ניימאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניימאר
Neymargoldenball.jpg
מידע אישי
שם מלא ניימאר דה סילבה סנטוס ג'וניור
תאריך לידה 5 בפברואר 1992
מקום לידה מוז'י דאס קרוזס שבסאו פאולו, ברזיל
גובה 1.75 מטר
עמדה קיצוני, חלוץ
מועדוני נוער
1999 - 2003
2003 - 2008
פורטוגזה סנטיסטה
סנטוס
מועדונים מקצועיים*
2009 - 2013
2013 -
סנטוס
ברצלונה
114 (60)
21 (10)
נבחרת לאומית**
2010 - ברזיל 44 (27)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 25 בדצמבר 2013
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
24 באפריל 2013

מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of Brazil.svg ברזיל
המשחקים האולימפיים
כסף לונדון 2012 כדורגל

ניימאר דה סילבה סנטוס ג'וניורפורטוגזית: Neymar da Silva Santos Júnior; נולד ב-5 בפברואר 1992 במוז'י דאס קרוזס, סאו פאולו), המוכר בשמו הפרטי בלבד, הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בעמדות הקיצוני והחלוץ בברצלונה ובנבחרת ברזיל.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הצטרף ניימאר לקבוצת הילדים של מועדון הכדורגל סנטוס ועד מהרה הפך לאחד הכישרונות הבולטים במחלקת הנוער של המועדון. ב-7 במרץ 2009, כאשר הוא בן 17 בלבד, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים של סנטוס, במשחק נגד אואסטה במסגרת אליפות סאו פאולו. את שערו הראשון עבור הקבוצה כבש כשבוע לאחר מכן, במשחק נגד מוז'י מורים. בהמשך העונה הפך לאחד משחקני ההתקפה המובילים בליגה הברזילאית ואף הושווה לרונאלדו ופלה, אשר נחשבים לשניים מגדולי החלוצים בכל הזמנים‏[1]. בסך הכל סיים את עונתו הראשונה כמקצוען עם 13 שערים ב-48 משחקים בכל המסגרות, והוביל את סנטוס למקום הרביעי באליפות סאו פאולו, בה גם נבחר לשחקן הצעיר המצטיין של העונה ולמקום השנים עשר בליגה הברזילאית.

עם תחילת עונת 2010 הבקיע ניימאר חמישה שערים בניצחונה של סנטוס 1-8 על גוארני במסגרת שמינית גמר הגביע הברזילאי[2]. בהמשך הוביל את קבוצתו לזכייה בתואר עם ניצחון 2-3 בגמר נגד ויטוריה. כמו כן, זכה בתואר מלך השערים של הטורניר עם 11 שערים ב-8 משחקים. גם בליגת סאו פאולו הפגין יכולת מצוינת ועם 14 שערים ב-19 משחקים, כולל צמדים בחצי הגמר נגד סאו פאולו ובגמר נגד סנטו אנדרה, הוביל את סנטוס לזכייה באליפות ונבחר לשחקן העונה בליגה.

למרות שהציג יכולת טובה במדי נבחרת ברזיל בגביע העולם עד גיל 17, ואף הבקיע את אחד משלושת שעריה היחידים של נבחרתו בטורניר, ניימאר לא נכלל בסגל הנבחרת הבוגרת למונדיאל 2010, זאת על אף הפצרתם של שחקני העבר פלה ורומאריו במאמן הנבחרת, דונגה, לזמן את ניימאר למונדיאל וכי לדעתם הוא ראוי לקחת חלק בטורניר‏[3]. דונגה טען שלא זימן את ניימאר מכיוון שהוא צעיר ולא מנוסה בזירה הבינלאומית‏[4]. אף על פי כן, מיד עם סיום המונדיאל הוחלף דונגה במאנו מנזס, וכבר לקראת משחקה הראשון של ברזיל לאחר הטורניר, זומן ניימאר לראשונה לסגל הנבחרת, וב-10 באוגוסט ערך את הופעת הבכורה שלו במדיה, במשחק ידידות נגד ארצות הברית, בו גם הבקיע את שערו הראשון עבור ברזיל והוביל את נבחרתו לניצחון 0-2. בקיץ 2011 זומן נימאר לנבחרת ברזיל לטורניר הקופה אמריקה. בנובמבר 2011 חתם ניימאר על חוזה בסנטוס עד שנת 2014.

ב-25 באפריל 2013 אישר ניימאר עצמו וכן גם אביו, כי השחקן לא יאריך את חוזהו בסנטוס הברזילאית, ויעזוב לטובת קריירה באירופה בסיום טורניר גביע העולם ב-2014. ב-3 ביוני 2013 חתם ניימאר בברצלונה ל-5 שנים‏[5], והוא התחיל לשחק בקבוצה החל מעונת 2013/14,ניימאר קיבל את החולצה עם הספרה 11 על הגב שהייתה שייכת לטיאגו אלקנטרה שעזב את ברצלונה לטובת באיירן מינכן.

הופעת הבכורה הלא רשמית של ניימאר בברצלונה הייתה במשחק ידידות ב-30 ביולי 2013 נגד לגיה גדנסק הפולנית. ב-7 באוגוסט 2013 כבש שער בכורה וצמד בניצחון של ברצלונה 1-7 על כוכבי תאילנד.

ב-18 באוגוסט 2013 ערך ניימאר את הופעת הבכורה שלו בליגה. ב-21 באוגוסט 2013 כבש ניימאר את שער הבכורה שלו בקבוצה, במשחק הסופרקאפ הספרדי, נגד אתלטיקו מדריד. ב-24 בספטמבר כבש ניימאר את שערו הראשון בליגה הספרדית במדי ברצלונה בניצחון 4-1 על ריאל סוסיאדד. ב-26 באוקטובר ניימאר ערך את הקלאסיקו הראשון שלו במדי ברצלונה בו כבש את השער הראשון לזכותה של בארסה ובנוסף הספיק לבשל את השער השני לאלכסיס סאנצ'ס מה שהוביל את בארסה לניצחון בסיכום 2-1 נגד ריאל מדריד.

ב-11 בדצמבר 2013 כבש ניימאר את שעריו הראשונים בליגת האלופות, שלושער נגד סלטיק הסקוטית במחזור האחרון של שלב הבתים של ליגת האלופות[6].

נבחרת ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניימאר סיים כשחקן המצטיין של גביע הקונפדרציות 2013, לאחר שהוביל את ברזיל לזכייה ביתית בגביע. ניימאר כבש ארבעה שערים במהלך הטורניר, אחד מתוכם בגמר מול נבחרת ספרד. כמו כן בישל השחקן עוד שלושה שערים.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנטוס
ברצלונה

בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ברזיל

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניימאר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה באתר Sky Sports
  2. ^ כתבה באתר etaiwannews.com
  3. ^ כתבה באתר etaiwannews.com
  4. ^ כתבה באתר ה-ESPN
  5. ^ מערכת ONE, ‏ברצלונה הודיעה רשמית: ניימאר חתם לחמש שנים, באתר ONE‏, 26 במאי 2013
  6. ^ מערכת וואלה! ספורט, אלופות: דורטמונד וארסנל עלו לשמינית, נאפולי הודחה, באתר וואלה!, 11 בדצמבר 2013
הקודם:
טייסון
מלך השערים של הגביע הברזילאי
2010
הבא:
-
הקודם:
רונאלדו
השחקן המצטיין של אליפות סאו פאולו
2010
הבא:
-
זוכי פרס כדורגלן השנה בדרום אמריקה

1971: טוסטאו | 1972:קוביאס| 1973: פלה | 1974: פיגרואה | 1975: פיגרואה | 1976: פיגרואה | 1977: זיקו | 1978: קמפס | 1979: מראדונה | 1980: מראדונה| 1981: זיקו | 1982: זיקו | 1983: סוקרטס | 1984: פרנצ'סקולי | 1985: רומריטו | 1986: אלזמנדי | 1987: ולדרמה | 1988: פאס | 1989: בבטו | 1990: אמרייה | 1991: רוג'רי | 1992: ראיי | 1993: ולדרמה| 1994: קאפו | 1995: פרנצ'סקולי | 1996: צ'ילאברט| 1997: סאלאס | 1998: פאלרמו | 1999: סביולה | 2000: רומאריו | 2001: ריקלמה | 2002: קארדוזו | 2003: טבס | 2004: טבס | 2005: טבס | 2006: פרננדז | 2007: קבניאס | 2008: ורון | 2009: ורון | 2010: ד'אלסנדרו | 2011: ניימאר | 2012: ניימאר | 2013: רונאלדיניו

זוכי פרס פושקש

2009: כ. רונאלדו | 2010: אלטינטופ | 2011: ניימאר | 2012: סטוך | 2013: איברהימוביץ'