אנכסימנדרוס

אנכסימנדרוס
Ἀναξίμανδρος

אנכסימנדרוס, בפסיפס רומי מהמאה ה-3
לידה	610 לפנה"ס מילטוס, טורקיה
פטירה	546 לפנה״ס? (בגיל 64 בערך) מילטוס, יוון העתיקה
זרם	פילוסופיה קדם-סוקרטית, האסכולה המילטית
תחומי עניין	פילוסופיה
עיסוק	פילוסוף, גאוגרף, פיזיקאי, מתמטיקאי, אסטרונום, סופר
מדינה	מילטוס
יצירות ידועות	אפיירון

אנכסימנדרוס (ביוונית: Ἀναξίμανδρος;‏ 610 לפנה"ס - סביבות 546 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני. השתייך לאסכולה המילטית - מתוך זרם הפילוסופים הקדם-סוקרטיים, והיה חברו ותלמידו של תאלס ממילטוס, אביה של אסכולה זו.

אנכסימנדרוס שהיה אסטרונום, גאוגרף והיסטוריון (בעולם העתיק ההיסטוריה מתחילה בקוסמוגניה); היה הראשון שטען שכדור הארץ מרחף בחלל ללא כל עצם שמייצב אותו.

בשנת 547 לפנה"ס הוציא את ספרו "על הטבע", בספר זה מביע את אנכסימנדרוס את השקפותיו לגבי ההיסטוריה של העולם מהופעתו מן הראשית הבלתי מוגבלת ועד לימיו. אנכסימנדרוס מנסה לתת תיאור מדעי ענייני להיווצרות העולם ולאופן פעולתו ולכן גם משתדל לנתק את עצמו מדרך הכתיבה השירית של המיתוס. הפילוסופיה שלו תגובתית - באה בתגובה לפילוסופיה המוכרת לו.

תלמידו המפורסם ביותר של אנכסימנדרוס היה אנכסימנס.

עיקרי הפילוסופיה של אנכסימנדרוס

שני עיקרים לשיטתו של אנכסימנדרוס:

1. לעומת קודמו, תאלס, שקבע כי "הכל מים", גרס אנכסימנדרוס כי הארכי - הראשית - מקור הכול (ἀρχή) היא ה"אפיירון" (ἄπειρον), דהיינו "הבלתי מוגבל" או "הבלתי מאופיין" חסר גבול/סוף. בראשית אין הבחנות והגבלות פנימיות והיא בלתי קבועה, מאופיינת ומוגדרת. אפיירון הוא עיקרון בלתי נתפס על ידי החושים והוא נמצא בכל. הניגודים בו אינם מובחנים. הבנה זו של דבריו נתמכת בדברים שכתב עליו תלמידו אנכסימנס. יש כאן התפתחות ביחס לתפיסת תאלס, משום שמה שנבחר כארכי, אינו אחת מן התופעות הנראות לעין.

   הבחירה באפיירון:

   העולם עשוי ניגודים. תפיסת עולם אגוניסטית - תחרותית - הכול נמצא בתחרות. הניגודים בטבע "בולעים" זה את זה, בדומה לנוזלים המתערבים. האיזון בין הניגודים בטבע נשמר.

   האפיירון נמצא מעבר לניגודים, כגורם המאחד אותם, ולכן אינו זהה אף לאחד מהם. תפקיד האפיירון הוא לשמש כחומר אשר ממנו ייפרדו הניגודים, אך בתוכו הם לא יתקיימו ככאלה.

2. אנכסימנדרוס מדגיש את יסוד הכלליות. הוא היה הראשון שהמציא את מושג "החוק הכללי" להסברת כל תהליכי השינוי, ההתהוות וההתכלות. אנכסימנדרוס היה גם הראשון שהעלה את הטענה, כי הדבר הקבוע היחיד בטבע הוא התנועה וההשתנות - רעיון שפותח לאחריו על ידי הרקליטוס ודמוקריטוס.

הקוסמוגניה בשיטת אנכסימנדרוס

לאנכסימנדרוס הייתה תאוריה על תולדות העולם, מהיווצרותו ועד חייו הוא. העולם נוצר על ידי "הפרשתו" או "היפרדותו" של מעין "זרע" של ניגודים (הקר, החם, היבש והלח) מתוך הבלתי מוגדר. הניגודים המופרשים הופכים לחומרים בעולם התופעות. אין הבחנה בין מצע ותכונה, ולכן אין שימוש בשם עצם אלא בשם תואר עם יידוע. גם החום והקור אינן תכונות נפרדות המנותקות מעצמים מסוימים. כך דיבר אנכסימנדרוס על ערוב ביניהם, בלא לדבר על תכונות.

לפי השקפתו הקוסמולוגית השמש הירח והכוכבים הם האש המקיפה את העולם והנראית מבעד לנקבים בגלגלי האוויר האפל שבין גלגלי האש לבינינו. שיקוליו בתיאור הפרופורציות של היקום הם גאומטריים טהורים. אנכסימנדרוס האמין כי הארץ בנויה בצורת גליל שגובהו פי 3 מקוטר הבסיס והעולם הנושב האויקומונה נמצא בחלקה העליון כמו טען כי "מקומה במרכז ואין היא מוחזקת על ידי דבר אלא נחה משום מרחקה השווה מן הכל" בכך היה הראשון ששיער נכונה כי כדור הארץ מרחף בחלל. עם זאת הוא סבר כי הארץ אינה נעה "משום שאין לה סיבה לנוע".

אנכסימנדרוס היה הראשון ששיער שגרמי השמיים נמצאים במרחקים שונים מהארץ בתוך מעין חישורים או גלגלים וסובבים בתוכם במעגלים מושלמים. לפני כן היה מקובל לחשוב שהכוכבים השמש והירח משובצים בתוך מעין פרוכת של כיפת השמים. ביוון רווחו אגדות שמי שיגיע לקצה השמיים ויקרע את הפרוכת יגלה עולמות חדשים ומסתוריים. בניגוד לכך המודל שפיתח אנכסימנדרוס יכול להחשב כמודל מדעי גם אם שגוי ושימש בסיס למודל הגיאוצנטרי של תלמי שהיה המודל המקובל במערב במשך מאות שנים עד קופרניקוס.

השקפותיו בנושא הקוסמוגניה מבוססים בעיקרם על שיקולים גאומטריים מתמטיים טהורים. כך מתואר קוטר גרמי השמיים בכפולות של 3, כאשר קוטר גלגל הכוכבים הוא פי 9 מקוטר הבסיס של הארץ (הגלילית), קוטר גלגל הירח פי 18 מקוטר הבסיס וקוטר גלגל השמש פי 27 מקוטר הבסיס. לא ברור על סמך מה הגיע לנתונים אלו.

בדבריו יש חידוש בהבחנה בין מהות ותופעה, בכך שהארכי אינו זהה עם אחת מהתופעות הנראות לעין. לארבעת היסודות ולניגודים ביניהם יש בסיס מיתי מובהק, אולם במיתולוגיה הניגודים יוחסו לאלים. כאן יש לראשונה הסבר לתהליך העומד מאחורי השיטה. לא ברור מדבריו כיצד לשיטתו נוצרו הדברים מן הארכי, ומה היחס בינה לבין הדברים לאחר התהוותם. הארכי מסביר יותר את הקוסמוגניה אך לא את הקוסמולוגיה.

הפרגמנט של דברי אנכסימנדרוס

"אלה שמהם התהוות הדברים, אליהם גם כיליונם לפי החיוב; שהרי נותנים הם דין וגמול אלה לאלה בשל אי-צדקתם לפי סדר הזמן".

ישנה מחזוריות מתמדת בהתחלפות הניגודים אלה באלה. המחזוריות אינה מדויקת. הדברים עוברים את גבולם ואז הצדק - חוק שהוא טבעי ומוסרי בו זמנית, מחזירם לתחומם. הצדק מושג בהתחלפות המתמדת. הזמן עצמו הוא העושה את הצדק.

השימוש במושגים צדק (dike) וזמן (chronos), מצביעים על יסוד מיתי בתפיסתו. השימוש במושגים דין וגמול מצביע כנראה על ייחוס למוירה. בדברי אנכסימנדרוס ניתן למצוא בפעם הראשונה חוק אימפרסונלי (כלומר, לא פרסונלי).

השערת הקוף הימי

אנכסימנדרוס גילה מאובנים ימיים בקרבת החוף, דבר שהוביל אותו להשערה שהחיים החלו בים ורק מאוחר יותר עלו ליבשה. יתרה מכך: הוא שיער כי היצורים שקדמו לאדם שכנו בתוך מעטפת של שלד קוצני שהגנה עליהם, והם הגיחו מתוכה בעקבות התייבשות האקלים.

לפי אנכסימנדרוס, בשלב המעבר שכנו בני האדם בתוך פיותיהם של דגים גדולים, שהגנו עליהם מפני תנאי האקלים המשתנים. השערה זו נודעה מאוחר יותר כהשערת הקוף הימי.

ייתכן שתאוריות אלו נראות לנו כיום משונות במקצת, אך יש הרואים באנכסימנדרוס את הראשון שהעלה את היפותזת השתנות המינים כמודל להתפתחות החיים בכדור הארץ, ולפיכך הוא נחשב בעיני רבים לאבי תורת האבולוציה.

הישגים נוספים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

מפת העולם על פי אנכסימנדרוס

על פי סטראבון, אגתמרוס וכן ארטוסתנס, אנכסימנדרוס היה הראשון שפרסם מפה של העולם (ומילטוס במרכזו). המפה כללה את שלוש היבשות הידועות בעולם היווני אירופה אסיה ויבשת לוב (אפריקה). על פי הסודא השתתף בבנייתו של שעון שמש בספרטה המבוסס על שעון השמש הבבלי בעל הגנומון שהיה ידוע ליוונים. חידושו של אנכסימנדרוס היה באפשרות למדוד באמצעות שעון זה את נקודות השוויון וההיפוך השנתיים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנכסימנדרוס בוויקישיתוף

• אנכסימנדרוס, באתר MacTutor (באנגלית)
• אנכסימנדרוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אנכסימנדרוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)