מיגל בורחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיגל בורחה
מיגל בורחה בשנת 2016
בורחה ביולי 2016
מידע אישי
לידה 26 בינואר 1993 (בן 26)
טיירלטה קורדובה, קולומביה
שם מלא מיגל אנחל בורחה הרננדס
גובה 1.83 מ'
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
2011
2011
2013–2012
2013
2014
2014
2015
2016
2016
-2017
דפורטיבו קאלי
קוקוטה דפורטיבו
קורטולואה
לה אקידד סגורוס
ליבורנו
אולימפו
אינדפנדיינטה סנטה פה
קורטולואה
אתלטיקו נסיונל
פלמיירס
0 (0)
5 (0)
33 (8)
2 (4)
8 (0)
16 (3)
33 (10)
22 (19)
7 (1)
40 (9)
נבחרת לאומית כשחקן**
2016– נבחרת קולומביה בכדורגל קולומביה 10 (3)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
ומעודכן ל-15 באוגוסט 2019
** מספר ההופעות והשערים בנבחרת מעודכן ל-15 באוגוסט 2019

מיגל אנחל בורחה הרננדסספרדית: Miguel Ángel Borja Hernández) הוא כדורגלן קולומביאני המשחק בעמדת החלוץ בקבוצת פלמיירס מהליגה הברזילאית. הוא נבחר בשנת 2016 לכדורגלן השנה בדרום אמריקה[1] לאחר שהצטיין בזכייתה של קבוצתו, אתלטיקו נסיונל, בקופה ליברטדורס.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורחה החל את הקריירה שלו במחלקת הנוער של דפורטיבו קאלי והיה חלק מהסגל של הקבוצה ב-2011 אם כי לא שיחק כלל בשום משחק רשמי. לסמסטר השני של 2011 עבר לקוקוטה דפורטיבו אבל גם שם הופיע במשחקים בודדים וכלל לא כבש. כדי לקדם את הקריירה שלו קדימה, בורחה ידע שהוא צריך לקבל יותר דקות וניסה את מזלו בקורטולואה ששיחקה אז בליגה השנייה. שם הפך לאחד החלוצים הבולטים בליגהף כשהוא משחק 42 משחקים לאורך כל העונה, כובש 10 שערים ומקבל זימון לנבחרת הצעירה. בשנת 2013 חתם בשורות לה אקידד וכבש 4 שערים בשני משחקים. בתום העונה נרכש על ידי ליבורנו וחתם לחמש עונות, אבל כעבור עונה אחת שבה שיחק שבעה משחקים, לא כבש והקבוצה ירדה ליגה, חזר לדרום אמריקה. ביוני 2014 עבר בהשאלה לאולימפו עם אופציית רכישה של 1.5 מיליון יורו. הוא הגיע ביחד עם חברו לנבחרת הצעירה, מאוריסיו קווארו, לבקשתו של המאמן הקולומביאני, וולטר פרסו. אולימפו מוקמה בחלק התחתון של הטבלה ובורחה כבש את שער השוויון מול המוליכה, ריבר פלייט. זה היה שערו השני בקבוצה וכעבור שני משחקים כבש את שערו השלישי בניצחון הקבוצה 0–3 על גודוי קרוס, משחק שבו הוא גם נבחר למציין. בסך הכל שיחק 16 משחקים במדי אולימפו וכבש שלושה שערים.

חזרה לקולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הניסיון מחוץ למדינה, חזרה בורחה למולדתו וחתם באינדפנדיינטה סנטה פה לשנה. תחילה שיחק כמחליף, אבל עם הזמן תפס את מקומו בהרכב הראשון בזכות הופעותיו הטובות. למרות זאת, בתחילת 2015, עם הגעתו של המאמן חררדו פלוסו, חזר בורחה להיות בין ספסל המחליפים ולא שמר על ההמשכיות בהרכב, אך עדיין הצליח להבקיע כאשר נכנס כמחליף. הוא היה שותף לסגל הקבוצה שזכה בקופה סודאמריקנה באותה שנה ותרם בסך הכל 10 שערים ב-49 הופעות במדי הקבוצה. בעקבות יכולתו הטובה נבחר לסגל המוקדם של הנבחרת עד גיל 23 ששיחקה על כרטיס ההעפלה לאולימפיאדת ריו 2016. בתחילת 2016 חזר לקבוצת קורטולואה והפך לשחקן המצטיין שלה, תוך שהוא מוביל את טבלת הכיבושים. כבש את השלושער הראשון שלו ב-26 באפריל מול אונסה קלדס ובסיום טורניר האפרטורה סיים עם 19 שערים כאשר הוא שובר את שיאו של ג'קסון מארטינס בטורנירים קצרים שעמד על 18.[2]

זכייה בקופה ליברטאדורס ובשחקן השנה ביבשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביוני עבר לקבוצת אתלטיקו נסיונל שהייתה בעיצומו של טורניר הקופה ליברטדורס.[3] את הבכורה שלו ערך במשחק הראשון בחצי גמר הקופה ליברטדורס מול סאו פאולו בברזיל ב-6 ביולי וכבש צמד שערים שהיקנו לנסיונל ניצחון חשוב של 0–2. שבוע מאוחר יותר בגומלין באצטדיון אטנאסיו חירארדוט שוב כבש צמד כדי להעניק לקבוצתו ניצחון 1–2 והעפלה שלישית בתולדותיה לגמר המפעל. לאחר תיקו 1-1 במשחק הראשון בגמר הליברטדורס מול אינדפנדיינטה דל ואיה, כבש בורחה את שער הניצחון בגומלין באצטדיון אטנאסיו חירארדוט ב-27 ביוני והיקנה לנסיונל ניצחון 0–1 וזכייה בקופה ליברטדורס בפעם השנייה בתולדותיה.[4] בעקבות שנת 2016 שהייתה מצוינת מבחינה אישית, זכה בורחה בתואר כדורגלן השנה בדרום אמריקה במשאל השנתי של העיתון האורוגוואי, El Pais.[5] הוא הקולומביאני השלישי שזוכה בתואר אחרי קרלוס ולדרמה וטאופילו גוטיירס.

פלמיירס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירה בתואר שחקן השנה ביבשת, עבר בורחה לקבוצת הפאר הברזילאית, פלמיירס. ההתחלה לא הייתה הכי משכנעת, לקח לו קצת זמן להתאקלם וגם לא תמיד הצליח לשמור על יציבות, אבל בסופו של דבר הצליח לזכות במקום קבוע בהרכב והפך לאחד השחקנים החשובים של הקבוצה. את טורניר הפאוליסטה של 2017 סיים כמלך השערים הזר הראשון מאז שהטורניר הפך לרשמי ב-1933.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרות צעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זומן לנבחרת הצעירה ששיחקה בסודאמריקנו 2013 והיה מחליף במרבית המשחקים. פתח במשחק מול בוליביה שבו ניצחה קולומביה 0–6 כשבורחה כבש שלושה שערים באותו משחק. סיימם עם שלושה שערים בשמונה משחקים והיה שותף לזכייה של קולומביה בטורניר. ב-2016 זומן לנבחרת עד גיל 23 ששיחקה בפלייאוף מול ארצות הברית על הזכות להעפיל לאולימפיאדה באותה שנה, אליה הגיעה לבסוף קולומביה. באולימפיאדה שותף בשלושה משחקים מתוך ארבעה, לא כבש וקולומביה הודחה ברבע הגמר.

נבחרת בוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

זומן לראשונה לנבחרת של פקרמן ב-4 בנובמבר 2016 למשחקים מול צ'ילה וארגנטינה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2018. במשחק מול צ'ילה הוא נכנס במחצית במקומו של רדאמל פלקאו אך המשחק הסתיים ללא שערים. בסך הכל שיחק שני משחקים ולא כבש במסגרת המוקדמות. את שערי הבכורה במדים הלאומיים כבש ב-14 בנובמבר 2017 בניצחון 0–4 על סין במשחק ידידות. נכלל בסגל של פקרמן למונדיאל 2018[6] הוא נכנס כמחליף במקום פלקאו ב-28 ביוני במשחק מול סנגל, משחק שקולומביה ניצחה 0–1. בשמינית הגמר מול אנגליה לא היה אפילו על הספסל בעקבות פציעה, משחק שבו קולומביה הודחה לבסוף בדו-קרב פנדלים.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיגל בורחה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת קולומביה - מונדיאל 2018

1 אוספינה • 2 ספאטה • 3 מוריו • 4 אריאס • 5 בריוס • 6 ק. סאנצ'ס • 7 באקה • 8 אגילאר • 9 פלקאו • 10 חאמס • 11 ח. ג. קוואדראדו • 12 ורגאס • 13 מינה • 14 מוריאל • 15 אוריבה • 16 לרמה • 17 מוחיקה • 18 דיאס • 19 בורחה • 20 קינטרו • 21 איסקיירדו • 22 ח. פ. קוואדראדו • 23 ד. סאנצ'ס • מאמן: פקרמן

קולומביהקולומביה