה של ימימה טשרנוביץ. על כריכת מהדורה זו צילום קבוצתי של הילדים מתוך הסדרה.
עיבודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אי הילדים מיני סדרת טלוויזיה בריטית. העיבוד נעשה על בסיס הגרסה העברית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זהר שביט, לא אותה סופרת, לא אותה אדרת, "הארץ", 3 באוקטובר 2003.
- נאוה סמל, אי הילדים של מירה לובה
- ד"ר שרון גבע, בחזרה לספר אי הילדים, בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה.