היינריך מאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היינריך מאן
Heinrich Mann
היינריך מאן ב-1906
היינריך מאן ב-1906
לידה 27 במרץ 1871
ליבק, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 במרץ 1950 (בגיל 78)
סנטה מוניקה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Luiz (Ludwig) Heinrich Mann
עיסוק סופר, ביוגרף, אוטוביוגרף, פרוזאיסט, תסריטאי, מחבר רומנים, מסאי, משורר, מחזאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Maria Kanova (19121930)
Nelly Mann (19391944) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Leonie Mann עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום גרמנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פרידריך וילהלם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה הפרס הלאומי של מזרח גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Heinrich Mann Signature.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היינריך מאןגרמנית: Heinrich Mann‏; 27 במרץ 1871- 12 במרץ 1950) היה סופר ומחזאי גרמני, אחיו הבכור של הסופר תומאס מאן. נמנה עם הדמויות הבולטות באסכולת "התכליתיות החדשה" (Neue Sachlichkeit). כסופר היה מחויב חברתית, ויצירותיו הידועות ביותר הן התקפות על מבנה החברה הגרמנית תחת הקיסר וילהלם השני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך מאן נולד בשנת 1871 בעיר הנמל ההנזיאטית ליבק כבנו הבכור של הסנטור תומאס יוהאן היינריך מאן, סוחר תבואה משגשג ושר האוצר של העיר החופשית ליבק, מדינה במסגרת האימפריה הגרמנית. אמו הייתה יוליה (ז'וליה) ברוהנס דה סילבה, ילידת ברזיל, ממוצא גרמני-פורטוזי ובעלת שורשים אינדיאנים מברזיל. לאחר מותו של אביו, עברה המשפחה למינכן, שם ב-1891 התחיל היינריך מאן קריירה כסופר פרי לאנסר, עצמאי מבחינה כלכלית. חי אחר כך בברלין, ובילה תקופות ארוכות מחוץ לגרמניה, במיוחד בצרפת.

היה סוציאליסט ודמוקרט בהשקפותיו, ותקף בחריפות את המעמד הבינוני-הגבוה, את המיליטריזם ואת הנאציזם. לאחר עליית הנאצים לשלטון גלה מגרמניה. ספריו הועלו באש בשריפת הספרים ב-10 במאי 1933 ביחד עם אלו של אחיו תומאס[1][2]. בספטמבר 1933 נשללה אזרחותו הגרמנית[3].

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצרפת היה היינריך מאן פעיל בסביבת הפליטים הגרמנים האנטינאצים והשתתף בחוג "לוטציה" ששאף להקמת תמונה אנטינאצית בשם "החזית העממית גרמנית" . ב-2 בפברואר 1936 נבחר ליושב ראש לשם כבוד של החוג. באותה תקופה כתב בעיתונים הגרמנים בגולה "די ולטביהנה", "פאריזר טאגבלאט" ובעיתון הצרפתי "דפש דה טולוז" . פרסם ופירש "דפים נצחיים של פרידריך ניצשה . אחרי התבוסה הצרפתית מול גרמניה הנאצית ביוני 1940, בעזרת וריאן פריי נמלט לארצות הברית דרך ספרד ופורטוגל. בשנות ה-1930 ובגלות האמריקאית ירדה הפופולריות של כתביו. עם זאת בימי גלותו בצרפת הוא כתב את שני הרומנים ההיסטוריים על חייו ופעלו של המלך הנרי הרביעי של צרפת שכללו רמזים על התפתחות העוינות בין גרמניה לצרפת : Die Jugend des Königs Henri Quatre (נעורי המלך אנרי הרביעי) ו-Die Vollendung des Königs Henri Quatre (בגרותו של המלך הנרי הרביעי), ספרים שזכו לשבחי אחיו תומאס שהעלה על נס את "הפאר והדינמיות של אמנותו".

אשתו השנייה, נלי (1944-1898) התאבדה בשנת 1944 בלוס אנג'לס. היינריך מאן נפטר בסנטה מוניקה, קליפורניה ב-11 במרץ 1950, ששה עזר יום לפני יום הולדתו ה-79. היה בודד וחסר אמצעים. תכנן שכעבור חדשים אחדים לנסוע לברלין המזרחית כדי להיכנס לתפקיד של יושב ראש האקדמיה לאמנויות בגרמניה המזרחית. אפרו הוחזר לקבורה בגרמניה המזרחית ונקבר בקבר כבוד בבית הקברות דורותיאנשטאדט בברלין.

מספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Quill and ink.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.