לדלג לתוכן

אתרוג פלורנטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאתרוג פלורנטין
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: פיגמיים
סוג: הדרים
מין: אתרוג + לימון
שם מדעי
Citrus limonimedica
Lushington, 1910

אתרוג פלורנטין (שם מדעי: Citrus limonimedica) הוא זן כלאיים של מין האתרוג, הנקרא על שם מקום גדילתו העיקרי - פלורנס (פירנצה), איטליה.

זן זה הוא הכלאה בין לימון ואתרוג, ולכן אינו כשר לפי ההלכה לארבעת המינים. הוא משמש לצרכים קולינריים וכן כצמח נוי.

אתרוג פלורנטין הוא זן חומצי, לצד אתרוג בלאדי הישראלי, אתרוג קלבריה האיטלקי ואתרוג קורפו היווני. עקב טעמו הלימוני, שימשו עליו באופן מסורתי לתיבול שמן זית.[1]

העץ גדל במהירות. ענפיו מלאים בקוצים, בעלי עלים ארוכים וצבעו של הגזע סגול.[2] צורתם של עלי העץ אובלית, והם גדלים יחדיו במעין אשכולות.[3]

אתרוג פלורנטין תואר ב-1674 כ-"לימון מתוק ובעל הריח הטוב ביותר לשתילה". הוא הוצג לראשונה בבתי הגידול של בית מדיצ'י בפייטרסנטה (אנ') שבאיטליה, עוד במהלך המאה ה-17, שם, לפי ההשערות, התפתח מין האתרוג לראשונה. ב-1780 כתב הבוטניקאי ג'ובני טרגיוני טוזטי (אנ') כי לאתרוג פלורנטין "ריח נעים ביותר".[3] רק במחצית השנייה של המאה ה-20 הביאה משפחת טינטורי את אתרוג פלורנטין למטע עצי האתרוג שלה בפסקיה (אנ'), שהוא אחד המטעים הגדולים בעולם מסוג זה (לרבות המטע שהיה שייך לבית מדיצ'י).[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אתרוג פלורנטין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 [1], באתר "Research Gate" (באנגלית) [2] (באיטלקית)
  2. ^ ריצ'רד וטסון, Botanicus Universalis Et Hortulanus (1772), עמוד 63.
  3. ^ 1 2 Florentine Citron, באתר "Oscar Tintori" (באנגלית)