חנצ'שט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
חנצ'שט
Hîncești
CoA of Hîncești.gif
סמל חנצ'שט
Flag of Hîncești.gif
דגל חנצ'שט
AIRM - Restoration of mansion of Manuc Bei - feb 2015 - 05.jpg
מדינה מולדובהמולדובה  מולדובה
מחוז חנצ'שט (מחוז)
חבל ארץ אזור לפושנה, חבל בסרביה, מולדובה
ראש העיר אלכסנדרו בוטנאר
תאריך ייסוד - בסביבות 1500 (דוברן) - 1522 - תיעוד ראשון בשם חנצ'שט . במעמד עיר - משנת 1965; משנת 2016 חודש מעמד המוניקיפיום של היישוב.
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 12,491 (נכון ל־2014)
קואורדינטות 46°49′33″N 28°35′37″E / 46.825833333333°N 28.593611111111°E / 46.825833333333; 28.593611111111 
אזור זמן UTC+2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חנצ'שט - מרכז העיר

חנצ'שטרומנית: Hîncești, בכתב קירילי: Хынчешть, ברוסית: Ганчéшты/Хынчешты, ביידיש: "חונטשעשט", "גאנטשעשט" או "האנטשעשט") היא עיירה ומוניקיפיום באזור לפושנה שבחבל בסרביה, כיום בחלק המרכזי-מערבי של רפובליקת מולדובה. היא שוכנת על גדות הנהר קוגלניק (Cogîlnic)‏, 36 ק"מ דרומית-מערבית מעיר הבירה של הרפובליקה - קישינב (קישינאו). החל משנת 2003 הוא בירת המחוז (ראיון) חנצ'שט. מספר תושביו בשנת 2005 היה 15,300 וב-2014 - 12,491.

עמדה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נמצאת בעמק הנהר קוגלניק, כ-36 ק"מ מרחק מקישינב ו-120 ק"מ מהעיר יאש ברומניה. הנחל קוגלניק חוצה אותה בחלק הדרומי. חנצ'שט היא צומת בדרכים קישינב-חנצ'שט-לאושן וקישיניב-לאובה-קאגול.

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם העיירה קשור למשפחת הבויארים המולדובנים חנקו (Hîncu) או חנקולשט (Hînculești) שהחזיקה אחוזה באזור. הנציג הידוע ביותר של אותה משפחה היה הסרדאר מיכלצ'ה חנקו, אחת הדמויות ההיסטוריות שבלטו בתולדות חבל לפושנה.

סמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר - שעוצב על ידי ק. פולבוי - בהשראת סמליהם של משפחת הבויארים חנקולשט ושל מנוק ביי מרזאיאן, כפי שנבחר על ידי מועצת היישוב, מציג אריה מוזהב בעל לשון ושיניים אדומות, כתר מוזהב על ראשו, המחזיק בידו הימנית גרזן מוזהב. ברקע- מגן כחול המוחזק בצדדים על ידי שתי חסידותבעלות צבע טבעי המחזיקות במקורותיהן - מימין - ענף אלון ומשמאל - אשכול ענבים. מתחת על רצועה מזהב רשום המוטו של העיר באותיות שחורות: Compos sui - בלטינית: "אני שלוט בעצמי." [1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי נסיכות מולדובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים היוו חבל מולדובה והנסיכות מולדובה שער אל אירופה מכיוון מזרח. המסלול מכיוון אסיה לאירופה שחצה אותה כונה "הדרך המולדבית" או "הדרך המולדובנית". היישוב חנצ'שט הוקם בסביבות שנת 1500 בשם "דוברן" (Dobreni) ב"אמפיתיאטרון" טבעי ענק בעמק מוקף בגבעות של הנחל קוגלניק-בוצ'ום והיה אחד הצמתים בדרך המסחר הנ"ל. הוא גבל בחלק המזרחי של יערות לפושנה שבו התרחשו אירועים היסטוריים רבים בימי השליט שטפאן הגדול של מולדובה. אחת הדמויות הבולטות בתולדות חבל לפושנה היה מיכלצ'ה חנקו, בויאר בעל אחוזה, שלפי שם משפחתו נקרא היישוב עצמו.

חנצ'שט מוזכר לראשונה בשם זה ב-17 באוגוסט 1522. הוא לבש כבר אז אופי של עיירת סחר והיה בו פונדק לסוחרים זרים. הוא מוזכר על עמוד של ספר תהלים (פסלתיריון) שנקנה על ידי אדם בשם "דומיטרו בז'אן מחנצ'שט", ככל הנראה בימי שלטונו של גאורגה שטפאן בשנים 1658-1653.

בימי השלטון הקיסרי הרוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) איש העסקים והדיפלומט הארמני מנוק ביי מרזאיאן שהוכרז על ידי השלטון העות'מאני ל"דרגומן" ותיווך בחתימת הסכם בוקרשט (1812) בין רוסיה לאימפריה העות'מאנית, התיישב בחנצ/שט ברשות הצאר הרוסי. הוא קנה את אחוזתו כאן מנסיכת דולגורוקי והביא לכאן את משפחתו.

לפי הערך בלקסיקון האנציקלופדי הרוסי של ברוקהאוס ואפרון (1907-1890) בשנת 1890 הייתה חנצ'שט בשנת 1890 עיירה בת 3098 תושבים. היא הייתה חלק ממחוז קישינב בגברניית בסרביה. ביישוב היו 587 בת משקים, פעלו שתי כנסיות אורתודוקסיות, כנסייה ארמנית גרגוריאנית, 4 בתי תפילה יהודים, 2 בתי ספר, בית חולים כפרי, בית מלאכה לפרוות, מזקקה, בתי חרושת לנרות, ללבנים, 3 בתי מלאכה לעיבוד עורות ו6 לצביעה.

תחת שלטון ממלכת רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928 גדלה אוכלוסיית היישוב ל-5710 תושבים. פעלו בו פרטורה, עירייה, בית משפט, שומרי יערות, דואר, טלגרף, נקושת משפטרה, 3 בתי ספר יסודיים, סניפי בנקים, מפעל לסבון, 27 חניות, 2 בתי מלון. פעלו גם כנסיות ובתי תפילה יהודים. כמו כן - רופאים, מיילדות, רופאים וטרינרים ונוטריונים.

בשנים 1918–1940 הייתה כמו כל בסרביה חלק ממלכת רומניה. עם סיפוחה לברית המועצות בשנים 1940–1941 נקראה "קוטובסקויה" לזכר גריגורי קוטובסקי, יליד העיירה, שנודע כאחד מגיבורי המשמרות האדומים הבולשוויקיים במלחמת האזרחים ברוסיה.

לפני מלחמת העולם השנייה חיו בחנצ'שט 13,028 תושבים, ולעיירה היו כפופים 18 כפרים. חנצ'שט הייתה המרכז הכלכלי השני במחוז אחרי קישינב. התושבים עסקו בהורטיקולטורה והסחר בבקר, בפירות, בדגנים וביין.

ימי מלחמת העולם השנייה והשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת השלטון הרומני החוזר בימי מלחמת העולם השנייה בשנים 1941–1944 נקראה שוב חנצ'שט. בימי שואת יהודי בסרביה ורומניה ביולי 1941 מעל מאה יהודים אזרחים שהובאו לחפירות מחוץ ליישוב נטבחו על ידי ז'נדרמים רומנים. במלחמה העיר ניזוקה מאוד. נהרסו בדלקה הארמון של מנוק ביי, טחנת קמח, מזקקה, בית תרבות, חנויות, מסעדות ובתי אחרים.

ימי השלטון הקומוניסטי הסובייטי - מולדובה הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1945–1965, עם סיפוחה לברית המועצות בשנית, נקראה "קוטובסקויה". בשנת 1965, תחת השלטון הסובייטי, שונה שם היישוב מקוטבסקויה לקוטובסק. בימי השלטון הסובייטי, במסגרת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית פעלה בחנצ'שט, אז קוטובסקי, תעשיית מזון, של יינות, תעשייה קלה, מפעלים לאספלט ולבטון, ללבנים, ומכללה טכנית להנדסאות בניין. בשנת 1970 הגיעה אוכלוסיית העיר ל 14,300 תושבים .

ברפובליקת מולדובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי עצמאות רפובליקת מולדובה בשנת 1990 הוחזר לעיירה שמה הרומני-מולדובני הקודם - חנצ'שט. בשנת 1991 מנתה העיר 19,300 תושבים ובשנת 2006 ירדה האוכלוסייה ל-15,300. בעיר פועלות כיום 80 חברות, סניפי בנקים, בתי חרושת ממלכתיים ופרטיים, וכן חברות ביטוח

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1890 חיו בחנצ'שט 3098 תושבים. ב-1930 1523 מהתושבים היו יהודים. ב-1970 אוכלוסיית העיירה הגיעה ל־14,300 תושבים וב-1991 ל 19,300. במפקד האוכלוסין בשנת 2006 חיו בה 19,500 תושבים. בשנת 2008 ההרכב האתני העיר היה כדלהלן: 88.4% מודלובנים (רומנים), 7.7% אוקראינים, 2.8% רוסים, 0.3% צוענים, 0.2% יהודים, 0.2% בולגרים, 0.4% אחרים.

ההרכב האתני בשנת 2014[2]
קבוצה אתנית Part
מולדובנים, רומנים 89.06%
רוסים 4.17%
אוקראינים 3.65%
צוענים 1.02%
בולגרים 0.54%
גגאוזים 0.25%
אחרים 1.29%

יהודי חנצ'שט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1897 חיו בעיירה 2,278 יהודים, בשנת 1930 1,521.

גאוגרפיה פיזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים הוא אקלים ממוזג יבשתי בעל אופי בלתי יציב. הטמפרטורה הממוצעת היא +9 ° C, בעוד הטמפרטורה הירודה ביותר נרשמה בינואר (-32 ° C) והטמפרטורה המרבית - ביולי - היא + 40 ° C)

טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יד העיר נמצאים שמורת הטבע הגדולה ביותר ברפובליקת מולדובה - יער חנצ'שט, כמו כן והשמורה הגדולה ביותר במדינה לצמחי מרפא - "סראטה גאלבנה" Sărata Galbenă.

שטח הגנים, דונם שטח היערות, דונם שטח שמורות הטבע, דונם שטח משאבי מים, דונם שטח הכרמים, דונם שטח בסך הכל, דונם
760 27,790 670 ? 3790 72,175

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב פועלים 494 משקים חקלאיים ו-109 בתי מלאכה ומפעלים. מתוכם 14 הם חברות רשומות בבורסה, 4 מפעלים מוניקיפליים ומפעל אחד הוא ממלכתי. ידועים יותר הם בית החרושת למוצרי חלב "אלבה", בית החרושת לנעלים "רומניצה", המפעל לעיבוד יינות "ויטיס-חנצ'שט" ,המפעל הבין-משקי לגידול חזירים, וכו'. בשטח העיר פועלות 8 תחנות דלק, בית מלון בעל 36 מקומות, 2 שווקים, 6 סניפים של בנקים מסחריים ו 2 מוסדות לשרותי רווחה. התעשייה הקלה בעיר מיצאת בעיקר לאיחוד האירופי, לאוקראינה ולרוסיה.

תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט כל העיר מקבלת אספקה בגז באמצעות מוביל גז. האספקה במים שוטפים לשתייה היא בעיה המעסיקה את הנהגת העיר. לפי שעה אורך רשתות האספקה במי שתייה הוא 43 ק"מ. היקף התפוקה של הציוד לאיסוף מים הוא 1920 מ"ר ב-24 שעות. רוב המשקים מספקים מים לעצמם באופן עצמאי. אורך הדרכים בעיר הוא בסה"כ 43,3 ק"מ. רובן ללא אספלט. הרחוב הראשי של העיר נקרא מיכלצ'ה חנקו.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום העיר במחוז חנצ'שט

כיום פועלים בחנצ'שט 5 גני ילדים שנועדו ל-980 ילדים, 8 בתי ספר, כולל גימנסיה אחת ו- 3 בתי ספר תיכון:התיכון על שם מיכאי האמיץ (Liceul Mihai Viteazul), התיכון על שם מיכאיל לומונוסוב בשפה הרוסית, התיכון על שם מיכאיל סדוביאנו, התיכון על שם מיכאי אמינסקו, בית ספר מקצועי. בנוסף פועל ביישוב בית ספר לאמנויות על שם טימוטיי בטרנו.(Batrînu), בית ספר למוזיקה, בית ספר לספורט. נמצאת בבנייה מכללה. במערכת החינוך בעיר מועסקים 380 מורים.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחנצ'שט פועל בית חולים מחוזי עם 395 מיטות, מרכז לרפואת משפחה ומרפאה לרופאי משפחה. מספר הרופאים בעובדים בעיר הוא 94.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועל בית תרבות, בית ספר למוזיקה, מוזיאון ושתי ספריות ציבוריות המאחסנות מעל 68000 ספרים. כמו כן פועלים בה 7 הרכבים אמנותיים ו 5 להקות בעלות תואר "להקה לדוגמה".

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממגדל הטלוויזיה של חנצ'שט משודרים ערוצי הטלוויזיה:

  • 2 Plus (ערוץ 7),
  • Dixi TV / СТС (ערוץ 36),
  • רדיו נורוק ("רדיו מזל טוב") (106,2 MHz),
  • השומרוני הקטן (68,93 MHz).

כמו כן הערוצים הארציים:

  • ערוץ אחת מולדובה (ערוץ 30),
  • טי ווי מולדובה 1 (ערוץ 3).

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחנצ'שט אצטדיון עירוני וקבוצת כדורגל FC Petrocub-Hîncești

פוליטיקה ומנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיריית חנצ'שט

ראש העיר הוא אלקסנדרו בוטנאר מהמפלגה הדמוקרטית של מולדובה, שנבחר לראשונה בשנת 2003. הרכב המועצה המקומית של העיר (23 חברים) שנבחר ב-14 ביוני 2015 הוא כדלהלן:

    מפלגה חברי מועצהi הרכב המועצה
  המפלגה הדמוקרטית של מולדובה 9                  
  המפלגה הליברלית הדמוקרטית של מולדובה 4                  
  מפלגת הסוציאליסטים של רפובליקת מולדובה 2                  
  המצע העממי האירופי של מולדובה - יוריה ליאנקה 2                  
  המפלגה שלנו 2                  
  המפלגה הליברלית (רפובליקת מולדובה) 1                  
  מפלגת הקומוניסטים של רפובליקת מולדובה 1                  
  המפלגה הלאומית ליברלית (רפובליקת מולדובה) 1                  
  אאורל ביריוקוב, פוליטיקאי עצמאי 1                  

תקציב העיר שאושר לשנת 2003 במדור הכנסות היה 7,703,000 ליי מולדובנים. נצברו 10,800,000 ליי (מעל הסכום המתוכנן). בהוצאות חלק נכבד נתפס על ידי ההוצאות לחינוך. לבניית מוביל הגז הוקצבו 1,680,000 ליי ולשיפוץ כללי של הדרכים 1,862,000 ליי.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר עיריית חנצ'שט
  2. ^ תבנית:Lien web.