אלכסנדר קבנל

אלכסנדר קבנל
Alexandre Cabanel
	דיוקן עצמי (1852)
לידה	28 בספטמבר 1823; מונפלייה, צרפת
פטירה	23 בינואר 1889 (בגיל 65); פריז, צרפת
מקום קבורה	בית הקברות סן-לאזר (מונפלייה)
לאום	צרפתי
מקום לימודים	בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (1845); אקדמיית צרפת ברומא (1850) ;
תקופת הפעילות	1840–1874 (כ־34 שנים)
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אקדמיזם
הושפע על ידי	François-Édouard Picot, Charles Matet
יצירות ידועות	הולדת וונוס
פרסים והוקרה	מפקד בלגיון הכבוד (1884); מסדר מיכאל הקדוש (1867); פרס רומא

אלכסנדר קבנל (בצרפתית: Alexandre Cabanel‏; 28 בספטמבר 1823 – 23 בינואר 1889), היה צייר צרפתי, שצייר נושאים היסטוריים, קלסיים ודתיים בסגנון אקדמי. הוא היה ידוע גם בתור צייר דיוקנאות. קבנל נחשב לנציג הטוב ביותר של אמנות פומפייר, לפי אנציקלופדיית סלבט, והיה הצייר המועדף על נפוליאון השלישי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר קבנל נולד במונפלייה שבארו, צרפת ב-23 בינואר בשנת 1823.

כשהוא היה בן שבע עשרה, הוא החל ללמוד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות. קבנל למד יחד עם פרנסואה אדוארד פיקו. ב-1844, כשהיה בן עשרים ואחת, הוא הציג ב"סלון" בפעם הראשונה, ושנה לאחר מכן, כשהיה רק בן 22, זכה קבנל במלגת פרס רומא. קבנל נבחר לחבר המועדון ב-1863. הוא התמנה לפרופסור בבית הספר לאמנויות יפות ולימד בו עד מותו.

הוא היה קשור באופן הדוק לסלון פריז: "הוא נבחר לחבר מושבעי הסלון באופן קבוע ותלמידיו יכלו להיספר במאות בסלונים. דרכם, קבנל עשה יותר מכל אמן אחר מדורו כדי ליצור את דמותו של הציור הצרפתי בבל אפוק". סירובו יחד עם ויליאם אדולף בוגרו לאפשור לצייר האימפרסיוניסטי אדואר מאנה ולעוד המון ציירים להציג את עבודותיהם בסלון של 1863, הובילה להקמתה של "סלון הנדחים" על ידי הממשלה הצרפתית.

קבנל היה צייר אקדמאי מצליח, ציורו משנת 1863, "הולדת ונוס", הוא אחד הדוגמאות הידועות ביותר לציור אקדמי במאה ה-19. התמונה הובאה על ידי השליט נפוליאון השלישי; ישנו העתק מדויק קטן, שצויר ב-1875, בשביל הנקאי ג'ון וולף, הנמצא כיום במוזיאון המטרופוליטן לאמנות שבניו יורק סיטי. הציור ניתן למוזיאון על ידי וולף ב-1893.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליית הכבוד הגדולה בסלונים של 1865,1867 ו-1878.
פרס רומא, 1845.

תלמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו של קבנל כללו את:

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מות משה (1851), מוזיאון דהש, ניו יורק סיטי. ניו יורק, ארצות הברית
נימפה וסאטיר (1860), אוסף פרטי.
הולדת ונוס (1863), מוזיאון ד'אורסה, פריז
מות פרנצ'סקה דה רימני ופאולו מלטסטה(1870), מוזיאון ד'אורסה, פריז
הרוזנת דה קלר(1880), מוזיאון פאבר, מונפלייה
אופליה (1883), אוסף פרטי
רות מלקטת בשדות בועז, (1886),מוזיאון גרנט, שאלון-אן-שמפאן
ליידי קורזון (1887),קדלסטון הול, אנגליה
מחקר עבור קלאופטרה בשביל "קלאופטרה בוחנת רעלים על אסירים מורשעים", בית הספר לאמנויות, בזייה
קלאופטרה בוחנת רעלים על אסירים מורשעים (1887), אוסף פרטי
חווה לאחר הגירוש מגן העדן, אוסף פרטי
סילוק אדם וחווה מגן עדן, אוסף פרטי
נפוליאון השלישי
תמר