לדלג לתוכן

לימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןלימון
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: פיגמיים
סוג: הדרים
מין: לימון
שם מדעי
Citrus × limon
אוסבק, 1765

לימון (שם מדעי: Citrus × limon) הוא מין של עץ מסוג ההדרים, שמגדלים באופן חקלאי בעבור פירותיו הקרויים באותו השם. הלימונים משמשים בעיקר לשם הפקת מיץ, אך גם החרצנים, הציפה והקליפה משמשים בבישול, באפייה ובשימורים. מיץ הלימון מכיל כחמישה אחוזים חומצה ציטרית. רמת החומציות שלו (PH) היא בין 2 ל-3, ועל כן טעמו של פרי הלימון חמוץ.

מקורו של עץ הלימון הוא צפון מזרח הודו או סין, לפני כמה אלפי שנים. תפוצתו הורחבה לכל אגן הים התיכון, ובשנת 1493 הגיע ליבשת אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס שלקח אותו להיספניולה.[1] מחקרים גנטיים גילו שהלימון הוא הכלאה בין חושחש לאתרוג.[2]

עץ לימון צעיר בתחילת הפריחה

עץ הלימון הוא עץ קטן, המתנשא עד לגובה מקסימלי של 6 מטרים. הענפים מחודדים ומסודרים בצורת כתר. צורת העלים היא אליפסה מחודדת, וצבע הפרחים לבן וצהוב. ענפיו של העץ מעט קוצניים. מוצאו בצפון מזרח הודו או סין.

לימון
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 88.98 ג'
קלוריות 29 קק"ל
חלבונים 1.1 ג'
פחמימות 9.32 ג'
שומן 0.3 ג'
ויטמינים
 ‑ ויטמין B1 0.04 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.02 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 0.1 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.08 מ"ג
 ‑ ויטמין C 53 מ"ג
ברזל 0.6 מ"ג
סידן 26 מ"ג
מגנזיום 8 מ"ג
זרחן 16 מ"ג
אשלגן 138 מ"ג
מקור: משרד החקלאות האמריקני

לפרי הלימון שימוש נרחב מאוד במטבחים רבים ברחבי העולם במתכונים מסוגים שונים. בין היתר, תוספת לתבשילים ומאפים מחזקת את יכולת השימור שלהם לזמן רב יותר.

גרידת לימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרידת לימון

גרידת קליפת לימון משמשת כתבלין במאכלים שונים. בגרידת הלימון מצויים שמנים אתריים בעלי ניחוח וטעם בולטים. נוהגים בדרך כלל להכניס גרידת לימון בתוך בלילות של מאכלים מטוגנים וגם באפייה.

לימונים מיובשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפירות המיובשים, בצבע אפרפר - שחור, ניתן למצוא בדוכני חנויות התבלינים בשווקים.

לימון פרסי/לימו עומאני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לימון פרסי בשוק לווינסקי

לימון או ליים (Citrus × latifolia) שיובש באופן טבעי עד להיעלמות הנוזלים ולהצטמקות הפרי מכונה לימון פרסי ובקרב יוצאי פרס בישראל לימו עומאני והוא משמש במטבח הפרסי לתיבול מרקים ותבשילים נוספים. הייבוש נעשה במטרה לשמר את התמציות הארומטיות ובאמצעות ניקוב הקליפה משחררים את ריכוז התמציות הארומטיות הלימוניות לתוך התבשיל. יש הטוחנים את הלימון לאבקה.

לימון כבוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – לימון כבוש

לימון כבוש הוא קונדימנט העשוי מלימונים חתוכים וכבושים. לימונים כבושים משמשים כתוספת לצד המנה או עליה. לחלופין ניתן לקצוץ אותם דק או לטחון אותם לשימוש כמרכיב במתכון אחר, למשל כממרח לימון כבוש.

מיץ לימון שנסחט מלימון במסחטה ביתית
רוטב איולי המכיל לימון
תה קר עם לימון

השימוש הנפוץ בלימונים נעשה במיץ הפרי. מיץ לימון טרי נסחט מלימונים לקראת הבישול. מיץ לימון משומר הוא מוצר תעשייתי הנמכר במרכולים. מיץ לימון נפוץ כמרכיב ברטבים המשמשים לסלטים, במשרות, ולמניעת השחמה של פירות וירקות חתוכים. לימון הוא תוספת נפוצה לתה חם ולתה קר בתרבויות רבות.

משקאות עם מיץ לימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיץ לימון הוא חמוץ למדי ולרוב לא נהוג לשתות אותו כפי שהוא. אך ישנם משקאות רבים המכילים מיץ לימון מדולל. משקה לימון נפוץ הוא הלימונדה: משקה מיץ לימון מדולל במים וממותק בסוכר או בתחליפי סוכר. לימונענע הוא משקה דומה, המכיל נענע בנוסף. משקאות הלימונדה והלימונענע פופולריים לרוב בקיץ כשחם ומרעננים אותם עם קוביות קרח.

משקאות אלכוהוליים עם מיץ לימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים קוקטיילים רבים מאוד המכילים כמויות שונות של מיץ לימון. לדוגמה בלאדי מרי, ויסקי סאוור או קוסמופוליטן. פלח לימון הוא עיטור קוקטיילים נפוץ.

מקליפת הלימון מייצרים את הלימונצ'לו - ליקר לימונים מתקתק. את הקליפות משרים באלכוהול, ולאחר זמן מסננים את הנוזל ומערבבים אותו עם סירופ העשוי ממים וסוכר. מקורו של המשקה בדרום איטליה, במיוחד באזור מפרץ נאפולי וחופה של אמאלפי. באיטליה ובסיציליה נהוג להגיש לימונצ'לו ביתי קר בתום הארוחה. נהוג להגיש את הלימונצ'לו קר מאוד.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]