לדלג לתוכן

ג'ינה קראנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ינה קראנו
Gina Carano
לידה 16 באפריל 1982 (בת 42)
דאלאס, טקסס, ארצות הברית
מידע כללי
שם לידה Gina Joy Carano עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת נבדה
  • אוניברסיטת נבדה, לאס וגאס עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 173 ס"מ
ספורט
ענף ספורט אמנויות לחימה משולבות
משקל נוצה
תקופת הפעילות 2006–2009 (כ־3 שנים)
מאמן Greg Jackson עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ינה ג'וי קראנו (באנגלית: Gina Joy Carano; נולדה ב-16 באפריל 1982) היא לוחמת לחימה משולבת לשעבר ושחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית.

קראנו החלה אימוניה באיגרוף תאילנדי לפני שעברה להתחרות בלחימה משולבת במסגרת Strikeforce ו-EliteXC. הפופולריות שלה הובילה לכינוייה "הפנים של לחימה משולבת לנשים" (אף על פי שקראנו עצמה הסתייגה מהכינוי).[1] באוגוסט 2009 נלחמה קראנו בכריס סייבורג, בפעם הראשונה בה קרב בין נשים היה הקרב הראשי באירוע לחימה משולבת מרכזי; הקרב הסתיים בניצחונה של סייבורג.[2]

לאחר פרישתה עברה קראנו לתחום המשחק, הופעת הבכורה שלה הייתה בסרט הפעולה של סטיבן סודרברג מ-2011 "בגידה כפולה", כמו כן הופיעה בתפקידי משנה בסרטים "מהיר ועצבני 6" (2013) ו"דדפול" (2016).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראנו נולדה בדאלאס שבטקסס כבתם האמצעית של דנה ג'וי וגלן קראנו (אנ').[3][4] לאחר שהוריה התגרשו גדלה אצל אמה. קראנו למדה בתיכון בלאס וגאס שבנבדה, בו הובילה את בנות קבוצת הכדורסל לאליפות המדינה. בנוסף שיחקה כדורעף וסופטבול.[5] אחרי התיכון למדה פסיכולוגיה באוניברסיטת נבדה ברינו ובאוניברסיטת נבדה בלאס וגאס.[6][7]

קריירת אמנויות לחימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קראנו בזירת אגרוף, 2007
קראנו בשקילה לפני הקרב נגד כריס סייבורג, 2009

קראנו החלה את קריירת הלחימה שלה באיגרוף תאילנדי, בעקבות בן זוגה קווין רוס (אנ'), שהיה מתאגרף מקצועי.[8] ב-2006, אחרי שהשיגה מאזן של 12-1-1 איגרוף תאילנדי, קיבלה קראנו הצעה מג'יימי לוין להשתתף בקרב לחימה משולבת במסגרת World Extreme Fighting מול לטיסיה פסטובה, קרב אותו ניצחה בנוקאאוט. בקרב השני שלה נלחמה ברוזי סקסטון (אנ'),[9] אותה ניצחה בנוק אאוט לקראת סוף הסיבוב השני. בדצמבר 2006 נלחמה באליינה מקסוול (אנ') במסגרת Strikeforce: Triple Threat, קראנו ניצחה בהחלטת שופטים.[10] קרב זה היה הקרב הראשון בין נשים במסגרת Strikeforce. בפברואר 2007 נלחמה בג'ולי קדזי (אנ') במסגרת EliteXC של רשת שואוטיים וניצחה בהחלטת שופטים.[11] קרב זה היה הקרב הראשון בין נשים ששודר בשואוטיים. בספטמבר 2007, במסגרת EliteXC, ניצחה קראנו את טוניה אבינגר (אנ') באמצעות חניקה אחורית, ניצחונה הראשון בקריירה בהכנעה.[12] במאי 2008 ניצחה קראנו את קייטלין יאנג (אנ') במסגרת EliteXC: Primetime.[13] יום לפני הקרב, חרגה קראנו מקטגוריית המשקל שלה, כששקלה 65.5 ק"ג - למרות שרוב ארגוני הלחימה המשולבת משתמשים בקטגוריות משקל תרנגול (61.2 ק"ג) ומשקל נוצה (65.8 ק"ג), ארגון EliteXC העדיף ליצור קטגוריית משקל של 63.5 ק"ג.[14] קראנו הסכימה לוותר על 12.5% של מכספי הפרס והקרב התקיים כמתוכנן.[15] לפני הקרב מול קלי קובולד היה ספק אם קראנו תעמוד במשקל היעד שלה, בשקילה לפני הקרב הצליחה קראנו לעמוד במשקל היעד, לאחר שנשקלה שלוש פעמים, והסירה פרטי לבוש בין שקילה לשקילה.[16] בקרב עצמו ניצחה קראנו בהחלטת שופטים (29-28, 30-27, 30-27)[17] ונותרה בלתי מנוצחת.

אחרי שסטרייקפורס רכשה את ProElite, קראנו והלוחמים האחרים בארגון שהתפרק נקשרו בחוזה לסטרייקפורס.[18] ב-15 באוגוסט 2009 נלחמה קראנו מול כריס סייבורג באליפות הנשים הראשונה של סטרייקפורס (Strikeforce: Carano vs. Cyborg). אף על פי שקטגוריית המשקל בה נלחמו קראנו וסייבורג נקראת בדרך כלל משקל נוצה (65.8 ק"ג), הודיע מנכ"ל סטרייקפורס סקוט קוקר כי שם התואר יהיה "אליפות הנשים במשקל קל".[19] מאוחר יותר שונה התואר ל"אליפות הנשים במשקל בינוני".[20]

קראנו הפסידה לסייבורג בנוקאאוט טכני בדקה החמישית של הסיבוב הראשון, הפסדה הראשון בקריירת אמנות הלחימה המשולבת.[21]

קראנו לא נלחמה מאז אוגוסט 2009 ולא מתוכננים עבורה קרבות, אף על פי שבחוזה עליו חתמה נותרו ארבעה קרבות.[22][23]

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כמה הופעות בתוכניות ריאליטי, במשחק המחשב "Command & Conquer: Red Alert 3",[24] ובתפקיד קטן בסרט "דם ועצם" בכיכובו של מייקל ג'יי וייט,[25][26] בספטמבר 2009 לוהקה קראנו לתפקיד הראשי במותחן הריגול של סטיבן סודרברג "בגידה כפולה"[27]; הסרט זכה לביקורות חיוביות (80% באתר Rotten Tomatoes‏[28]) אך נכשל מבחינה מסחרית. רוב המבקרים ציינו לטובה את נוכחותה של קראנו ואת יכולות הלחימה שלה ובמיוחד את סצנת ההיאבקות שלה מול מייקל פסבנדר.[29][30]

ב-2013 הופיעה קראנו ב"מהיר ועצבני 6", כשותפתו של הסוכן לוק הובס (דוויין ג'ונסון).[31] הופעתה של קראנו זכתה לשבחים; ריצ'רד רופר, מבקר הקולנוע של "שיקגו סאן-טיימס", כתב "כיף גדול לראות את ג'ינה קראנו. הדיאלוגים שלה עדיין קצת מאולצים, אבל שתי סצנות הקרב עם מישל רודריגז פשוט אדירות".[32]

ב-2014 שיחקה בתפקיד הראשי בסרט "בדם ובאש" (אנ'). ב-2015 שיחקה בסרט "איום מיידי" לצדם של ברוס ויליס וקלאן לוץ, ובסרט הפשע "אוטבוס 657" לצד רוברט דה נירו. בשנת 2016 הופיעה בסרט "דדפול" בתפקיד המוטאנטית אנג'ל דאסט, שותפתו של הנבל אייאקס.[33]

בנובמבר 2018 הוכרז שתשחק בסדרה המתרחשת ביקום מלחמת הכוכבים, "המנדלוריאן" את דמותה של קארה. בפברואר 2021 היא פוטרה מהסדרה לאחר פעילות מעוררת מחלוקת בחשבונות המדיה החברתית השונים שלה, בהם השוותה את חוסר הסובלנות של ממשלת ארצות הברית לציבור הימין ולהשקפותיהם, עם הגזענות של המפלגה הנאצית כלפי היהודים בגרמניה, זאת לאחר שמספר שבועות קודם פרסמה תוכן שנטה להשתמע כנגד עטיית מסיכות ועל הונאת בחירות, מנגד אלפי מעריצים קראו להגנתה, ולהגנת לגיטימיות טענותיה במסגרת חופש הביטוי, כמו כן קראו להתנתקות מחשבונות דיסני+ כאות מחאה על פיטוריה.[34] בהתאם להבטחתו של אילון מאסק, צוות יועצים משפטיים של X הגיש תביעה נגד דיסני ולוקאס פילם על פיטורים ללא הצדקה. המשפט בין קראנו לחברת דיסני יתחיל ב-29 בספטמבר 2025. דיסני ניסו לעצור את התביעה במספר ניסיונות, אך השופטת הפדרלית שרילין פיס גארנט דחתה את בקשתם.[35]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סרט תפקיד הערות
2009 דם ועצם ורטה ונדטה
2011 בגידה כפולה מלורי קיין
2013 מהיר ועצבני 6 ריילי היקס
2014 בדם ובאש (אנ') אווה
2015 אוטובוס 657 קריס באוהאוס
איום מיידי ויקטוריה
2016 דדפול אנג'ל דאסט
קיקבוקסר: הנקמה מרסיה
2018 Scorched Earth אטיקוס קייג'
2019 Madness in the Method קארי
בת הזאב קלייר המילטון
2022 אימה בערבה האטי מקאליסטר גם מפיקה
My Son Hunter הסוכנת האונד
TBA White Knuckle גם מפיקה

טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סדרה תפקיד הערות
2014 כמעט אנושי דניקה פרק: "Unbound"
2019–2020 המנדלוריאן קארה דיונה (אנ') 7 פרקים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ינה קראנו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Morgan, John (21 בספטמבר 2008). "Gina Carano refutes position as 'face of women's MMA'". MMA Junkie. USA Today. נבדק ב-12 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Kyle, E. Spencer (15 בדצמבר 2012). "The Rise and Fall of Strikeforce". Fight Magazine. אורכב מ-המקור ב-2015-06-02. נבדק ב-12 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Iole, Kevin (28 במאי 2008). "Carano wants to be fighter first, star later". Yahoo Sports. נבדק ב-2008-08-01. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Carano, Gina (27 בינואר 2007). "Balls, Beauty & Brains! That's Las Vegas wundergirl GINA CARANO!". Mat Magazine (ראיון). Interviewed by Naoki Fukuda. אורכב מ-המקור ב-5 בנובמבר 2008. {{cite interview}}: (עזרה)
  5. ^ Sheehan, Jack (1 September 2007) "Don't let her good looks fool you: Stunning Gina Carano has a near-perfect record in mixed martial arts", Las Vegas Sun. Retrieved 2008-01-01.
  6. ^ Carano, Gina (27 באוגוסט 2009). "For the people who have supported me this far". The Official Site of Gina Carano. YardBarker.com. אורכב מ-המקור ב-2013-07-15. נבדק ב-2013-03-12. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Profile of Gina Carano". Awakeningfighters.com. נבדק ב-2016-02-20.
  8. ^ "It takes two to tangle Las Vegas native's desire to fight inspired top female MMA fighter to take up sport". Las Vegas Sun. 23 ביולי 2009. נבדק ב-2009-08-05. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "World Pro Fighting – Las Vegas, September 15, 2006". WPFight.com. אורכב מ-המקור ב-2007-09-28. נבדק ב-2007-09-16.
  10. ^ "Le Wins on Cut, Southworth Takes Strikeforce Belt". SHERDOG.com. 2006-12-08. נבדק ב-2010-05-05.
  11. ^ "EXC live coverage from Southaven, MS". WrestlingObserver.com. נבדק ב-2007-09-16.
  12. ^ "Elite XC notes: Carano carries torch for sport". Yahoo! Sports. 2007-06-16. נבדק ב-2009-08-09.
  13. ^ Ariel Helwani (2008-05-28) Carano: 'I just didn't really want to stay out of the ring'(הקישור אינו פעיל, 8 בפברואר 2018)
  14. ^ "Gina Carano and Weight Cutting ". Archived from the original on February 10, 2014
  15. ^ Carano Misses Weight (2008-05-30) Sherdog.com. Retrieved 2008-08-01.
  16. ^ Smith, Michael David (4 באוקטובר 2008). "Gina Carano Gets Naked on the Scale to Make Weight for EliteXC Fight". SB Nation. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "EliteXC: Heat" live round-by-round updates and official results | MMAjunkie.com, ‏2009-04-29
  18. ^ "Strikeforce completes deal to buy limited ProElite asset". CNN. 2009-02-04. נבדק ב-2010-05-03.
  19. ^ "Strikeforce Post-Fight Press Conference Recap". MMARising.com. נבדק ב-2009-08-26.
  20. ^ Strikeforce | Mixed Martial Arts (MMA) | Fighters, ‏2010-08-14
  21. ^ "'Cyborg' Finishes Carano in First Round". SHERDOG.com. 2009-08-16. נבדק ב-2010-02-10.
  22. ^ Marrocco, Steven (2011-06-07). "Although cleared by commission, Gina Carano's return date unknown, manager says". MMAjunkie.com. נבדק ב-2011-11-11.
  23. ^ Dave Walsh (8 במרץ 2014). "Gina Carano Already Under Contract to the UFC, Claims Dana White". mmanuts.com. נבדק ב-8 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Gina Carano as Natasha in Red Alert 3. (May 30, 2008) IGN. Retrieved 2008-08-01.
  25. ^ "Gina Carano N Michael Jai White Kick ass in Blood and Bone". אורכב מ-המקור ב-2008-01-29. נבדק ב-2008-01-23.
  26. ^ ma-cortes (20 בספטמבר 2009). "Blood and Bone (2009)". IMDb. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Brian Lowry, https://web.archive.org/web/20090913022623/http://weblogs.variety.com/bfdealmemo/2009/09/soderbergh-carano-in-knockout-pairing.html?nid=2854, web.archive.org
  28. ^ Haywire (באנגלית), נבדק ב-2017-11-20
  29. ^ "Soderbergh's 'Haywire': A Star Is Born, Fists Flying". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2017-11-20.
  30. ^ Sharkey, Betsy (2012-01-20). "'Haywire' review: Gina Carano kicks serious butt". Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0458-3035. נבדק ב-2017-11-20.
  31. ^ Kit, Borys (23 באפריל 2012). "'Haywire' Star Gina Carano in Talks to Join 'Fast & Furious 6' (Exclusive)". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. אורכב מ-המקור ב-23 באפריל 2012. נבדק ב-23 באפריל 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Roeper, Richard (23 במאי 2013). "'Fast & Furious 6' turns out to be the best yet in the franchise". Chicago Sun-Times. אורכב מ-המקור ב-2014-11-02. נבדק ב-2017-11-20. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "Gina Carano Joins Ryan Reynolds in Fox's 'Deadpool' (Exclusive)". The Hollywood Reporter. נבדק ב-14 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Anthony D'Alessandro, ‘The Mandalorian’ Actress Gina Carano & UTA Part Ways In Wake Of Social Media Controversy, Deadline, ‏2021-02-11 11 בפברואר 2021 (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ Dominic Patten, Disney Loses Latest Attempt To Stall Trial Over Gina Carano’s ‘Mandalorian’ Firing; Sex Discrimination Case Goes Before Jury Next Year, Deadline, ‏2024-10-17 (באנגלית אמריקאית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ינה_קראנו&oldid=39960996"