גרד אלברכט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרד אלברכט
Gerd Albrecht
לידה 19 ביולי 1935
אסן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 2014 (בגיל 78)
ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1957 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס גרימה (1974)
  • International Besançon Competition for Young Conductors (1957)
  • צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • מדליית הכסף הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • אות הזהב לשירות העיר וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.gerd-albrecht.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרד אלברכטגרמנית: Gerd Albrecht;‏ 19 ביולי 19352 בפברואר 2014) היה מנצח גרמני שכיהן כמנצח ראשי בתזמורות חשובות באירופה, מאז החל בתזמורת טונהאלה בציריך, שווייץ, בשנת 1975.

המחלוקת בתזמורת הפילהרמונית הצ'כית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברכט נבחר בשנת 1991 על ידי נגני התזמורת הפילהרמונית הצ'כית כמנצח הראשי, לתקופת כהונה של שבע שנים החל ב-1994. התזמורת מילאה תפקיד במחאה על השלטון הסובייטי בארצם והתארגנה מחדש כישות עצמאית. בבחירתם באלברכט הביאו להחלפתו של המנצח הצ'כי ייז'י בלוהלאווק, שהקדים את פרישתו ל-1992. כתוצאה מכך, כשהגיעה שעתו של אלברכט לקבל לידיו את התזמורת, כבר הייתה זו מפולגת, במידת מה. אלברכט הוכיח את מיומנותו בשיפור מצבה הכספי של הפילהרמונית הצ'כית ובהעלאת הפרופיל הבינלאומי שלה באמצעות מסעות קונצרטים מחוץ לגבולות צ'כיה. גם הצלחתו המוזיקלית הוכרה ללא עוררין. אף על פי כן, שורה של סכסוכים פוליטיים הביאה לפרישתו המוקדמת.

ב-1994 הוזמנה הפילהרמונית הצ'כית להופיע בותיקן בקונצרט שנועד לחגוג את הפיוס בין הקתולים ליהודים. ואולם, ההזמנה הייתה לנגינה תחת שרביטו של גילברט לוין, שנודע כבר בקשריו הטובים עם הוותיקן בתקופת האפיפיור יוחנן פאולוס השני ובהמשך לכך ב"קונצרט האפיפיור לזכר השואה", שזכה לכיסוי נרחב בטלוויזיה. אלברכט פסל את השתתפות התזמורת, לכאורה בשל עומס רב מדי. אלא שרבים חשדו, שהסיבה העיקרית לסירוב הייתה קנאתו של אלברכט על שלא הוזמן בעצמו לנצח על הקונצרט.

נשיא צ'כיה, ואצלב האוול, התערב בפרשה ואמר לאלברכט, שפעולותיו מזיקות לתזמורת. המצב התדרדר בהתמדה, כשאלברכט הציג עצמו בראיונות לעיתונות כקורבן של גזענות ורגשות אנטי-גרמנים וכמי שנתבע לכפר אישית על כל עוולותיה של גרמניה בעבר. עוד קבל על התקנת ציתות במכשיר הטלפון שלו. האוול השיב מלחמה שערה באמצעי התקשורת בטענות משלו. אלברכט ובלוהלאווק חברו יחדיו לקונצרט חגיגות המאה של התזמורת, כשכל אחד מהם מנצח על מחצית הקונצרט, ב-4 בינואר 1996, אבל האוול בלט בהיעדרו ונגני התזמורת הפגינו למי נתונה אהדתם בהגיע השעה לתשואות. אלברכט התפטר ממשרתו זו כעבור חודש, בטענת חתירה תחת סמכותו המוזיקלית. מאז ניצח ביפן ובדנמרק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Alan Levy. "Storm at Czech Philharmonic", International Herald Tribune, 31 Jan 1996. Retrieved on 2007-05-28.

  • אלאן לוי, "סערה בפילהרמונית הצ'כית", אינטרנשיונל הראלד טריביון, 31 בינואר 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרד אלברכט בוויקישיתוף


הקודם:
ייז'י בלוהלאווק
מנצחים ראשיים, התזמורת הפילהרמונית הצ'כית הבא:
ולדימיר אשכנזי

1993-1996


הקודם:
טאדאקי אוטאקה
מנצחים ראשיים, התזמורת הסימפונית יומיורי ניפון הבא:
סטניסלב סקרובצ'בסקי

1998-2007

הקודם:
אולף שירמר
מנצחים ראשיים, התזמורת הסימפונית הלאומית של דנמרק הבא:
תומאס דאוסגור

2000-2004