ארנסט זאגביל
 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1892 בראונשווייג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
5 במרץ 1970 (בגיל 77) שטארנברג, גרמניה המערבית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בראונשווייג לטכנולוגיה |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| יצירות ידועות | |
|
www | |
  | |
ארנסט זאגביל (בגרמנית: Ernst Sagebiel; 2 באוקטובר 1892 – 5 במרץ 1970) היה אדריכל גרמני אשר שימש כאדריכל הראשי של משרד התעופה של הרייך השלישי. נציג בולט של האדריכלות הנאצית שתכנן מבנים עצומי ממדים.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבראונשווייג, אביו היה פסל. למד אדריכלות באוניברסיטה הטכנית של בראונשווייג, לימודים שנקטעו עקב שירותו במלחמת העולם הראשונה, בה נפל בשבי ושהה במחנה שבויים עד 1920. זאגביל סיים את לימודיו ב-1922 ובהמשך עבד ולמד בבון ובקלן. בשנת 1926 קיבל תואר דוקטור. ב-1929 התקבל כמנהלו הבכיר של משרד האדריכלים של אריך מנדלסון בברלין (מנדלסון היה יהודי, אחד מחשובי האדריכלים של האקספרסיוניזם והפונקציונליזם, שעלה לארץ ישראל מיד לאחר עליית הנאצים לשלטון) במסגרת זו תכנן זאגביל את בניין קולומבוס (Columbushaus), חנות כלבו גדולה בברלין.
זאגביל הצטרף כחבר למפלגה הנאצית במאי 1933 וביולי אותה שנה הצטרף לשורות ה-אס אה. בדצמבר אותה שנה עבר למוסד שנקרא "בית הספר הגרמני לתעופה" (Deutsche Verkehrsfliegerschule), אשר היה למעשה ארגון לבניית הכוח האווירי הצבאי והאזרחי של הרייך (במסגרת חוזה ורסאי שסיים את מלחמת העולם הראשונה הוגבלה גרמניה ונאסר עליה לפתח כוח אווירי משמעותי ולכן נעשה הדבר בחשאי, בשלבים הראשונים של השלטון הנאצי). זאגביל היה ראש מחלקת התכנון של הארגון ותכנן את בסיסי הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני).
בין השנים 1934–1935 תכנן את אחד מהמבנים הסמליים ביותר של האדריכלות הנאצית, מטה משרד התעופה, בית דטלף-רובדר, תחת פיקוחו הישיר של שר התעופה, הרמן גרינג. המבנה בעל שבע קומות, בנוי משלד של בטון מזוין ומכוסה בצפוי של אבן גיר ושיש, משתרע לאורך יותר מ-250 מטרים ושטחו הכולל 112,000 מטר רבוע ובתוכו נמתחים מסדרונות באורך שבעה קילומטרים. היה זה המבנה הראשון שהוקם בסגנון האדריכלי הנאצי, עצום הממדים. עם זאת, סגנונו של זאגביל הוא קלאסי יותר ומודרניסטי פחות מזה של אלברט שפר.
מיד לאחר מכן נבחר זאגביל על ידי אלברט שפר והרמן גרינג לתכנן את נמל התעופה ברלין-טמפלהוף שיועד על ידי היטלר להיות "נמל התעופה הגדול בעולם". זאגביל תכנן טרמינל חדש, מבנה בטון מצופה חלקית באבן גיר בצורת סהר שאורכו 1.2 קילומטר ושטחו 258 אלף מ"ר, שיוכל לאכלס את נוסעי כל הטיסות באולמות גדולים ויכלול גם מערכת בונקרים תת-קרקעיים, גג ענק לקירוי רחבתו החיצונית, קשת ניצחון ו"היכל תהילה" ענק שיפאר את הישגי הרייך. על הגג תוכננו להבנות טריבונות שישמשו כמרפסת תצפית ל-80,000 צופים במפגנים אוויריים. הטרמינל נחנך ב-1941, לפני שהסתיימה בנייתו. בנוסף תכנן זאגביל במקום מבנים נוספים, בהם האנגרי ענק משוכללים לאחסון ותיקון מטוסים.
משנת 1938 ואילך היה זאגביל כפוף ישירות לגרינג ומופקד על כל התכנון הקשור לנמלי תעופה, בסיסי לופטוואפה ומבני משרדים הקשורים למשרד התעופה. ב-20 באפריל 1938 העניק לו היטלר תואר של פרופסור באוניברסיטה הטכנית של ברלין. פעילותו של זאגביל נקטעה עם כניסת גרמניה הנאצית לשלב המלחמה בברית המועצות ("מבצע ברברוסה") ב-1941.
לאחר כניעת גרמניה הנאצית נכלא זאגביל על ידי כוחות צבא ארצות הברית, במסגרת הדה-נאציפיקציה (טיהור עמדות השפעה מאנשי המשטר הנאצי לשעבר) נאסר עליו לעבוד במקצועו. ב-1948 שילם זאגביל כופר בסך 2,000 מארק והותר לו לשוב לעבוד כאדריכל. עיקר עיסוקו של זאגביל לאחר המלחמה היה בשיקום העיר מינכן, לשם עבר.
מבנים בתכנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בניין קולומבוס (Columbushaus), ברלין, במשרדו של אריך מנדלסון (נהרס)
- בית דטלף-רובדר, מטה משרד התעופה, ברלין (קיים)
- נמל התעופה ברלין-טמפלהוף, ברלין (קיים, נטוש)
- נמל התעופה שטוטגרט, שטוטגרט (חלקים בודדים שרדו)
- נמל התעופה מינכן רים, מינכן (חלקים בודדים שרדו)
- בית הספר לתעופה בנמל התעופה של דרזדן (נהרס ב-2010)
- בית הספר לתעופה בפוטסדאם (LKS Potsdam-Wildpark; קיים)
- שדה התעופה/בסיס חיל האוויר פירסטנפלדברוק (Fliegerhorst Fürstenfeldbruck), בוואריה (קיים)
- בסיס חיל האוויר צלה (Heeresflugplatz Celle), סקסוניה התחתונה (קיים)
- מפקדות חיל האוויר בערים קיל, מינסטר וקניגסברג
- משרדי בנק Merck Finck & Co במינכן, 1957 (קיים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ארנסט זאגביל- ביוגרפיה באתר מידע על אדריכלים (בגרמנית)
- ביוגרפיה באתר המוזיאון לאדריכלות (בגרמנית)
- "דיוקן הארכיטקט", באתר בשם זה (בגרמנית)
