גודי'ס ליידי'ס בוק
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
 | |
| כריכה מגיליון יוני 1867 | |
| תאריכי הופעה |
1830–1878 (כ־48 שנים)  |
|---|---|
| שפה |
אנגלית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| ISSN | 2161-2803 |
  | |
גודי'ס ליידי'ס בוק (באנגלית: Godey's Lady's Book) היה מגזין נשים אמריקאי. פורסם בפילדלפיה בשנים 1830–1878 על־ידי לואיס גודי. לאחר מותו, הוא עבר בעלויות רבות. הגיליון האחרון יצא לאור ב-1896.[1] היה המגזין הנפוץ ביותר בתקופה שלפני מלחמת האזרחים האמריקנית. תפוצתו עלתה מ-70,000 בשנות ה-40 של המאה ה-19 ל-150,000 ב-1860.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגזין יצא לאור על ידי לואיס אנטואן גודי (אנ') מפילדלפיה במשך 48 שנים (1830–1878).[2] גודי התכוון לנצל את הפופולריות של ספרי מתנות (אנ'), שרבים מהם שווקו במיוחד לנשים. כל גיליון הכיל שירה, מאמרים ותחריטים שנוצרו על ידי סופרים בולטים ואמנים אחרים באותה תקופה. שרה ג'וספה הייל (אנ') (מחברת "למרי הייתה כבשה קטנה") הייתה העורכת שלו מ-1837 עד 1877 ופרסמה רק כתבי יד מקוריים אמריקאים. אף על פי שהמגזין נקרא והכיל עבודות של גברים ונשים כאחד, פרסמה הייל שלושה גיליונות מיוחדים שכללו רק עבודה שנעשתה על־ידי נשים.
כשהייל התחילה לעבוד במגזין, למגזין הייתה תפוצה של עשרת אלפים מנויים. שנתיים לאחר מכן, הוא עלה ל-40,000 ועד 1860 היו לו 150,000 מנויים.
בשנת 1845, לואיס גודי החל להעניק זכויות יוצרים בכל גיליון של המגזין כדי למנוע מעורכי מגזינים ועיתונים אחרים להפר את הטקסטים שלהם. מהלך זה, הוא הראשון באמריקה, שהוביל לביקורת על ידי עורכים ב-Baltimore Saturday Visiter (אנ') הם כינו את זה "קורס אנוכי צר" והצהירו שגודי "יתעב את זה במרירות".
המגזין היה יקר לתקופה; מנויים שילמו שלושה דולרים לשנה (לשם השוואה, The Saturday Evening Post (אנ') היה רק שני דולרים לשנה). למרות זאת, זה היה כתב העת הפופולרי ביותר בימיו. תחת עריכתה של הייל, שניצלה את תפקידה והפכה לרב השפעה. היא השתמשה בחלק מהשפעתה כדי לקדם מספר גורמים לנשים. לדוגמה, היא יצרה מדור רגיל עם הכותרת "תעסוקה לנשים" החל משנת 1852 כדי לדון בכוח העבודה אצל נשים (אנ').
באופן כללי, גודי לא אהב לדון בנושאים פוליטיים או נושאים שנויים במחלוקת במגזין שלו. בשנות ה-50, הוא פיטר את שרה ג'יין ליפינקוט (אנ') כעורכת עוזרת בשל פרסום מבזה על העבדות בעידן הלאומי. ליפינקוט גינתה בפומבי את גודי בתגובה וגודי חזר בו מאוחר יותר. עם זאת, הוא אסר על המגזין שלו לקחת עמדה במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. למעשה, במהלך המלחמה, המגזין לא התעסק בכך וקוראים חיפשו מידע הקשור למלחמה במקומות אחרים. תוך כדי כך, המגזין איבד כשליש מהמנויים שלה.
גודי מכר את המגזין ב-1877 לג'ון היל סייס האולנביק לפני מותו ב-1878. לאחר שינויי בעלות נוספים, ושינוי השם ל-"Godey's Magazine" כדי לשקף תוכן רחב יותר, הוא הפסיק להתפרסם ב-1896.
תוכן המגזין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגזין ידוע בעיקר בזכות אופנת פלאט (אנ') שהופיעה בתחילת כל גיליון, אשר מספקת תיעוד של התקדמות שמלת הנשים. המו"ל לואיס גודי התגאה בכך שבשנת 1859 עלה 105,200 דולר לייצור המגזין. החל משנת 1853, כמעט כל גיליון כלל גם איור ודוגמה עם מידות לבגד לתפירה בבית.[3]
ב-1834 אדגר אלן פו הדפיס במגזין את אחד מהסיפורים הקצרים המוקדמים ביותר שלו "The Visionary" (ששונה מאוחר יותר ל-"The Assignment"). הוא גם פרסם כמה יצירות אחרות במגזין: "A Tale of the Ragged Mountains" (אפריל 1844), "The Oblong Box" (ספטמבר 1844) ועוד. תורמים נוספים כללו את נתנאל הות'ורן, אוליבר וונדל הולמס, וושינגטון אירווינג, ג'יימס פאולדינג ועוד.
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עורכת המגזין שרה הייל השתמשה בתפקידה כדי להשפיע על מטרות שונות. היא השתמשה במגזין, כחלק מכך כדי לתמוך בחינוך נשים. חלק מהמאמרים שלה התמקדו בטכניקות כתיבה והציעו רשימות קריאה דומות לאלו המוצעות לסטודנטים. היא כתבה על בתי ספר שקיבלו נשים כסטודנטיות ושיבחה את מכללת ואסר, שנפתחה ב-1865, וסייעה אישית במימון. היא האמינה שחינוך נשים צריך להיות דומה לזה של גברים ושיותר מקצועות יהיו פתוחים לנשים, כולל רפואה.
תמונה של משפחת המלוכה הבריטית עם עץ חג המולד שלהם בטירת וינדזור הועתק במגזין בחג המולד 1850. התחריט התבסס על תמונה קודמת של המלכה ויקטוריה ועץ חג המולד המעוטר שלה שפורסמה בעבר ב-The Illustrated London News (אנ') בדצמבר 1848. הגרסה במגזין עברה קצת שינויים ושינתה את פניהם. זו הייתה התמונה הראשונה בתפוצה רחבה של עץ חג המולד מעוטר ירוק-עד באמריקה, והיסטוריונית האמנות קרל אן מרלינג כינתה אותה "עץ חג המולד האמריקאי המשפיע הראשון". התמונה הודפסה מחדש בשנת 1860, ובשנות ה-70 של המאה ה-19, הקמת עץ חג המולד הפכה לנפוצה בבית ארצות הברית.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- https://www.journals, מאמר ב-Winterthur Portfolio על גודי'ס ליידי'ס בוק (באנגלית)
- גודי'ס ליידי'ס בוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Anne C. Rose, Voices of the Marketplace: American Thought and Culture, 1830-1860, Rowman & Littlefield, 2004, ISBN 978-0-7425-3263-2. (באנגלית)
- ^ Jennifer Fauxsmith, Research Guides: Magazines at Schlesinger Library: Home, guides.library.harvard.edu (באנגלית)
- ^ Linzy Brekke-Aloise, “A Very Pretty Business”: Fashion and Consumer Culture in Antebellum American Prints, Winterthur Portfolio 48, 2014-06, עמ' 191–212 doi: 10.1086/677857
- ^ Queen Victoria was the first to get married in white, Washington Post, 2023-06-27 (באנגלית אמריקאית)