גריגורי קוטובסקי
 | |
| לידה |
24 ביוני 1881 חנצ'שט, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוגוסט 1925 (בגיל 44) Hvardiiske, אוקראינה |
| מקום קבורה |
פודילסק |
| מדינה |
ברית המועצות |
| השתייכות |
חיל פרשים |
| דרגה |
Comcor |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
גריגורי קוטובסקי (ברוסית: Григорий Иванович Котовский; 24 ביוני 1881 – 6 באוגוסט 1925) היה פוליטיקאי וקצין סובייטי שהחל כפושע פלילי. נרצח על ידי מאיר זיידר כנקמה. על פעילות בשורות הצבא האדום הוענק לו 3 פעמים עיטור הדגל האדום.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גריגורי קוטובסקי נולד למשפחת מכונאי בכפר גנשטי (אז בתחומי האימפריה הרוסית, היום נקרא חנצ'שט במולדובה). אביו היה ממוצא פולני שעבר לנצרות אורתודוקסית. בגיל צעיר הילד התייתם וגדל במשפחת דודתו. הוא נשלח ללימודים בבית הספר חקלאי באזור.
פעילות לפני מהפכת אוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1900 לאחר סיום בית הספר קוטובסקי עבד כמנהל משק באחוזות שונות באזור בסרביה. הוא לא הצליח לעבוד תקופה ארוכה באף מקום עקב גנבות שביצע או פרשות רומנטיות עם נשות בעלי אחוזות. מפעם לפעם הוא נעצר אך שוחרר לאחר תקופה קצרה. תוך מספר שנים הוא רכש מוניטין בעולם התחתון המקומי.
לאחר תחילת מלחמת רוסיה–יפן קוטובסקי לא התייצב בלשכת גיוס, נעצר ובשנת 1905 נשלח לטירונות. לאחר זמן קצר הוא נמלט וארגן כנופיית פושעים שפשטה על אחוזות ובעלי נכסים. איכרי הסביבה תמכו בכנופיה תוך העברת מזון ומתן מקומות מסתור. ב-18 בינואר 1906 קוטובסקי נעצר, לאחר חצי שנה נמלט מכלא קישינב וב-24 בספטמבר נעצר שוב. בשנת 1907 קוטובסקי נשפט ל-12 שנות מעצר ונשלח לסיביר. בהיותו בסיביר קוטובסקי שיתף פעולה עם השלטונות אך למרות ציפיותיו לא קיבל חנינה. ב-27 בפברואר 1913 קוטובסקי נמלט וחזר לבסרביה. הוא ארגן כנופיה חדשה והפעם עסק גם בשוד בנקים. ב-25 ביוני 1916 קוטובסקי נפצע תוך כדי ניסיון מעצר. הוא נשפט לעונש מוות. קוטובסקי החל בכתיבת מכתבים עם בקשת חנינה ושליחתו לחזית מלחמת העולם הראשונה. לפי בקשת אלכסיי ברוסילוב שהיה מושל צבאי של האזור ביצוע העונש נדחה, לאחר מהפכת פברואר קוטובסקי שוחרר לפי הוראה ישירה של אלכסנדר קרנסקי.
במאי 1917 קוטובסקי נשלח לחזית הרומנית והשתתף בקרבות. על גילויי האומץ בקרבות עוטר בצלב גאורגי. לאחר מהפכת אוקטובר קוטובסקי הצטרף לשורות המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית (שמאל) והיה אחראי על הסדר והביטחון באזור קישינב.
לוחם בצבא האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1918 קוטבסקי פיקד על נסיגת הסובייטים מאזור קישינב. כאשר במרץ 1918 השלטון הסובייטי באודסה נפל, קוטובסקי נמלט ועבר למחתרת. במאי 1918 קוטובסקי היה במוסקבה, אך ביולי כבר חזר לאודסה. בתקופה זו קוטובסקי התחבר למנהיג עולם הפשע באודסה - מישקה יאפונצ'יק. ב-5 באפריל 1919 כאשר כוחות הצבא הלבן נמלטו מאודסה קוטובסקי הוציא מהבנק המרכזי של העיר 3 משאיות עם כסף ודברי ערך. גורל המטען לא ידוע עד היום.
לאחר חידוש השלטון הסובייטי באודסה והסביבה, קוטובסקי קיבל תפקיד פיקודי בצבא האדום. בעזרתו ובהמלצתו חברו מישקה יפונצ'יק הצטרף לצבא האדום ואף קיבל פיקוד על גדוד בו שרתו על פי הרוב פושעים פלילים מאודסה. כאשר יחידה זו ערקה משורות הצבא, יפונצ'יק נרצח על ידי צ'קה ורוב חיילי הגדוד נהרגו על ידי חייליו של גריגורי קוטובסקי.
במהלך השנים 1920-1921 קוטובסקי פיקד על מספר יחידות צבאיות של הצבא האדום שלחמו במתנגדי שלטון באזור אודסה, בסרביה ודרום אוקראינה.
בתחילת 1925 מיכאיל פרונזה מינה את קוטובסקי לסגנו במשרד הביטחון והוא עבר למוסקבה. ב-6 באוגוסט קוטובסקי נרצח על ידי מאיר זיידר כנקמה על רצח מישקה יפונצ'יק וחבריו. לקוטובסקי אורגנה לוויה מפוארת בה השתתפו סמיון בודיוני, אלכסנדר יגורוב ויונה יקיר. שמה של העיירה בירזולה שונה ל"קוטובסק" (אשר שמה שונה שוב ב-2016 לפודילסק) ובעיירה הוקם מאוזוליאום דומה לזה של לנין ובתוכו נשמרה גופתו של קוטובסקי. באוגוסט 1941 המבנה נהרס על ידי הנאצים. המבנה חודש בשנת 1965.
בברית המועצות קוטובסקי נחשב לאחד מגיבוריה הבולטים של מלחמת האזרחים. על חייו ופעילותו צולמו בברית המועצות וברוסיה מספר סרטים.
