אנדרו תורן
.jpg) | |
| לידה |
20 בספטמבר 1885 סבנאואקס, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
25 בספטמבר 1970 (בגיל 85) Spynie Hospital, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
Sonning |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| כינוי |
Bulgy |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
מרגרט דאגלס-פננט (29 ביולי 1909–?) |
| צאצאים |
Mary Diana Thorne, Peter Thorne, Margaret Helen Thorne, Andrew Thorne, George Thorne, Pansy Constance Thorne |
| השתייכות |
הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות |
מ-1904 |
| דרגה |
גנרל, מייג'ור גנרל, brigadier-general, לוטננט גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
סר אוגוסטוס פרנסיס אנדרו ניקול תורן (באנגלית: Sir Augustus Francis Andrew Nicol Thorne; 20 בספטמבר 1885 – 25 בספטמבר 1970) היה קצין בכיר בצבא הבריטי, ששירת במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה, אז פיקד על הדיוויזיה ה-48 (דרום מידלנד).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תורן נולד ב-20 בספטמבר 1885, והתחנך באיטון קולג' ובמכללה הצבאית המלכותית, סנדהרסט, שם הוסמך כלוטננט משנה במשמר הגרנדירים בשנת 1904. הוא שירת במלחמת העולם הראשונה, ומילא כמה תפקידי מטה. בשנת 1916 הוא מונה למפקד הגדוד ה-3, משמר הגרנדירים.[1] הוא לחם בקרב איפר הראשון בשנת 1914[2] ובקרב על הסום בשנת 1916, שם קיבל את אות השירות המצוין.[3] בשנת 1918 התמנה למפקד חטיבה 184, ופיקד עליה עד סוף המלחמה.
לאחר המלחמה הוא מונה לנספח צבאי בוושינגטון הבירה, ובשנת 1922 מונה לקצין אג"ם (GSO) במחוז לונדון. הוא מונה לעוזרו הצבאי של ראש המטה הכללי הקיסרי במשרד המלחמה בשנת 1925, ושוב מונה למפקד הגדוד השלישי, משמר הגרנדירים בשנת 1927. בשנת 1932 מונה כנספח צבאי בברלין במשך שלוש שנים, שם הוא הכיר את היטלר ורבים מקציניו הבכירים באופן אישי.[2] הוא מונה למפקד חטיבת המשמר הראשונה בפיקוד אלדרשוט בשנת 1935, מפקד חטיבה זמנית בפלסטין ובעבר הירדן בשנת 1936, ובשנת 1938 התמנה למפקד יחידות המשמר ולמפקד מחוז לונדון.[1]
בשנת 1939, עם תחילת מלחמת העולם השנייה, הפך ת'ורן למפקד הדיוויזיה ה-48 (דרום מידלנד), שמילאה תפקיד חשוב בהגנה על אזור דנקירק בשנת 1940.[3] לאחר מכן הוא מונה למפקד הקורפוס ה-12, לפני שמונה למפקד הפיקוד הסקוטי ולנגיד טירת אדינבורו בשנים 1941 עד 1945. [4] בעודו בסקוטלנד, הוא היה אחראי לתוכנית ההונאה של פורטיטיוד צפון, כמו גם בהכנות לשחרור נורווגיה.[1]
כוחות גרמניה נכנעו רשמית בנורווגיה ב-8 במאי 1945, ות'ורן הגיע לנורווגיה ב־13 במאי יחד עם יורש העצר אולף. הוא הביא עימו כוח צבאי קטן – עשירית בגודל הנוכחות הצבאית הגרמנית – וכך נאלץ להסתמך על שיתוף פעולה עם כוחות פרמיליטריים מתנועת המחתרת הנורווגית. הוא החזיק רשמית בריבונות נורווגיה עד 7 ביוני, אז חזר הוקון השביעי, מלך נורווגיה מגלותו. ת'ורן נשאר האחראי על פירוק הנוכחות הגרמנית בנורווגיה עד שעזב את המדינה ב-31 באוקטובר 1945.[5]
הוא פרש מהצבא בשנת 1946.[1] הוא היה יו"ר החברה האנגלו-נורדית במשך זמן מה.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 "THORNE, Sir (Augustus Francis) Andrew (Nicol) (1885–1970), General". Liddell Hart Centre for Military Archives. King's College London. אורכב מ-המקור ב-31 ביולי 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "General Sir Andrew Thorne KCB CB CMG DSO and two bars". Scots at War A – Z Index. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 First World War
- ^ Atkin, Malcolm (2015). Fighting Nazi Occupation: British Resistance 1939 – 1945. Barnsley: Pen and Sword. pp. Chapter 5. ISBN 978-1-47383-377-7.
- ^ 1 2 Ringdal, Nils Johan (1995). "Thorne, Sir Andrew". Norsk krigsleksikon 1940-45. Oslo: Cappelen. אורכב מ-המקור ב-29 במאי 2013. נבדק ב-15 ביוני 2010.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה)