מאיגרא רמא לבירא עמיקתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא הוא ביטוי ארמי שהשתרש בשפה העברית, ומשמעותו המילולית היא "מגג גבוה לבור עמוק".

הביטוי משמש בהשאלה לתיאור השינוי החד במעמדו של אדם או דבר שירדו ממעמד גבוה ומכובד לשפל המדרגה.[1]

מקורו של הביטוי בתלמוד, המספר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו את מגילת איכה, שבה קרא. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל"[2] נפל הספר מידיו והוא קרא: "מאיגרא רם לבירא עמיקתא".[3] על אף שבמקור מופיע התואר "רם", (ללא א' מיידעת),[4] הנוסח שהשתרש הוא הצורה המיודעת: מאיגרא רמא.

רש"י מפרש את ההקשר של הביטוי: "כמה גדולה נפילה זו, אין לך גבוה ובור עמוק כמשמים לארץ". משמע, אם הנפילה מגג לבור עמוק היא חדה, הנפילה משמים לארץ, על אחת כמה וכמה.[3]

שימושים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי מקובל, הן בעברית הספרותית והן בזו המדוברת, ונוהגים להיעזר בו במיוחד בתיאור מצבו של אדם, גוף, או דבר כלשהו, ששימש במעמד מכובד והגיע באחת למעמד נחות.

לעיתים נעשה שימוש בביטוי באופן הפוך: מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, על מנת לבטא שינוי חד וחיובי.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]