באב אל-מנדב
מידע כללי | |
---|---|
מקשר | בין הים האדום למפרץ עדן |
מפריד | חצי האי ערב לבין אפריקה |
סוג | מצר ים |
מידות | |
אורך מרבי | כ-130 ק"מ |
רוחב מזערי | כ-30 ק"מ |
עומק מרבי | כ-300 מטר |
מידע נוסף | |
מדינות באגן הניקוז |
תימן ג'יבוטי אריתריאה |
איים | פרים; "שבעת האחים" |
חצי-איים | ראס סיאן (בג'יבוטי); שייח' סעיד[1] (בתימן) |
קואורדינטות | 12°35′0″N 43°20′0″E / 12.58333°N 43.33333°E |
| |
באב אל-מנדב (בערבית: بَاب ٱلْمَنْدَب, תעתיק: בַּאבּ אלְמַ֫נְדַבּ, פירוש: 'שער הקינה') הוא מצר ים המפריד בין אסיה לאפריקה. המצר מקשר בין ים סוף בצפון, למפרץ עדן שבאוקיינוס ההודי מדרום. בצד האסייתי שוכנת תימן שבחצי האי ערב, ובצד האפריקאי ג'יבוטי ואריתריאה שבקרן אפריקה.
נתונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משמעות שמו בערבית היא "שער הדמעות", וניתן לו, על-פי אגדה ערבית, בגלל האנשים הרבים שטבעו בו ברעידת האדמה, שגרמה להיפרדות אסיה מאפריקה.
רוחבו כ-26 ק"מ. האי פרים שבתחומו מחלק את המצר לשניים, כשחלקו המזרחי – מצר איסכנדר – רוחבו כ-5 ק"מ ועומקו כ-30 מ', וחלקו המערבי – דקת אל-מאיון – רוחבו כ-20 ק"מ ועומקו המקסימלי מעל 300 מ'. סמוך לחופו האפריקני מצויים מספר איים קטנים, הידועים בשם "שבעת האחים" או "סוואבע".
חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי תאוריות מודרניות בדבר מוצאו והתפשטותו של ההומו סאפיינס, החל המין האנושי את צעדיו הראשונים באפריקה, וממנה התפשט צפונה לאסיה דרך מצר באב אל-מנדב והאיים שבתחומו, כשענפים ממנו פנו מזרחה לאזור רוסיה וסיביר, וחלקים אחרים לאירופה.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פתיחת תעלת סואץ לשיט ב-1869, עלתה חשיבותו האסטרטגית והכלכלית של באב אל-מנדב, כחלק מנתיב השיט המרכזי בין האוקיינוס ההודי והים התיכון. מדי שנה עוברות בו כ-20,000 ספינות, בנפח מטען של כ-400 מיליון טון. ב-2013 עברו במצר 3.8 מיליון חביות נפט (נפט גולמי ותזקיקיו) ביום, וזאת לעומת 2.9 מיליון חביות ביום ב-2009.
עוד לפני פתיחת תעלת סואץ, התחוללו סביב באב אל-מנדב מאבקי שליטה, בעיקר בין המעצמות הקולוניאליות בריטניה וצרפת. האי פרים שבמצר, לדוגמה, נכבש על ידי צרפת כבר במאה ה-18, ומאז נכבש על ידי בריטניה ושוב על ידי צרפת, כשבהמשך צורף למושבה הבריטית עדן, ולבסוף לדרום תימן העצמאית.
בשנת 2018 בהוראת נאסר שבאני, בכיר במשמרות המהפכה, כוחות החות'ים בתימן תקפו שתי מכליות נפט סעודיות בבאב אל-מנדב.
חשיבות לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 ביוני 1971 נפגעה בבאב אל-מנדב המכלית הישראלית "קוראל סי", שהפליגה בדגל נוחות ליברי, בפיגוע של החזית העממית לשחרור פלסטין. המחבלים התקרבו בסירת מרוץ אל המכלית וירו עליה עשר פצצות בזוקה, שחלקן פגעו בספינה וגרמו להתלקחות שתי דליקות. הדליקות כובו והמכלית שניזוקה המשיכה בהפלגתה לאילת. בעקבות התגברות איומי הטרור על השייט הישראלי דרך המצר, נשלח במאי 1972 לוחם המוסד ברוך מזרחי לתימן לאיסוף מידע על פעילות גורמי טרור שם. מזרחי נחשף בידי שירותי הביטחון התימניים, נעצר והוסגר למצרים, משם שוחרר לישראל במסגרת עסקת שחרור אסירים לאחר כשנתיים.
במהלך מלחמת יום הכיפורים הכריזה מצרים על חסימת באב אל-מנדב בפני ספינות ישראליות. ההסגר נותר על כנו עד לחתימת הסכמי הפסקת האש, ב-11 בנובמבר 1973.
במהלך מלחמת חרבות ברזל ב-2023, הכריז ארגון החות'ים מתימן על כוונתו לתקוף כל ספינה שתעבור במצר ובים סוף לכיוון ישראל, זאת עד הפסקת הלחימה ברצועת עזה.
מקורות וקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרשון אוריון, מיצרי באב-אל-מנדב וחופש השייט, 'מערכות ים' 109, יולי 1972, עמ' 6.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- U.S. Energy Information Administration, World Oil Transit Chokepoints, Updated 10 November 2014
- באב אל-מנדב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גרשון אוריון, מיצרי באב-אל-מנדב וחופש השייט, 'מערכות ים' 109, יולי 1972, עמ' 6.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ או ראס מנהלי (رأس منهلي) וגם "ראס באב אל-מנדב".
- ^ תאוריות אלו מסתמכות על ענף באנתרופולוגיה הנקרא אנתרופולוגיה מולקולרית, החוקר את המתאם הגנטי בין גזעים שונים של המין האנושי.