אנדרס ד'אלסנדרו
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
15 באפריל 1981 (בן 43) בואנוס איירס שבארגנטינה | |||
| שם מלא | אנדרס ניקולאס ד'אלסנדרו | |||
| גובה | 1.74 מטר | |||
| עמדה | קיצוני, קשר התקפי | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-25 במאי 2020 | ||||
אנדרס ניקולאס ד'אלסנדרו (בספרדית: Andrés Nicolás D'Alessandro; נולד ב-15 באפריל 1981 בבואנוס איירס שבארגנטינה) הוא כדורגלן ארגנטינאי המשחק בשורות אינטרנסיונל. הוא מכונה אל קאבסון ("ראש גדול").
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד'אלסנדרו גדל במחלקת הנוער של ריבר פלייט. אף שערך את הופעת הבכורה שלו כבר בשנת 1998, ד'אלסנדרו פרץ לתודעת הציבור רק אחרי הופעתו במונדיאל הנוער שנערך בארגנטינה ב-2001. לאחר הטורניר, ד'אלסנדרו הפך לשחקן הרכב חשוב בקבוצה וזכה לתשומת לב מיוחדת מצידם של מועדוני צמרת מאירופה כשהבולטת הייתה ברצלונה. הוא שיחק במדי ריבר פלייט במשך 4 שנים בהן שיחק עבור הקבוצה 72 משחקים וכבש 19 שערים. הוא זכה עם הקבוצה בשתי אליפויות.
על אף שזכה להתעניינות מצידן של קבוצות צמרת באירופה, הצליחה וולפסבורג, קבוצה קטנה מהבונדסליגה, לרכוש את כרטיס שחקנו תמורת 11 מיליון אירו, סכום שיא בשביל המועדון. כחלק מהעסקה עברו לקבוצה הגרמנית בהשאלה שני שחקנים נוספים וענקית הרכב הגרמנית פולקסווגן, נותנת החסות הראשית של הקבוצה, חתמה על חוזי פרסום עם ריבר פלייט וההתאחדות הכדורגל הארגנטינאית. תקופתו בקבוצה לא הייתה מוצלחת, הוא אמנם שיחק טוב בעונתו הראשונה אך דעך במהלך השנתיים הבאות. הוא הואשם בחוסר חשק להתאמן ובכך שלא גילה מוטיבציה לשחק עבור הקבוצה.
בינואר 2006 החליטה הקבוצה להציבו ברשימת ההעברות, ופורטסמות' האנגלית החליט להשאילו לחצי שנה עם אופציה להעברה מוחלטת תמורת 9 מיליון אירו.
בקיץ 2006 ד'אלסנדרו הושאל בשנית, הפעם לריאל סרגוסה שקיבלה גם אופציה להעברה תמורת 6 מיליון יורו. הוא קיבל את החולצה מספר 10 והצטרף לארבעת הארגנטינאיים הנוספים בקבוצה (האחים גבריאל ודייגו מיליטו, פאבלו איימר ולאונרדו פונסיו).
אחרי עונה מוצלחת במועדון, החליטה הקבוצה לממש את האופציה ולרכוש את כרטיסו אך מאוחר יותר הסתכסך ד'אלסנדרו עם מאמנו בקבוצה. השחקן הביע את רצונו לעזוב את הקבוצה ולחזור לארגנטינה כשהמועמדות לקלוט אותו היו קבוצת האם שלו ריבר פלייט וסן לורנסו המודרכת על ידי רמון דיאס שאימן אותו בריבר פלייט. שמועות נפוצו בספרד שד'אלסנדרו היו מהגורמים לפיטוריו של מאמן הקבוצה ובהמשך להתפטרותו של המאמן המחליף. בינואר 2008 הצליחה סן לורנסו ביחד עם קבוצת משקיעים לרכוש את כרטיסו של השחקן. ד'אלסנדרו צורף לקבוצה על תקן מושאל אך לא הצליח להותיר רושם רב. הוא שיחק בעיקר במשחקי הקבוצה בגביע ליברטדורס אך לא הצליח להוביל את הקבוצה לזכייה. עם פיטוריו של רמון דיאס ביקש ד'אלסנדרו לעזוב את הקבוצה. אינטרנסיונל הברזילאית לבסוף רכשה את כרטיסו תמורת 6 מיליון אירו.
ד'אלסנדרו נבחר לכדורגלן השנה באמריקה הדרומית לשנת 2010.
ב-4 בפברואר 2016 הושאל ד'אלסנדרו לקבוצת נעוריו, ריבר פלייט, למשך שנה.
נבחרת ארגנטינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד'אלסנדרו לא היה בתוכניותיו של חוסה נסטור פקרמן לקראת מונדיאל הנוער שתקיים בארגנטינה ב-2001. פציעתו של אלחנדרו דומינגס מספר ימים לפני תחילת הטורניר הביאה לזימונו לסגל, הוא החל את הטורניר כמחליף אך עד מהרה תפס מקום בהרכב והיה מהשחקנים הבולטים של ארגנטינה שזכתה בתואר תוך כדי תצוגת כדורגל משכנעת.
למרות הצלחתו בטורניר, זכה ד'אלסנדרו לערוך את הופעת הבכורה במדים הבוגרים רק בינואר 2003 במשחק הידידות של ארגנטינה מול נבחרת הונדורס, משחק בו ארגנטינה הופיעה עם סגל שחקנים המשחקים בליגה המקומית.
הוא היה בסגל ארגנטינה שסיימה במקום השני בקופה אמריקה ב-2004 וזכה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה 2004.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצתיים
- אליפות ארגנטינה (3): קלאוסורה 2000, קלאוסורה 2002, קלאוסורה 2003
- גביע ארגנטינה (1): 2015/16
- גביע רקופה סודאמריקנה (1): 2016
- אליפות ריו גראנדה דו סול בכדורגל - "קמפאונטו גאושו" (6): 2009, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015
- גביע סודאמריקנה (1): 2008
- גביע סורוגה בנק (1): 2009
- גביע ליברטדורס (1): 2010
- גביע רקופה סודאמריקנה (1): 2011
- רקופה גאושה: 2016
- בינלאומיים
- גביע העולם בכדורגל עד גיל 20 (1): 2001
- מדליית זהב אולימפית: אתונה 2004
- אישיים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרס ד'אלסנדרו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אנדרס ד'אלסנדרו, באתר Transfermarkt
- אנדרס ד'אלסנדרו, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- אנדרס ד'אלסנדרו, באתר Soccerway
- אנדרס ד'אלסנדרו, באתר BDFutbol
- אנדרס ד'אלסנדרו, באתר WorldFootball.net
- אנדרס ד'אלסנדרו, באתר National Football Teams
- אנדרס ד'אלסנדרו, באתר FootballDatabase.eu
- אנדרס ד'אלסנדרו, באתר ESPN
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| זוכי פרס כדורגלן השנה באמריקה הדרומית | |
|---|---|
|
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2004 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קירוגה • 5 מסצ'ראנו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 זאנטי • 9 פיגרואה • 10 ד'אלסנדרו • 11 טבס • 12 קבאז'רו • 13 פלסנטה • 14 רודריגס • 15 פרננדס • 16 ל. גונסאלס • 17 מ. גונסאלס • 18 ק. גונסאלס • 19 דלגאדו • 20 מדינה • 21 רוסאלס • 22 קולוצ'יני • מאמן: ביילסה |
| |
| נבחרת ארגנטינה – אולימפיאדת אתונה 2004 (מדליית זהב) | ||
|---|---|---|
|
1 קבאז'רו • 2 אז'אלה • 3 בורדיסו • 4 קולוצ'יני • 5 מסצ'ראנו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 דלגאדו • 9 פיגרואה • 10 טבס • 11 ק. גונסאלס • 12 רוסאלס • 13 מדינה • 14 רודריגס • 15 ד'אלסנדרו • 16 ל. גונסאלס • 17 מ. גונסאלס • 18 לוקס • מאמן: ביילסה |
| |
- כדורגלנים ארגנטינאים
- קשרי כדורגל ארגנטינאים
- בואנוס איירס: כדורגלנים
- כדורגלני ריבר פלייט
- כדורגלני וולפסבורג
- כדורגלני פורטסמות'
- כדורגלני ריאל סרגוסה
- כדורגלני סן לורנסו
- כדורגלני אינטרנסיונל
- כדורגלני נבחרת ארגנטינה
- זוכי פרס כדורגלן השנה באמריקה הדרומית
- כדורגלנים באולימפיאדת אתונה (2004)
- כדורגלני קופה אמריקה 2004
- אלופים אולימפיים ארגנטינאים: כדורגל
- ארגנטינאים שנולדו ב-1981