גוסטב קירכהוף
 | |
| לידה |
12 במרץ 1824 קניגסברג, פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 1887 (בגיל 63) ברלין, גרמניה |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום קבורה |
חצר הכנסייה הישנה סנט מתאוס |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קניגסברג (1846) |
| מנחה לדוקטורט |
פרנץ ארנסט נוימן, אוטו הסה |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
גבריאל ליפמן, היינריך מרטין ובר, Max Noether, יאקוב לורות, ארנסט שרדר, Johannes Knoblauch, Hermann Aron, Viktor Kyrpychov, לוראנד אטווש, Theodor Adrian |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Clara Richelot Luise Brömmel |
| תרומות עיקריות | |
|
תרם להבנת המוליכות החשמלית, המעגל החשמלי (חוקי קירכהוף), והאנליזה הספקטרוגרפית. משפט קירכהוף בתורת הגרפים גילוי צסיום ורובידיום | |
  | |
גוסטב רוברט קירכהוף (בגרמנית: Gustav Robert Kirchhoff; 12 במרץ 1824 – 17 באוקטובר 1887) היה פיזיקאי גרמני שתרם רבות להבנת המוליכות החשמלית, המעגל החשמלי (חוקי קירכהוף) והאנליזה הספקטרוגרפית.
קירכהוף נולד בקניגסברג שבפרוסיה, לפרידריך, שהיה עורך דין, וליוהנה הנרייטה ויטקה. בגיל 18 התחיל את לימודיו באוניברסיטת קניגסברג. הוא הושפע מאוד מהפיזיקאי פרנץ ניומן ולמד, בין השאר, אצל המתמטיקאי קרל פרידריך גאוס. את הדוקטורט, בהנחייתו של לודוויג אוטו הסה, סיים בשנת 1847, ואז עבר לכהן כמרצה באוניברסיטת הומבולדט בברלין. לאחר שלוש שנים, בשנת 1850 קיבל משרת פרופסור בברסלאו (ורוצלב של ימינו). בהיותו בברסלאו פגש את רוברט בונזן, שהיה פרופסור לכימיה ויחדיו עסקו בספקטרוסקופיה. בשנת 1852 עבר בונזן לאוניברסיטת היידלברג והוא דאג כי גם לקירכהוף תמצא שם משרה, כדי שיוכלו להמשיך בעבודתם המשותפת.
קירכהוף ובונזן עסקו בתצפיות ספקטרוסקופיות של גופים חמים ושל השמש ויחדיו גילו את הצסיום במים מינרליים ואת הרובידיום במינרל לפידוליט. בשנת 1862 קיבל קירכהוף את מדליית רמפורד על עבודתו הספקטרוסקופית. ב-1875, קיבל משרה בפיזיקה תאורטית באוניברסיטת ברלין. בשנת 1877 היה לזוכה הראשון (יחד עם רוברט בונזן) במדליית דייווי מטעם החברה המלכותית בלונדון.
בשנת 1856 נשא לאשה את קלרה ריכלוט, בתו של פרופסור פרידריך ריכלוט, שהיה מורהו למתמטיקה.
עבודתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד בשנת 1845, בהיותו תלמיד, ניסח את עקרונותיו בדבר התנהגות הזרמים החשמליים במעגל, הידועים כחוקי קירכהוף. בשנת 1857 גילה כי מהירות השידור על קווי הטלגרף שווה למהירות האור. בשנת 1859 הציע את חוק קירכהוף לקרינה תרמית הקובע שוויון בין נצילות הקליטה ונצילות הפליטה של קרינה מגוף חם. בשנת 1861 הוכיח את החוק על סמך שיקולי שיווי משקל תרמודינמי.
על שמו נקרא גם משפט קירכהוף בתורת הגרפים.
חוקי קירכהוף בספקטרוסקופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גוף מוצק חם פולט קרינה בספקטרום רציף.
- גז חם פולט אור באורכי גל בדידים, בהתאם לרמות האנרגיה של האטומים בגז.
- גוף מוצק חם המוקף בגז בטמפרטורה נמוכה מהמוצק, פולט אור בספקטרום כמעט רציף עם פסים שחורים באורכי גל, בהתאם לרמות האנרגיה של האטומים של הגז.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גוסטב קירכהוף, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- גוסטב קירכהוף, באתר MacTutor (באנגלית)
- תולדות חייו של קירכהוף, באתר האוניברסיטה העברית
- גוסטב קירכהוף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גוסטב קירכהוף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)