בית דטלף-רובדר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין משרדים  |
| על שם |
דטלף קרסטן רובדר |
| כתובת |
מִיטֶה |
| מיקום |
מיטה |
| מדינה |
גרמניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1935 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1935 |
| אדריכל |
ארנסט זאגביל |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאצית |
| קואורדינטות | 52°30′31″N 13°23′03″E / 52.5087°N 13.3841°E |
|
(למפת ברלין רגילה)   בית דטלף-רובדר | |
  | |
בית דטלף-רובדר (בגרמנית: Detlev-Rohwedder-Haus) הוא מבנה ברחוב וילהלמשטראסה שבמרכז העיר ברלין, בירת גרמניה. במקור נבנה כמשכנו של המיניסטריון האווירי (Reichsluftfahrtministerium) של גרמניה הנאצית, וכיום הוא משמש כמשכנו של משרד האוצר הגרמני.
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית דטלף-רובדר נבנה בשנים 1935–1936 על חורבותיו של משרד המלחמה הפרוסי שהוקם בשנת 1819 ונהרס. הבניין תוכנן על ידי האדריכל ארנסט זאגביל, שתכנן גם את חידוש שדה התעופה טמפלהוף בברלין. תכנון המבנה בסגנון הניאו קלאסי מהווה דוגמה לאדריכלות הנאצית המתאפיינת במבנים עצומי ממדים, בעלי קנה מידה בלתי אנושי.
ממדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה בנוי משלד של בטון מזוין, ומכוסה בציפוי של אבן גיר ושיש, אשר הגיעו מכ-50 אתרי כרייה שונים. אורכו של המבנה יותר מ-250 מטרים, והוא נמשך לאורך כל הקטע שבין הרחובות פרינץ אלברכט ולייפציגר. למבנה שבע קומות, ושטחו הכולל 112,000 מטר רבוע. בבניין 2,800 חדרים ולאורכו נמתחים מסדרונות באורך כולל של שבעה קילומטרים. בבניין 4,000 חלונות ו-17 גרמי מדרגות. עם השלמתו הועסקו בו כ-4,000 עובדי חיל האוויר ועובדי מנהל התעופה האזרחית של גרמניה הנאצית.
לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית דטלף-רובדר כמעט לא נפגע מהפצצות בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחר סיומה שופץ במהירות בידי הסובייטים. כוחות הכיבוש הציבו בבניין את מפקדתם, ובשנת 1948 הועבר המבנה לידי שלטונות גרמניה המזרחית.
בשנים 1950–1952 נוסף לחזיתו הצפונית של המבנה הפונה לרחוב לייפציגר, ציור קיר באורך 18 מטר, שעשוי מלבני פורצלן ומתאר את האידיאל הסוציאליסטי של גרמניה המזרחית הצועדת לעבר עתיד מזהיר ומאושר.
בשנת 1990, לאחר איחוד גרמניה עבר הסניף הברלינאי של משרד האוצר הגרמני למשכנו בבניין, ובשנת 1999, לאחר שיפוץ מקיף, השתכן בו משרד האוצר של גרמניה.
