בית הכנסת הגדול של רומא

בית הכנסת הגדול של רומא
Tempio Maggiore di Roma

מידע כללי
סוג	בית כנסת, בית כנסת ראשי
כתובת	Largo Stefano Gaj Taché - 00186 Roma (RM)
מיקום	עיריית רומא
מדינה	איטליה
נוסח תפילה	נוסח איטליה (במניין הראשי)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1904
תאריך פתיחה רשמי	1904
אדריכל	Osvaldo Armanni
סגנון אדריכלי	אדריכלות אקלקטית, ארכיטקטורת בו-אר
קואורדינטות	41°53′31″N 12°28′41″E
www.tempiomaggiore.roma.it
(למפת רומא מוגדלת)   בית הכנסת הגדול של רומא (למפת רומא רגילה)   בית הכנסת הגדול של רומא

בית הכנסת הגדול של רומא

בשני הבולים נראית חזית בית הכנסת. באחד הבולים נראה גם עיטור מתוך בית הכנסת ובו המילה ונרוממה - תהילים, ל"ד, ד'

בית הכנסת הגדול של רומא (באיטלקית: Tempio Maggiore di Roma) הוא הגדול והמפואר בבתי הכנסת בעיר רומא שבאיטליה.

הקמת המבנה

בית הכנסת נחנך ב-28 ביולי 1904. שבועות אחדים קודם לחנוכתו ביקר בבית הכנסת מלך איטליה, ויטוריו אמנואלה השלישי. שלט זיכרון בסגנון מליצי המבטא את הרגשות של יהודי רומא נקבע באולם הכניסה לבית הכנסת. כך הצליחו יהודי רומא להכריז על עלייתם "מבירא עמיקתא לאיגרא רמא" וחרטו בכתובת האבן:

ביום 2 ביולי 1904, תוך כדי ביטוי מזהיר של (הכרה של) מלוא הזכויות האזרחיות (של יהודי איטליה), ביקר בהיכל זה, שהוקם לכבוד האל באותו רובע (TRASTEVERE) בגטו האומלל בו חיו בסגר (מאות שנים) יהודי רומא - בו הריעו (לכבוד) השחר החדש (ליהודים ברומא ובאיטליה כולה) ביום 20 בספטמבר 1870 כאזרחי איטליה. לזיכרון נצח ה"אוניברסיטה" (מועצת הקהילה) הציבה (לוח זיכרון זה).

^{[דרושה הבהרה]}

המבנה הקודם של בתי הכנסת שירת את יהודי רומא עד שנת 1893. היו בו חמישה בתי כנסת עבור כל אחת מהעידות שהיו בעיר. המבנה הישן ניזוק קשה בשריפה שפרצה בו בשנת 1893 ונהרס סופית התוכניות בניין העיר. שרידים שניצלו מבית הכנסת, כולל ארונות הקודש, מצויים היום בבית הכנסת החדש. בתמונה משמאל, אפשר להבחין במסע שהוביל שרידים אלה אל בית הכנסת החדש. בשטח שהתפנה מצויה כיכר הנושאת את שם בתי הכנסת, כיכר חמשת בתי הכנסת (Piazza dell Cinque Scole).

תיאור המבנה

המבנה תוכנן על ידי וינצ'נצו קוסטה ואוזוואלדו ארמאני בין השנים 1901–1904 על גדת נהר הטיבר. (המבנה בנוי בסגנון אקלקטי, והוא בולט למרחוק בשל סגנון זה).

בית כנסת בעל סגנון נאו-אשורי ובעל תוכנית נאו-ביזנטי וחזות כללית נאו-קלאסית.

כיפת האלומיניום המרובעת של המבנה היא הכיפה המרובעת היחידה ברומא, והיא ניתנת לזיהוי מכל חלקי העיר.

האולם הראשי של בית הכנסת משמש לתפילה (על פי מנהג איטליה). בקומת המרתף מצוי בית כנסת נוסף בו נערכות תפילות בנוסח הספרדים. בכניסה הנפרדת לבית הכנסת, בצידו של נהר הטיבר, מצויים משרדי הקהילה של רומא (la Comunità Ebraica di Roma) וכן המוזיאון היהודי של רומא.

אירועים במבנה

בכניסה למבנה מצד נהר הטיבר, מצויים לוחות זיכרון ליהודים שנרצחו בשואה.

בשמיני עצרת ה'תשמ"ג (9 באוקטובר 1982), מחבל מטעם אש"ף הטיל פצצה בכניסה לבית הכנסת. ילד בן שנתיים נרצח, ו-40 איש אחרים נפצעו בפיגוע. בכניסה לבית הכנסת מצד הגטו הוצב לוח זיכרון להרוג הפיגוע. מאז הפיגוע נאסר לצלם בתוך המוזיאון או בתי הכנסת השונים במתחם מטעמי ביטחון. כמו כן, המקום נשמר באופן קבוע על ידי סיורים של הקרביניירי, ובכניסה אליו מוצב שוטר של הקרביניירי. הכניסה איננה חופשית בניגוד למוזיאונים רבים, והמבקרים מחויבים לעבור בדיקה ביטחונית בכניסה.

ב-13 באפריל 1986 ביקר האפיפיור יוחנן פאולוס השני בבית הכנסת, והתפלל עם הרב אליהו טואף - הרב הראשי הקודם של העיר רומא. ביקור זה היה הביקור הראשון של אפיפיור בבית כנסת מאז ומעולם. בהתאם לנוהג של יהודי איטליה, אם בית הכנסת אינו כולל ספרי תורה בהיכל, הוא אינו מקום קדוש.^{[דרושה הבהרה]} ולכן, בטרם בקר האפיפיור בבית הכנסת הוצאו ממנו ספרי התורה.

ב-17 בינואר 2010 ביקר מחליפו בנדיקטוס השישה עשר בבית הכנסת. ביקור זה היה שנוי במחלוקת בשל כוונתו להכריז על פיוס השנים עשר כקדוש חרף שתיקתו בשואה ובשל פרשיות נוספות.

ב 2016, ביקר במקום האפיפיור פרנסיסקוס, הוא גינה את מעשי האלימות שמבוצעים בשמו של האל, הדגיש את התנגדותו "לכל צורות האנטישמיות" וקרא ליהודים "אחינו הגדולים".

• 
  חנוכיה בחצר בית הכנסת
• 
  חזית בית הכנסת לצד נהר הטיבר - כולל לוחות הנצחה לחללים
• 
  ביטאון עולי איטליה בישראל שיצא לכבוד 100 שנה לבית הכנסת. התמונה האמצעית מראה כיצד הועבר ציוד בית הכנסת מהבית הישן לבית החדש.

לקריאה נוספת

• B. Migliau and M. Procaccia, Lazio Jewish Itineraries , Marsilio Regione Lazio, 2001.

• אטיליו מילאנו, גיטו רומא, (תרגום מאיטלקית: דינה מילאנו), תל אביב: הוצאת מעריב, תשנ"ב-1992.
• לוצ'יאנו טאס, יהודי איטליה, תל אביב: הוצאת מעריב, 1978.
• בצלאל רות, תולדות היהודים באיטליה, תל אביב: הוצאת מסדה, 1962.
• יעקב פינקרפלד, בתי הכנסת באיטליה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ד-1954.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת הגדול של רומא בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בית הכנסת הגדול של רומא (באיטלקית)
• תמונות ותיאור (באיטלקית)