גופה

גופה היא גוף מת שהיה שייך ליצור חי.

לאחר המוות, כשמערכות הגוף אינן פועלות, מתחילה הגופה להיאכל על ידי חרקים וחיידקים מסוימים, המביאים למצב של ריקבון גופה.

כול מקרה מוות מחוץ לכותלי בית החולים תחקר על ידי המשטרה, במקרי מוות חשודים, הנחקרים על ידי המשטרה, נבדקות הגופות המתות, בהכילן לעיתים ראיות. גם ריקבון הגופה מספק ראיות. לעיתים נדרש לבצע תהליך של זיהוי גופות.

גופות משמשות בלימודי רפואה ללימודי אנטומיה ולתרגול ניתוח. יש התורמים את גופתם למטרה זו. בנוסף, ניתן להשתמש באיברי הגופה לשם השתלתם באדם חי שאיבריו אינם מתפקדים. יש התורמים את גופתם למטרה זו.

גופה של בעל חיים קרויה נבלה. מילה זו משמשת גם לתיאור מבזה של גופת אדם (למשל: ”וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ” (ספר ירמיהו, פרק ל"ד, פסוק כ')

סילוק הגופה

בדתות מסוימות נחשבת הגופה לביתה לשעבר של הנשמה – הנשמה היא האדם, מחשבותיו ואופיו, והגוף הוא הבית שבו היא גדלה ומתפתחת. על-פי המצרים העתיקים, החיים ממשיכים גם בגוף "מת" – רק אם הוא נשאר שלם. מכאן הגיע מנהג החניטה היוצרת מומיות.

בתרבויות אחרות נהוג לקבור את הגופה (בטקס מיוחד), לשמירה על כבוד המת וכחלק מהמסורת. ביהדות, למשל, נהוג לקבור את הגופה המתה עמוק באדמה, על פי הפסוק התנכ"י: "מעפר באת ואל עפר תשוב", שכן האמונה היא שהאדם נוצר מהאדמה. גופות אנושיות נחשבות לדבר קדוש, ולכן הקבורה שומרת על קדושה זו – גופת האדם מורחקת מעיני קרוביו ונמנעת האפשרות שבעלי-חיים יאכלו אותה.

דרך נוספת לטיפול בגופה היא שריפתה. בטיבט הייתה נהוגה קבורת שמים.

שימוש בגופות לאחר המוות

עולמות הגוף

ערך מורחב – עולמות הגוף

עולמות גוף הן תערוכות נודדות המציגות לציבור גופות אדם.

במדינת ישראל התקיימה תערוכת גופות במתחם התחנה בתל אביב בחודשים מאי עד אוקטובר 2012. בתצוגה היו כ-20 גופות אדם שלמות, ועוד כ-200 חלקי גוף שונים של מתים (ככל הנראה מסין), שעברו שימור ועיבוד בשיטת פלסטיזציה. על פי המארגנים, התערוכה מיועדת לחינוך מדעי על האנטומיה של גוף האדם, ועל מצבי מחלה שבין השאר נובעים מהתנהגות בלתי נאותה מבחינה בריאותית במהלך החיים. היא מיועדת לכל הגילאים, כולל לתלמידי בתי ספר.

ב-23 בספטמבר 2012, נתן בית המשפט העליון פסק דין בהסכמה, המורה לסגור את התערוכה לא יאוחר מ-20 ימים לאחר פסק הדין, תוך שהוא מפנה למחוקק קריאה לקביעת הסדר בנידון.^[1]

להפוך כלי רכב לבטוחים

לפני שבובות מבחן ריסוק היו קיימות, היו משתמשים בגופות על מנת לבדוק את יציבות הרכב, ועזרו בעבר לבדוק בטיחות של כלי רכב מחגורות בטיחות ועד לכדור מתנפח עד לכריות אוויר.

לפי מאמר של פרופסור אלברט קינג, הניסויים בגופות ששדרגו את בטיחותם של כלי הרכב, הצילו כ-143,000 איש מפציעות קלות עד קשות וכ-4,250 ממוות.^[2]