רומאריו

רומאריו
Romário
	רומאריו בדיוקן רשמי משנת 2015
מידע אישי
לידה	29 בינואר 1966 (בן 55); ריו דה ז'ניירו שבברזיל
שם מלא	רומאריו דה סוזה פריה
גובה	1.68 מטר
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2007–2008	ואסקו דה גאמה
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רומאריו דה סוזה פריה (בפורטוגזית: Romário de Souza Faria; נולד ב-29 בינואר 1966 בריו דה ז'ניירו), הידוע בשמו הפרטי, רומאריו, הוא כדורגלן עבר ברזילאי. הוא כבש 772 שערים לאורך הקריירה שלו, נתון המציב אותו במקום השלישי בהיסטוריה בכיבוש שערים, אחרי יוזף ביצאן וכריסטיאנו רונאלדו, ונחשב לאחד מחלוצי הכדורגל הטובים ביותר בכל הזמנים. רומאריו נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם במרץ 2004. רומאריו נבחר לכדורגלן השנה בעולם ב-1994 אחרי שהגיע למקום השני ב-1993.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא התחיל את הקריירה שלו בואסקו דה גאמה איתה זכה ב-2 אליפויות מחוזיות (1987/88). בין 1988 ל-1993 הוא שיחק בפ.ס.וו. איינדהובן, איתה זכה באליפות הולנד ב-1989, 1991 ו-1992, ובתואר כדורגלן השנה בהולנד ב-1989. ב-1993 עבר לברצלונה, ובעונתו המלאה היחידה בה זכה עמה באליפות הליגה ובתואר מלך השערים, בזכות 30 שערים, ובהם שלושער בקלאסיקו מול ריאל מדריד. בתחילת 1995 חזר לברזיל ושיחק בפלמנגו, בשנתיים הבאות שיחק בוולנסיה ואז חזר לפלמנגו.

ב-2000 חזר לוואסקו דה גאמה וזכה איתה באליפות ברזיל. מ-2002 שיחק בפלומינזה. ב-21 באוקטובר 2004 פוטר מהמועדון אחרי תקרית עם המאמן.

בתאריך ה-29 במרץ 2006 עבר רומאריו לשחק בליגת ה-USL הראשונה לאחר שחתם על חוזה בקבוצת מיאמי, ששיחררה אותו מקבוצתו באותו הזמן, ואסקו דה גאמה.

ב-29 בספטמבר 2006 חתם רומאריו בקבוצה האוסטרלית אדלייד יונייטד. בשנת 2007 עבר רומאריו לשחק בקבוצה הברזילאית במטרה להבקיע 1000 שערים במשחקים רשמיים ולא רשמיים במהלך הקריירה, הישג הדומה לזה של פלה.^[1] ביום שני ב-21 במאי 2007 הבקיע רומאריו את שערו ה-1,000 במדי ואסקו דה גאמה בפנדל בדקה ה-48 מול קבוצת ספורט ראסיפה.

בדצמבר 2007 נודע כי רומאריו נכשל בבדיקת סמים^[2] לאחר שנטל תרופה למניעת התקרחות. כתוצאה מכך הושעה החלוץ ל-120 יום.^[3] ב-28 במרץ 2008 הודיע רומאריו על פרישה מכדורגל בגיל 42.^[4]

נבחרת ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומאריו שיחק לראשונה בנבחרת ברזיל במסע משחקי ידידות שערכה באירופה, ב-23 במאי 1987 במשחק נגד נבחרת אירלנד. את שערו הראשון במדי ברזיל הבקיע במשחקו השני שהיה נגד נבחרת פינלנד. אוהדי הכדורגל בישראל שהגיעו לאצטדיון רמת גן ב-1 ביוני 1987 זכו לראות את אחד מהכישרונות הגדולים של הכדורגל העולמי בתחילת דרכו, כאשר נבחרת ברזיל הביסה את ישראל 4–0 ורומאריו כבש שני שערים. רומאריו זכה במדליית הכסף באולימפיאדת סיאול ב-1988. יחד עם בבטו בהתקפה, הוביל את הנבחרת לזכייה במונדיאל 1994, וכבש 5 שערים בטורניר. החמיץ את מונדיאל 1998 בגלל פציעה, ולמונדיאל 2002 לא זומן על ידי המאמן לואיס פליפה סקולארי.

ב-28 באפריל 2005, רומאריו שיחק את משחקו האחרון עם נבחרת ברזיל. הוא הבקיע את השער השני בניצחון 3–0 על נבחרת גואטמלה.

לאחר הפרישה מכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2010 נבחר רומאריו לבית התחתון של הקונגרס הלאומי של ברזיל מטעם המפלגה הסוציאלית הברזילאית.^[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא רומאריו בוויקישיתוף

רומאריו, ברשת החברתית פייסבוק
רומאריו, ברשת החברתית טוויטר
פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
פרופיל, באתר Soccerway
פרופיל, באתר worldfootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר footballdatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
מיכאל יוכין‏, חלוץ של פעם ביובל: רומאריו חוגג 50, באתר וואלה!‏, 28 בינואר 2016
רומאריו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ההבדל בין השניים נעוץ בכך שרומאריו כלל במניינו שערים ממשחקי ראווה ומשחקים לא רשמיים, בעוד שבעבור פלה המניין כולל אך ורק שערים במשחקים רשמיים.
^ מיקי שגיא, הלם בברזיל: רומאריו נכשל בבדיקת סמים, באתר ynet, 5 בדצמבר 2007
^ סוכנויות הידיעות, לקח סמים או מנע קרחת?, באתר ynet, 18 בינואר 2008
^ רומאריו הודיע על פרישה מכדורגל, באתר ONE‏, 28 במרץ 2008
^ רומאריו נבחר לקונגרס הברזילאי, באתר ynet, 5 באוקטובר 2010

נבחרת ברזיל – אולימפיאדת סיאול 1988 (מדליית כסף)
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 בטיסטה • 4 ריקרדו גומש • 5 אדמיר • 6 מאזיניו • 7 ואלדו • 8 ג'ובאני • 9 אדמאר • 10 קארקה • 11 רומאריו • 12 זה קרלוס • 13 אנדרה קרוס • 14 וינק • 15 אלויסיו • 16 מילטון • 17 נטו • 18 ז'ואאו פאולו • 19 אנדראדה • 20 בבטו • מאמן: סילבה		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 1989 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 מאזיניו • 3 מאורו גלבאו • 4 אנדרה קרוז • 5 ברנקו • 6 ריקרדו גומש • 7 בבטו • 8 ג'ובאני • 9 ואלדו • 10 טיטה • 11 רומאריו • 12 אקאצ'יו • 13 ז'וסימאר • 14 אלדאיר • 15 אלמאו • 16 כריסטובאו • 17 דונגה • 18 רנאטו • 19 בלטזאר • 20 סילאס • 21 צ'ארלס • 22 זה קרלוס • מאמן: לזארוני		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1990
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 ריקרדו גומז • 4 דונגה • 5 אלמאו • 6 ברנקו • 7 ביסמרק • 8 ואלדו • 9 קארקה • 10 סילאס • 11 רומאריו • 12 אקצ'יו • 13 מוזר • 14 אלדאיר • 15 מילר • 16 בבטו • 17 רנאטו גאוצ'ו • 18 מאזיניו • 19 ריקרדו רוצ'ה • 20 טיטה • 21 מאורו גלבאו • 22 זה קרלוס • מאמן: לזארוני		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1994 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 ריקרדו רוצ'ה • 4 רונלדאו • 5 מאורו סילבה • 6 ברנקו • 7 בבטו • 8 דונגה • 9 זיניו • 10 ראיי • 11 רומאריו • 12 זטי • 13 אלדאיר • 14 קאפו • 15 מרסיו סנטוס • 16 לאונרדו • 17 מאזיניו • 18 פאולו סרג'יו • 19 מילר • 20 רונאלדו • 21 ויאולה • 22 גילמאר • מאמן: פריירה		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 1997 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 קאפו • 3 אלדאיר • 4 מרסיו סנטוס • 5 מאורו סילבה • 6 רוברטו קרלוס • 7 ג'ובאני • 8 דונגה • 9 רונאלדו • 10 לאונרדו • 11 רומאריו • 12 קרלוס ז'רמאנו • 13 דז'למיניה • 14 זה מריה • 15 סיילו סילבה • 16 גונזלבס • 17 זה רוברטו • 18 סזאר סמפאיו • 19 פלביו קונסייסאו • 20 דנילסון • 21 אדמונדו • 22 פאולו נוניס • מאמן: זגאלו		ברזיל

[1] ההבדל בין השניים נעוץ בכך שרומאריו כלל במניינו שערים ממשחקי ראווה ומשחקים לא רשמיים, בעוד שבעבור פלה המניין כולל אך ורק שערים במשחקים רשמיים.

[2] מיקי שגיא, הלם בברזיל: רומאריו נכשל בבדיקת סמים, באתר ynet, 5 בדצמבר 2007

[3] סוכנויות הידיעות, לקח סמים או מנע קרחת?, באתר ynet, 18 בינואר 2008

[4] רומאריו הודיע על פרישה מכדורגל, באתר ONE‏, 28 במרץ 2008

[5] רומאריו נבחר לקונגרס הברזילאי, באתר ynet, 5 באוקטובר 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

מלך השערים של גביע אירופה וליגת האלופות
גביע אירופה לאלופות	1956: מילוטינוביץ' • 1957: ויולט • 1958: די סטפנו • 1959: פונטיין • 1960: פושקש • 1961: אגואש • 1962: די סטפנו, לפקוויסט, פושקש, שטרהל וטחדה • 1963: אלטפיני • 1964: קובצ'ביץ', מאצולה ופושקש • 1965: אאוזביו וטורס • 1966: אלברט ואאוזביו 1967: ון הימסט ופייפנבורג • 1968: אאוזביו • 1969: לאו • 1970: ג'ונס • 1971: אנטוניאדיס • 1972: דונאי, מקארי וטקאץ' • 1973: מילר • 1974: מילר • 1975: מילר ומרקארוב • 1976: היינקס • 1977: קוצ'ינוטה ומילר • 1978: סימונסן • 1979: סולסר • 1980: לרבי 1981: מקדרמוט, רומניגה וסונס • 1982: הנס • 1983: רוסי • 1984: סוקול • 1985: נילסון ופלאטיני • 1986: נילסון • 1987: צבטקוביץ' • 1988: אגואש, פררי, חאג'י, מאג'ר, מקויסט, מיצ'ל ונובאק • 1989: ואן באסטן • 1990: פאפן ורומאריו • 1991: פקולט ופאפן • 1992: יוראן ופאפן
ליגת האלופות	1993: רומאריו • 1994: קומאן ורופר • 1995: ואה • 1996: ליטמאנן • 1997: פאנטיץ' • 1998: דל פיירו • 1999: שבצ'נקו ויורק • 2000: ז'ארדל, ראול וריבאלדו • 2001: ראול • 2002: ואן ניסטלרוי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: מוריינטס • 2005: ואן ניסטלרוי • 2006: שבצ'נקו • 2007: קאקה 2008: רונאלדו • 2009: מסי • 2010: מסי • 2011: מסי • 2012: מסי • 2013: רונאלדו • 2014: רונאלדו • 2015: רונאלדו, מסי וניימאר • 2016: רונאלדו • 2017: רונאלדו • 2018: רונאלדו • 2019: מסי • 2020: לבנדובסקי

תפריט ניווט