גץ עלי
 | |
| גץ עלי, 2012 | |
| לידה |
3 במאי 1947 (בן 76) היידלברג, אזורי הכיבוש בגרמניה  |
|---|---|
| ענף מדעי |
היסטוריה, מדע המדינה, עיתונאות, השואה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה החופשית של ברלין |
| מוסדות |
אוניברסיטת וינה |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| מומחה לתולדות המשטר הנאצי | |
  | |
גץ היידאר עלי (בגרמנית: Götz Haydar Aly; נולד בהיידלברג ב-3 במאי 1947) הוא היסטוריון גרמני ומומחה לתולדות המשטר הנאצי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גץ עלי הוא צאצא רחוק לחייל עות'מאני בשם עלי (נפטר ב-9 בדצמבר 1716), אשר נפל בשבי במהלך המצור על בודה ב-1686, נטבל לנצרות בשם פרידריך כריסטיאן עלי והוענק כמשרת אישי לסופיה שרלוטה מהנובר, אשתו של פרידריך הראשון, מלך פרוסיה. אביו של עלי היה חבר במפלגה הנאצית, ובעת מלחמת העולם השנייה עסק בארגון פינוי הילדים מהערים המופצצות בדרום-מערב גרמניה לחבל הסודטים.
גץ עמד בבחינות הסיום של בית-הספר התיכון ב-1967. בשנתיים הבאות השתלם כעיתונאי במינכן, ואז עבר ללמוד היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה החופשית של ברלין. הוא סיים את התואר ב-1971. עלי היה פעיל שמאל קיצוני וחבר בארגון "סעד אדום" (Rote Hilfe), שתמך בכנופיית באדר-מיינהוף. בסמסטר הקיץ של שנתו האחרונה ארגן התפרעות באולם הרצאות ונעצר על ידי המשטרה. הוא חויב בקנס של 750 מרק בגין התקרית והורשע בהפרעה לסדר הציבורי ובגרימת נזק לרכוש.
בין 1973 ל-1976 ניהל עלי מועדון לילדים ונוער בשפנדאו, אך פוטר לאחר שמעסיקיו גילו כי הסתיר מהם את הרשעתו. הוא תבע את ההנהלה בבית-הדין לעבודה ופיטוריו בוטלו לאחר משפט שנמשך כשנה, אך לבסוף בחר לעזוב בכל זאת. ב-1978 ניתן לו תואר דוקטור במדעי החברה; עבודת הדוקטורט שלו עסקה בניסיון שצבר כמנהל המועדון. הוא פנה לקריירה בעיתונות: בין 1981 ל-1983 ושוב בין 1991 ל-1993 שימש כעורך המדור הפוליטי בעיתון "די טאגסצייטונג".
ב-1994 קיבל תואר של "מרצה בכיר" (Privatdozent; מקביל בערך לפרופסור זוטר) באוניברסיטה החופשית של ברלין, ובשנים הבאות שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות וינה וזלצבורג. בין 1997 ל-2001 היה העורך הראשי של ה"ברלינר צייטונג". בשנים בהן לא הועסק כעורך כתב טורים ב"די צייט", ב"דר שפיגל" ובעיתונים אחרים. מ-2004 ועד 2006 היה פרופסור אורח במכון פריץ באואר לחקר השואה שבפרנקפורט. באוגוסט 2006 מינה אותו נשיא גרמניה הורסט קלר לחבר ההנהלה של המוזיאון היהודי בברלין, תפקיד בו הוא עדיין מכהן. ב-2011 הוחלט שלא להעניק לו דרגת פרופסור חבר באוניברסיטת ברלין. החל מ-2012 הוא פרופסור אורח במכון להיסטוריה של אוניברסיטת וינה.
עלי זכה במספר פרסים על תרומתו המחקרית. ב-2002 הוענק לו הפרס ע"ש היינריך מאן של האקדמיה לאומנויות בברלין, ב-2003 קיבל את פרס מריון סמואל, ב-2004 עוטר בדרגה הנמוכה ביותר של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה וב-2012 ניתן לו הפרס ע"ש לודוויג ברנה.
עבודתו כהיסטוריון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלי הוא אחד ממייצגיה המובילים של האסכולה הפונקציונליסטית בחקר השואה. ב-1991 יצא ספרו "הוגי ההשמדה" (Vordenker der Vernichtung), בו קישר בין הרצח ההמוני של היהודים לבין התוכניות הגרמניות לקולוניזציה של מזרח אירופה ולארגון של הכלכלה באזור באופן שישרת זאת. בספרו "פתרון סופי" (Endlösung) מ-1995 מיקם את ההשמדה על רקע מדיניות היישוב-מחדש של בני המיעוטים הגרמניים ממרכז ומזרח אירופה (פולקסדויטשן) בשטחי הכיבוש בפולין. ב-2005 יצא ספרו הידוע ביותר, שעורר סערה בדעת הקהל והצית דיון ציבורי נרחב, "מדינת העם של היטלר" (Hitlers Volkstaat). בכרך זה הציג את מדיניות הרווחה הנאצית ואת האופן בו רכשה המפלגה תמיכה עממית ניכרת באמצעות חלוקה של רכוש יהודי מוחרם לכלל הציבור. הוא התנגד לתפישה לפיה שלט המשטר באזרחים באמצעות הטלת אימה וכינון מדינת משטרה. ב-2009, בעת דיון על תפקיד העולם השלישי במלחמת העולם השנייה, עורר שערורייה כשטען כי "מהטמה גנדי היה אחד מגדולי ידידיה של גרמניה הנאצית" בשל התנגדותם המשותפת לבריטניה וכי חיילים מהיחידות הקולוניאליות בצבאות צרפת ובריטניה ביצעו פשעים בהיקף גדול: "בכל כפר בדרום-מערב גרמניה אפשר לשמוע סיפורים על אונס בידי שחורים, ממש כמו על הרוסים במזרח." עלי הוא גם אחד המומחים המובילים לחקר תוכנית האותנסיה.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Wofür wirst du eigentlich bezahlt? Möglichkeiten praktischer Erzieherarbeit zwischen Ausflippen und Anpassung. Rotbuch Berlin, 1978, ISBN 3880221634
- Mit Karl Heinz Roth: Die restlose Erfassung. Volkszählen, Identifizieren, Aussondern im Nationalsozialismus. Berlin 1984, ISBN 3-596-14767-0
- Schreibtischtäter. Materialien zur deutschen Täter- Biographie. Gesamttitel Beiträge zur nationalsozialistischen Gesundheits- und Sozialpolitik, Band 4, Berlin 1987, ISBN 3-88022-953-8
- Kopfkorrektur oder Der Zwang gesund zu sein, 1991, ISBN 3-88022-063-8
- Vordenker der Vernichtung. Auschwitz und die deutschen Pläne für eine neue europäische Ordnung, 1991, ISBN 3-596-11268-0
- Demontage…: Revolutionärer oder restaurativer Bildersturm?, 1992, ISBN 3-87956-183-4
- Das Zentrale Staatsarchiv in Moskau („Sonderarchiv“). Rekonstruktion und Bestandsverzeichnis verschollen geglaubten Schriftguts aus der NS-Zeit, Düsseldorf 1992
- „Endlösung“. Völkerverschiebung und der Mord an den europäischen Juden, 1995, ISBN 3-596-50231-4
- Macht, Geist, Wahn. Kontinuitäten deutschen Denkens, 1997, ISBN 3-596-13991-0
- Rasse und Klasse. Nachforschungen zum deutschen Wesen, 2003, ISBN 3-10-000419-1
- MDas letzte Kapitel. Der Mord an den ungarischen Juden, 2004, ISBN 3-596-15772-2 (Rezensionen)
- Im Tunnel. Das kurze Leben der Marion Samuel 1931–1943, 2004, ISBN 3-596-16364-1
- בעברית: במנהרה: חייה הקצרים של מריון סמואל (הוצאת יד ושם, 2006)
- Hitlers Volksstaat. Raub, Rassenkrieg und nationaler Sozialismus, 2005, ISBN 3-89331-607-8 (Bundeszentrale für Politische Bildung), ISBN 3-10-000420-5 (Fischer)
- Volkes Stimme. Skepsis und Führervertrauen im Nationalsozialismus. Fischer TB Verlag, Frankfurt a. M. 2006; ISBN 3-596-16881-3
- Fromms – Wie der jüdische Kondomfabrikant Julius F. unter die deutschen Räuber fiel. S. Fischer Verlag, Frankfurt/M. 2007, ISBN 3-10-000422-1
- Die Verfolgung und Ermordung der europäischen Juden durch das nationalsozialistische Deutschland 1933–1945, Bd. 1: Deutsches Reich 1933–1937, Oldenbourg Verlag, München 2007
- Unser Kampf. 1968 – ein irritierter Blick zurück, 2008
- Warum die Deutschen? Warum die Juden? – Gleichheit, Neid und Rassenhass 1800–1933. S. Fischer Verlag, Frankfurt am Main 2011. ISBN 978-3-10-000426-0.
- Die Belasteten. ›Euthanasie‹ 1939-1945. Eine Gesellschaftsgeschichte. S. Fischer Verlag, Frankfurt/M. 2013. ISBN 978-3-10-000429-1.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גץ עלי, ברשת החברתית Goodreads- ינס ביסקי. Der große Kater. זידדויטשה צייטונג, 17 במאי 2010.
- Ein Mann mit Geschichte. דר טאגספישגל, 24 בנובמבר 2003.
- כריסטוף אמנד. Der Streit. די צייט, 19 במאי 2005.
- יישוב מחדש של יהודים: הרהורים על ההיסטוריה המקדימה של השואה, מאמר מאת גץ עלי באתר יד ושם
- ראיון עם עלי באתר יד ושם (באנגלית)
גץ עלי (1947-), דף שער בספרייה הלאומית
