נשיא צ'כיה
 | |
_(cropped).jpg) | |
| נשיא צ'כיה הנוכחי, פטר פאבל | |
| איוש נוכחי |
פטר פאבל (9 במרץ 2023)  |
|---|---|
| דרכי מינוי | בחירות |
| תחום שיפוט |
 צ'כיה |
| מעון | מצודת פראג |
| מושב המשרה | פראג |
| משך כהונה קצוב | 5 שנים, אפשרות לחידוש אחד |
| ייסוד המשרה |
1 בינואר 1993 |
| איוש ראשון | ואצלב האוול |
|
www | |
  | |
נשיא הרפובליקה הצ'כית (בצ'כית: Prezident České republiky) הוא ראש המדינה ונשיאה של צ'כיה, והמפקד העליון של הכוחות המזוינים של צ'כיה.[1]
לנשיא בעיקר סמכויות טקסיות, שכן העסקים השוטפים של הממשלה והרשות המבצעת מופקדים בידי ראש הממשלה, ומאחר שרבות מפעולותיו של הנשיא דורשות אישור של ראש הממשלה, האחריות הסופית להתנהלות הנשיא מוטלת על הממשלה. עם זאת, הנשיא הוא האחראי הבלעדי למינוי ראש הממשלה, שרי הקבינט, חברי הבנק הלאומי הצ'כי ושופטים לבית המשפט לחוקה, הכפופים בין היתר לאישור הסנאט.
הנשיא הנוכחי, פטר פאבל, נכנס לתפקידו ב-9 במרץ 2023.
סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכונני חוקת צ'כיה התכוונו להקים מערכת פרלמנטרית, כאשר ראש הממשלה יהיה הדמות הפוליטית המובילה במדינה והנשיא יהיה ראש מדינה טקסי. עם זאת, שיעור קומתו של הנשיא הראשון, ואצלב האוול, היה כה גדול שהמשרה רכשה השפעה גדולה יותר ממה שהתכוונו המחוקקים, אם כי לא חזקה כמו הנשיאות הצ'כוסלובקית.[2]
סמכות מוחלטת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לנשיא צ'כיה סמכות לפעול באופן עצמאי במספר תחומים מהותיים. אחת הסמכויות החזקות ביותר של המשרה היא סמכות וטו, המחזירה הצעת חוק לפרלמנט. אף על פי שהווטו ניתן לביטול על ידי הפרלמנט ברוב מוחלט (מעל 50% מכל הצירים בבית),[3] היכולת לסרב לחתום על חקיקה היא מבחן לסמכותה של הרשות המחוקקת. הסוג היחיד של הצעות חוק עליהן נשיא לא יכול להטיל וטו או לאשר הן הצעות חוק שעשויות לשנות את החוקה.[4]
לנשיא גם הסמכות המובילה במינויים לתפקידים גבוהים, כולל מינוי שופטים לבתי המשפט העליון ובית המשפט החוקתי (באישור הסנאט), וחברי מועצת הבנק הלאומי הצ'כי.[4]
סמכות בלעדית מוגבלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן כמה סמכויות השמורות לנשיא, אך ניתן להפעיל אותן רק בנסיבות מוגבלות. המשמעותית מבין סמכויות אלו היא פיזור בית הנבחרים. בעוד שהנשיא יכול לפזר את הבית בסמכותו[4] ולכפות בחירה חדשה של הגוף בתוך 60 יום,[5] הוא יכול לעשות זאת רק בתנאים שנקבעו בחוקה.[6]
חובות משותפות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבות מסמכויותיו של הנשיא ניתנות להפעלת רק בהסכמת הממשלה, כפי שמתבטאת בחתימת ראש הממשלה. אלה כוללים את כל העניינים הקשורים ליחסי החוץ של צ'כיה ושימוש בצבא, מינוי שופטים לערכאות נמוכות ומתן חנינה. אלא אם בית הנבחרים פוזר בגלל כישלון בהרכבת או קיום ממשלה,[6] הנשיא רשאי לקרוא לבחירות לבית ולסנאט רק באישור ראש הממשלה.[7]
הנשיא גם חולק אחריות עם בית הנבחרים על מינוי נשיא וסגן נשיא משרד הבקרה העליון[8] – הגוף הממונה על מימוש תקציב המדינה – אם כי מינוי זה אינו מצריך טכנית את חתימת ראש הממשלה.
חסינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי סעיפים 54 ו-65 לחוקה, הנשיא אינו נושא באחריות פלילית למעשים שבוצעו לכאורה בעת מילוי תפקידו. תביעה פלילית נגדו לא תתרחש גם בזמן שהנשיא מכהן או בכל עת לאחר מכן. יתר על כן, סעיף 65 מונע משפט או מעצר בשל העמדה לדין בנוגע לעבירה פלילית או אזרחית בזמן כהונתו. סוג התביעה שמותר לתבוע בו נשיא מכהן הוא בגידה ממעלה גבוהה, והרשעה בו יכולה להתבצע רק על ידי הסנאט. אם הנשי יורשע הוא יודח מתפקידו ולא יוכל לשוב אליו.[9]
סמכויות טקסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מתפקידיו של הנשיא הצ'כי הם טקסיים במידה זו או אחרת, במיוחד מאחר שלנשיא יש סמכויות מועטות יחסית שאינן תלויות ברצונו של ראש הממשלה. דוגמה טובה לכך היא מעמד הנשיא כמפקד העליון של הכוחות המזוינים הצ'כים. אף אחד מהתפקידים הללו לא יכול להתקיים אלא בהסכמת ראש הממשלה. בענייני מלחמה הנשיא משמש כדמות טקסית בלבד, שכן החוקה מעניקה לפרלמנט כל סמכות חוקתית מהותית על השימוש בכוחות המזוינים.[10][11] למעשה, הדבר הספציפי היחיד שהחוקה מאפשרת לנשיא לעשות ביחס לצבא הוא למנות את הגנרלים שלו – אבל גם זה חייב להיעשות בחתימת ראש הממשלה.[7]
רבות מחובותיו הטקסיות של הנשיא נופלות על פי הוראות החוקה המאפשרות הפעלת סמכויות "שלא מוגדרות במפורש" בחוקה, אך מותרות בחוק.[7] במילים אחרות, לפרלמנט יש את הסמכות לתת לנשיא כל אחריות שהוא יראה לנכון, ללא צורך בתיקון את החוקה. חוק כזה התקבל בשנת 1994 ביחס להענקת עיטורי מדינה, שעד אז הוענקו רק בחתימת ראש הממשלה.[12]
בחירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד 2012, תפקיד הנשיא היה מאויש לאחר בחירות עקיפות בפרלמנט הצ'כי (בדומה לבחירת נשיא מדינת ישראל). בפברואר 2012 הועבר בסנאט שינוי לבחירה ישירה,[13] והוא נכנס לתוקף חוקי ב-1 באוקטובר 2012. הנשיא הראשון שנבחר באופן זה היה מילוש זמאן.
נוהל הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת כהונתו של הנשיא היא 5 שנים.[14] נשיא חדש שנבחר יחל את כהונתו בת ביום ההשבעה הרשמי.[15] מועמדים המתמודדים לתפקיד חייבים להיות בני 40 לפחות, ואסור להם להיבחר יותר מפעמיים ברציפות.[16] מכיוון שהגבלת הכהונה מתייחסת לכהונות רצופות, אדם עשוי תאורטית לכהן כנשיא ביותר משתי קדנציות של חמש שנים. מועמדים פוטנציאליים חייבים להגיש עצומות עם חתימות של 50,000 אזרחים, או להיות מועמדים על ידי 20 חברי בית הנבחרים או 10 סנאטורים.
הדחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד מוות, רק שלושה דברים יכולים להשפיע על סיום תפקידו של נשיא:
- נשיא יכול להתפטר על ידי הודעה לנשיא הסנאט.[17]
- הנשיא עשוי להיחשב כבלתי כשיר למלא את תפקידו מ"סיבות חמורות" על ידי החלטה משותפת של הסנאט ובית הנבחרים,[18] אך הוא רשאי לערער לבית המשפט לחוקה לביטול החלטה זו.[19]
- הנשיא עלול להיות מודח על ידי הסנאט בגין בגידה, אם יורשע גם בבית המשפט לחוקה.[19]
ירושה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקרה בו הנשיא אינו יכול למלא את תפקידו או אם התפנתה לשכת הנשיאות מסיבה כלשהי, התפקידים והסמכויות של הנשיא מחולקים בין יושב ראש בית הנבחרים לבין ראש הממשלה.
התרועה הנשיאותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז נשיא צ'כוסלובקיה הראשון טומאש מסריק, התרועה הנשיאותית הייתה ההקדמה לאופרה ליבושה של בדז'יך סמטנה, שהיא סמל לפטריוטיות של העם הצ'כי במהלך התחייה הלאומית הצ'כית תחת האימפריה האוסטרו-הונגרית.
מגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעונו הרשמי של נשיא צ'כיה הוא מצודת פראג. עם זאת, חדרי המגורים במצודה קטנים ולא נוחים במיוחד, ולכן הנשיאים המודרניים של המדינה בחרו לגור במקום אחר. הנשיא האחרון שהתגורר רוב הזמן במצודת פראג היה גוסטב הוסאק, שהיה נשיא צ'כוסלובקיה. הנשיא מחזיק גם מעון קיץ בטירה בכפר לאני, 35 ק"מ מערבית לפראג.
רשימת נשיאי צ'כיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| # | שם | מפלגה | תחילת כהונה | סיום כהונה | זמן כהונה | תפקידים קודמים |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ואצלב האוול | עצמאי | 2 בפברואר 1993 | 2 בפברואר 2003 | 10 שנים | נשיא הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים (1989–1992) |
| 2 | ואצלב קלאוס | המפלגה הדמוקרטית האזרחית | 7 במרץ 2003 | 7 במרץ 2013 | 10 שנים | ראש הממשלה (1992–1999), נשיא בית הנבחרים (1998–2002) |
| 3 | מילוש זמאן | מפלגת זכויות האזרח | 8 במרץ 2013 | 8 במרץ 2023 | 10 שנים | נשיא בית הנבחרים (1996–1998), ראש הממשלה (1998–2002) |
| 4 | פטר פאבל | עצמאי | 9 במרץ 2023 | מכהן (הכהנה עתידה להסתיים ב-9 במרץ 2028) | 1 שנה ו-34 ימים | ראש המטה הכללי (2012–2015), יושב ראש הוועדה הצבאית של נאט"ו (2015–2018) |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מצודת פראג (באנגלית)- חוקת צ'כיה (באנגלית). סעיפים 54–66 רלוונטיים במיוחד לנשיאות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ויליאם מ. מאהוני (2011). The History of the Czech Republic and Slovakia. ABC-CLIO. p. 7. ISBN 9780313363061.
- ^ ויין ק. תומפסון (2008). The World Today Series: Nordic, Central and Southeastern Europe 2008. הרפרס פרי, וירג'יניה המערבית: Stryker-Post Publications. ISBN 978-1-887985-95-6.
- ^ סעיף 50 לחוקת צ'כיה
- ^ 1 2 3 סעיף 62 לחוקת צ'כיה
- ^ סעיף 17 לחוקת צ'כיה
- ^ 1 2 סעיף 35 לחוקת צ'כיה
- ^ 1 2 3 סעיף 63 לחוקת צ'כיה
- ^ סעיף 97 לחוקת צ'כיה
- ^ סעיף 65 (2) לחוקת צ'כיה
- ^ סעיף 43 לחוקת צ'כיה
- ^ סעיף 39 לחוקת צ'כיה
- ^ "The Act on the State Decorations of the CR". מצודת פראג. 2 באוגוסט 2008. אורכב מ-המקור ב-2008-08-02. נבדק ב-2023-10-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Czech Parliament passes direct presidential elections". Radio.cz. נבדק ב-25 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ סעיף 55 לחוקת צ'כיה
- ^ "Presidential Powers". הבחירות לנשיאות צ'כיה. 2010-10-23. אורכב מ-המקור ב-17 בינואר 2014. נבדק ב-2023-10-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ סעיף 57 לחוקת צ'כיה
- ^ סעיף 61 לחוקת צ'כיה
- ^ סעיף 66 לחוקת צ'כיה
- ^ 1 2 סעיף 87 לחוקת צ'כיה