לדלג לתוכן

דוד צמח (פרופסור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד צמח
לידה 4 בספטמבר 1932
בגדד, עיראק
פטירה 29 באפריל 1997 (בגיל 64)
חיפה, ישראל
ענף מדעי מזרחנות
מקום קבורה בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חוקר ,מרצה ומזרחן
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט מוחמד מוסטאפה בדאווי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תרומות עיקריות
חקר והוראת השפה והספרות הערבית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד צמח (4 בספטמבר 193229 אפריל 1997) היה מן הבולטים בחוקרי הספרות הערבית שפעלו בארץ, ופרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית שבאוניברסיטת חיפה, נמנה עם מקימי החוג ומייסדיו, וליווה אותו מאז הקמתו באמצע שנות השישים של המאה ה-20 ועד לפטירתו.

דוד צמח נולד בבגדאד למשפחה יהודית חילונית, לאב שהיה פקיד בכיר במשרד מבקר המדינה של ממשלת עיראק. למד תחילה בבית הספר "אליאנס", ועם סיום לימודיו בבית ספר התיכון היהודי "שמאש" עלה ארצה בשנת 1950 במסגרת העלייה הבלתי לגאלית כאשר חצה בחשאי את הגבול לאיראן שם שהה מספר שבועות. משפחתו הצטרפה אליו מספר חודשים לאחר מכן במסגרת מבצע עזרא ונחמיה. עוד בהיותו נער הרבה לעסוק בפרוזה ובשירה ואף פרסם חלק מיצירותיו בעיתונות המקומית. היה בקי במיוחד בתורת המשקלים ובלשון הערבית הקלאסית. קובץ שירים שכתב בהיותו תלמיד תיכון ושעמד להוציאו לאור כספר נגנז לבסוף בשל המתיחות הפוליטית והמצב הרגיש בו היו נתונים יהודי עיראק לאחר קום המדינה.

גם בראשית דרכו בארץ הוסיף לכתוב שירים בערבית שחלקם הושמע ברדיו והתפרסם בעיתונות המקומית הערבית והעברית לאחר תרגום, ולמעשה היה מן הפוריים בכותבי שירה ערבית בשנותיה הראשונות של המדינה ומהיוצרים היהודים הראשונים שפרסמו בשפה הערבית[1], כמו כן פרסם מאמרים בנושא תרבות וספרות ערבית. בשנת 1954 הקים בתל אביב יחד עם ידידים שוחרי-ספרות וחברי ילדות, ביניהם פרופסור ששון סומך, פרופסור שמעון בלס והסופר סמי מיכאל את חוג שוחרי הספרות הערבית, לימים "החוג הספרותי היהודי-ערבי" אשר אחת ממטרותיו הייתה קירוב לבבות בין שני העמים, ולעודד תרגומים ומגעים בין היוצרים בשתי הלשונות[1]. בשנת 1959 פרסם את ספרו "חתא יג'יא אלרביע" ("עד שיבוא האביב") ובו מבחר שירים שאת רובם כתב בתקופת נעוריו. הספר עורר תגובות נרגשות והדים רבים בקהילה התרבותית הערבית בארץ[2].

בשנים 1960–1965 במקביל לעבודתו כמתרגם במשרד המשפטים פנה דוד צמח ללימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים, סיים תואר ראשון בשפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון, ותואר שני בשנת 1965 תחת הדרכתו של פרופסור קיסטר בנושא יצירותו של אבו עלי אלמֻחַסִּן אלתנוחי, אל-פַרַג' בַּעַד אל-שִׁדָּה (הישועה לאחר המצוקה),[3] העבודה הופקדה לשימוש הקוראים בספריה הלאומית בירושלים. ב־1966 לאחר שהשתתף במפעל הקונקורדנציה לשירה ערבית, ועסק כמורה לשפה הערבית, נשלח מטעם המכון האוניברסיטאי בחיפה (לימים אוניברסיטת חיפה) לאוניברסיטת אוקספורד באנגליה ללימודי דוקטורט על מנת שבסיומם ישתלב בסגל ההוראה של החוג ויסייע בהקמתה. את עבודת הדוקטוראט Four Egyptian Literary Critics[4][5][6][7] כתב תחת הנחייתו של החוקר המצרי פרופסור מוסטאפה בדאווי בנושא משנתם הביקורתית של ארבעה מבקרי ספרות מצריים: אל-עקאד, חוסיין הייכל, טהא חוסיין, מוחמד מנדור. העבודה אשר זכתה לתהודה רבה ופורסמה ב־1974 על ידי הוצאת "בריל" בהולנד (ליידן) כספר מחקרי על הספרות המצרית החדשה הפכה לבסיס לעבודות מחקר בנושא הביקורת בספרות הערבית.

עם שובו ארצה בשנת 1969 השתלב בסגל ההוראה של החוג ומילא שורה של תפקידים אקדמיים ומינהלתיים בחוג, באוניברסיטה, ובמוסדות מחקר ולימוד אחרים בארץ. בתחילת שנות השבעים מונה לראש החוג והרצה גם באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל. שמש כנציג המורים בחבר הנאמנים באוניברסיטת חיפה, היה חבר וועדת ההוראה של הפקולטה למדעי הרוח, חבר הסנט של האוניברסיטה וחבר מועצת הרשות ללימודים מתקדמים. בשנים 1975–1977 כיהן כמנהלה האקדמי של מכללת תל-חי ופעל להקמת החוג לשפה וספרות ערבית במכללה. בשנת 1984 מונה לפרופסור מן המניין וב־1986–1990 היה חבר במועצת המרכז האקדמי הישראלי בקהיר. כיהן כחבר מערכת בכתבי העת "Asian and African Studies" ו"אל-כרמל".

נפטר בחיפה ב-29 באפריל 1997, היה נשוי ואב לשלושה.

ב־1980 יזם וייסד יחד עם פרופ’ ג’ורג’ קנאזע את כתב־העת המדעי אל-כרמל שיוצא לאור מטעם אוניברסיטת חיפה, היה העורך הראשי שלו מיום היווסדו ועד לשנת 1989, והמשיך לכהן כחבר מערכת עד לפטירתו. כתב־עת זה בו פרסם צמח מאמרים וסקירות, והמוקדש כולו למחקרים בתחום הלשון והספרות הערבית (קלאסית ומודרנית) היה הראשון בעולם המערבי שפרסם את מאמריו בשפה הערבית. כמו כן, קבע כתב־עת זה תקדים בכך שהפריד את חקר הלשון והשפה הערבית משאר נושאים הנוגעים למדע המזרחנות כגון היסטוריה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. הפרדה זו הייתה מחויבת המציאות לאור התמורות שהתחוללו באוניברסיטאות בארץ, כאשר נוסדו חוגים מיוחדים ללשון ולספרות הערבית בנפרד מהחוגים ללימודי המזרח התיכון. בכתב־עת זה, שקנה לו מעמד מכובד במשפחת כתבי-העת המדעיים בישראל ובעולם מתפרסמים מאמרים של מיטב החוקרים בתחום.

תיאור מחקריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאי המחקר בהם עסק והנושאים אותם לימד התפרסו על תחומים רבים, עסק הן בספרות מודרנית והן בקלאסית, התמחה בביקורת ספרותית בעבר ובהווה, חקר את הספרות המצרית המודרנית, והתמקד ביצירותיהם של הסופרים המצרים תופיק אלחכים (גדול המחזאים הערבים של תקופתו 1900–1987, שאותו זכה לפגוש בקהיר עם חתימת הסכם השלום עם מצרים), טאהא חוסיין, אחמד אמין, והמשורר אל-מתנבי. עסק בשירה סופית וג'אהילית, חקר את המשקלים בשירה הקלאסית, הזיקה בין משקלי השירה הערבית ומשקלי השירה העברית בספרד ואת משקלי השירה הבדואית. צמח הרבה לעסוק בספרות ושירת האהבה, ועם השנים פנה לעסוק גם בתרבות ובספרות הערבית של ימי הביניים, בפרוזודיה של השירה הערבית הקלאסית שממנה הסתעפה תורת השירה העברית של ימי הביניים, ובשירת האזור (המוושח) הערבית הקלאסית. כמו כן התמחה בפענוח טכסטים מכתבי יד עתיקים. ב־1993 כתב את הערך "פרוזודיה ערבית" (Arabic Prosody) באנציקלופדיית פרינסטון לשירה ופואטיקה,[8] ובשנת 1995 פרסם את ספרו "כרמליאת[9] – מחקרים על צורות ומשקלים בשירה הערבית" אשר פרקיו עוסקים בבעיות סגנון, מבנה ומטריקה בשירה הערבית, הן זו הכתובה בלשון הקלאסית, והן זו המשמשת בדיאלקטים עממיים.

הספר ראודת אל-קלוב (גן הלבבות) מאת עבד אל-רחמן בן נצר אל-שייזרי בן המאה ה־12

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה בנושא האהבה שדוד צמח החל לכתוב, הושלם והובא לדפוס לאחר מותו על ידי פרופ' ג'ורג' קנאזע בשנת 2003. הספר מבוסס על כתב יד מאת המלומד בן מהמאה ה־12 עבד אל-רחמאן אל-שייזרי: סופר, משורר, ורופא שמוצאו מהעיר שייזר שבסוריה, היה גם קאדי ושימש כשופט בעיר טבריה. מלבד זאת, מעט מאוד ידוע על תולדות חייו. הספר הכולל קטעי שירה, אנקדוטות על מאהבים ודברי פרשנות של הסופר אל-שייזרי עצמו, מציג את נושא האהבה כפי שמשתקף בתרבות, בספרות, ובשירה הערבית של אותה התקופה. הספר בעל 11 הפרקים מכיל תיאורים והסברים על אופיים של סוגי האהבה השונים, רמות שונות של התגלמותה ואהבה הומוסקסואלית. על פי השקפתו של אל-שייזרי האהבה היא מחלה הניתנת ברוב המקרים לריפוי, וכפי שהיה מקובל באותה תקופה הדיונים התיאורטים בספר כתובים בלשון חריזה. מלבד ספר זה, כתב עבד אל-רחמאן אל-שייזרי עוד שישה ספרים בנושא האהבה (המפורטים ונסקרים בפרק ההקדמה של הספר) שדוד צמח ניסה להתחקות אחר עקבותיהם על מנת לדלות אינפורמציה נוספת שתשלים את התמונה ביחס לביוגרפיה ויצירותיו של אל-שייזרי.

כתיבת הספר הייתה כרוכה בשחזור ופיענוח עותקים שונים של כתב יד של אל-שייזרי, העיקריים שבהם: כתב יד שנמצא בספריית הבודליין של אוניברסיטת אוקספורד ועותק נוסף שמקורו מספריית המג’ליס בטהראן. שני כתבי יד אלה המשלימים זה את זה הגיעו לידיו של דוד צמח עוד בשנות ה־70. לאחר שהשלים עד כמה שניתן קטעי טקסט חסרים או לא ברורים, והגדיר את המקצבים של קטעי השירה, פרסם כמה מאמרים בנושא, ביניהם:

ודיאלוג מוסלמי-נוצרי בנושא ספרות האהבה:

"Between ʿAbd Allah and ʿAbd al-Masih", al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XVI, Haifa (1995): 55-65 (Arabic)

פרופ’ ג’ורג’ קנאזע מהחוג לשפה וספרות ערבית (אוניברסיטת חיפה) נטל על עצמו את המשימה לסיים את כתיבת הספר שאותו לא הספיק צמח לסיים. בעזרת עותקים נוספים של כתב היד שאיתר במוסדות מחקר בגרמניה וצרפת המשיך במלאכת השחזור והפענוח, השלים את כתיבת הספר והביאו לדפוס. יודגש כי העותק המלא והמקורי של כתב היד טרם נמצא. בדברי ההקדמה לספר מביע פרופ’ קנאזע את תקוותו כי בעתיד ימצא עותק זה אשר יסייע בפתרון שאלות שנותרו פתוחות.

ספרו הבלתי גמור "אהבות ערב"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו האחרונות שקד דוד צמח על כתיבת הספר "אהבות ערב – האהבה במורשת הספרותית הערבית" (Love in the Arabic Cultural Tradition) אותו לא הספיק לסיים. הספר שאותו החל לכתוב בשפה העברית נועד הן לקורא הכללי המעוניין להשביע את סקרנותו לגבי יצירתם הספרותית של שכנינו הערבים, והן לסטודנטים בתחום השפה והספרות הערבית, שכן פרקי הספר כוללים בנוסף לסקירה שוטפת המטפלת במוטיבים העיקריים של ספרות האהבה הערבית גם פרקים המבבוססים על מחקרים שערך ופרסם דוד צמח בעבר, גם רעיונות ומסקנות שנשאבו ממחקריהם של אחרים וגם מחקרים אותם לא הספיק לפרסם כמו הספר "Rawdat Al-Qulub" (גן הלבבות) אשר הושלם לאחר מותו על ידי פרופ' ג'ורג' קנאזע מאוניברסיטת חיפה. בספר משולבים קטעי שירה אותם תרגם המחבר וטקסטים נוספים אותם תרגמו פרופ' שמעון בלס, פרופ' יוסף סדן, פרופ' ראובן שניר וד"ר אלה אלמגור ("ענק היונה").

בפרק השישי והאחרון "אהבות ערב והתרבות העולמית – השפעה אפשרית?" החל לדון צמח בנושאים הבאים:

  1. אבן סינא ואברהם אבן עזרא ("חי בן מקיץ")
  2. ספרות האהבה הערבית ושירת הטרובדורים
  3. אבן חזם ואנדראוס קפלנוס ("ענק היונה")
  4. אבן סינא ויהודה אברבנאל ("אגרת על האהבה")
  5. אבן טופייל ודניאל דפו ("חי בן מקיץ" ו"רובינזון קרוזו")

ספרים שכתב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "עד בוא האביב" (שירה), העיתונות המודרנית, תל אביב, 1959.[2]
  • מחקרים על יצירות תופיק אל-חכים (בערבית). ירושלים, הוצאת אל-שרק, 1970, 110 עמ’.[10]
  • עיונים בשפה וספרות ערבית (בערבית). בעריכת מנחם מילסון ודוד צמח, הוצאת אל-שרק, ירושלים, 1971, 237 עמ’.[11]
  • Four Egyptian Literary Critics, Supplements to the Journal of Arabic Literature, III, E.J. Brill, Leiden 1974.[4]
  • הארות על יצירותיו של תופיק אל-חכים (בערבית), קובץ מחקרים, הוצאת אל-שרק, חיפה 1979, 103 עמ’.[12]
  • כרמליאת – מחקרים על צורות ומשקלים בשירה הערבית (קובץ עבודות מחקר שפורסמו בעבר בכתב העת אל-כרמל[13], אוניברסיטת חיפה), חיפה 1995.[14][9]
  • "Rawdat al-qulub wa nuzhat al-muhibb wa al-mahbub" (The garden of hearts and the recreation of the lover and beloved) by Abd al-Rahman Ibn Nasr al-Shayzari (12th century), Completed and brought to press by George J. kanazi. 2003, Harrassowitz Verlag Wiesbaden[15]

מאמרים מדעיים שכתב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Muhammad Mandur and the New Poetry", Journal of Arabic Literature, Vol. II, (1971): 143-153
  • "Ibn Ammar and his Lost Book al-Mubayyida", al-Sharq, Vol .I, (1971): 18-20, (Arabic)[16]
  • "A study of Bank al-Qalaq by Tawfiq al-Hakim", al-Sharq, Vol. III, (1972): 37-44 (Arabic)
  • "Manazil al-Ahbab wa Manazih al-Albab by Shihab al-Din Mahmud al-Halabi", al-Sharq, Vol. V, (1974): 65-78 (Arabic)
  • "פרקים מספרות האהבה הערבית: מחלת האהבה, סיבותיה, תוצאותיה והטיפול בה" אל-שרק, 5, מרץ 1975, 36-27 (ערבית)
  • "אחמד אמין ותרבות המערב", מחקרים בערבית ובאסלאם, בעריכת יעקב מנצור, מחקרי בר-אילן, פרסומים מחלקתיים, כרך ב, רמת-גן, תשל"ד (1978), ע"ע 93–101.
  • "תופיק אל-חכים: החיפוש אחרי ממדים אבודים", במה, רבעון לדרמה, 78-77 (130-130), תשל"ח (1978), ע"ע 3–8.
  • "Perpetuity and Impossibility: on Modes of Expression in Ancient Arabic Poetry". al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. I, Haifa (1980): 83-107 (Arabic)
  • "Notes on Abu al-Jaysh al-Andalusi’s ’Epistle on Arabic Metrics" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. II, Haifa (1981): 81-116 (Arabic)
  • "Ôamdæn al-Læôiqî's 'Urjûza on Love – Is it the Earliest Link in Arabic Love" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. III, Haifa (1982): 61-82 (Arabic)
  • "The Rhythmical Function of the Watid and Fasila", Journal of Semitic Studies Vol. XXVIII/2 (1983): 321-335
  • "Quantity and Syllabic Parity in Hispano-Arabic Muwashshah", Arabica Vol. XXXI/1 (1983): 80-107
  • "The Muwashshaôæt in 'Uqûd al-La'æl by al-Nawæjî" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. IV, Haifa (1983): 67-92 (Arabic)
  • "Notes on the Structure of the Andalusian Muwashshaô" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. VI, Haifa (1985): 147-164 (Arabic)
  • The Poetics of Humayni Poetry in Yemen”, Jerusalem Studies in Arabic and Islam Vol. XI, (1988): 220-239.
  • "A Voyage through the Basîà Metre" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. IX, Haifa (1988): 49-73 (Arabic)
  • "Mîr Baòrî and the Resurgence of Modern Iraqi Literature" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. X, Haifa (1989): 83-122 (Arabic)[17]
  • "Tawfiq al-Hakim and Western Culture”, Bulletin of the Israeli Academic Center in Cairo 12 (July 1989): 49-51.[18]
  • "Rukbani and Nazm al-Banat”, Studies in Canonical and Popular Arabic Literature, eds.: S. Ballas and R. Snir, (Toronto 1989): 55-68.[19]
  • "The Prosody of Non-Classical Poetry" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XI, Haifa (1990): 93-127 (Arabic)
  • "מס שפתיים לרעיון הספרות "המגויסת" על מזון לכל פה, במה, רבעון לדרמה, כרך כ"ה (123–124), תשנ"א (1991), ע"ע 85–87.
  • "On the Metre of Bedouin Poetry", Asian and African Studies Vol. XXV/2 (July 1991): 187-200.
  • "Ibn Zaydûn – Did He Really Wish to Die for a Lasting Union with his Beloved"?, al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XII, Haifa (1991): 147-152 (Arabic)
  • "Colloquial Lebanese and Palestinian Poetry and the Problem of Metre", al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XIII, Haifa (1992): 95-143 (Arabic)
  • "The Concept of Courtly Love: A Comparison Between Ibn Hazm and Andreas Capellanus", Circa 1492: Proceedings of the Jerusalem Colloquium: Littera Judaeorum in Terra Hispanica, ed.: Isaac Benabu, (The Hebrew University of Jerusalem, 1992): 166-174.[20]
  • "CVC, Dunash b. Labrat and Arabic Metrics", in proceedings of the 33rd International Congress of Asian and North African studies, Edwin Mellen Press, Ontario 1993
  • "Urūḍ [2] al-Waraqa lil-Jawhar" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XV, Haifa (1994): 105-131 (Arabic)
  • "Modern Zajal and the Quest for Freedom", Journal of Arabic Literature 26 (1995): 80-92
  • "Between ʿAbd Allah and ʿAbd al-Masih" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XVI, Haifa (1995): 55-65 (Arabic)
  • "On the Metre of Kaṛam il-Yatīm", Journal of Arabic Literature Vol. 26, No. 3 (Oct., 1995), pp. 255-257

פרקים ומאמרים בספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Tawfiq al-Hakim and the Legend of the Ivory Tower", in studies on the Literary Works of Tawfiq al-Hakim, Jerusalem (1970): 95-108 (Arabic)
  • "פנייתו של טה חוסין אל הביקורת האמנותית", מחקרים בערבית ובאסלאם, חקרי בר-אילן, פרסומים מחלקתיים, כרך א, רמת-גן, תשל"ד (1973), ע"ע 123–140.
    • "Poetry and its Audience According to Medieval Arab Poeticians", Israel Oriental Studies: Studies in Medieval Arabic and Hebrew Poetics, ed.: Sasson Somekh, (Leiden: E.J. Brill, 1991) XI: 91-107.[21]

ערכים באנציקלופדיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירות מדעיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "The Poetics of Clasical Arabic Rhyme", Tel Aviv 1980, by Rina Drori al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol.II, Haifa (1981): 160-163 (Arabic)
  • "On As'ad Khairallah's Love, Madness and Poetry" – An Interpretation of the Maínûn Legend (Beirut 1980)125-128 al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. III, Haifa (1982): 125-128 (Arabic)
  • "The Language of Fiction in the Works of Yusuf Idris", Tel Aviv 1984, by Sasson Somekh - al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. V, Haifa (1984): 99-104 (Arabic).
  • "The Hebrew Girdle Poem (Muwashshah) in the Middle Ages (in Hebrew)", David Semah Tova Rosen-Moked,, Haifa University Press 1985 al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. VII, Haifa (1986): 203-209 (Arabic)
  • "Arûê al-Khalîl, by Aômad Sulaymæn Yæqût Alexandria", 1989 [1] al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XI, Haifa (1990): 229-233 (Arabic)
  • "השירה הערבית של יהודי עיראק - סקירה ועיון", החברה לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת בר-אילן, (הכנס השמיני) אפריל 1991
  • "A Study on Egyptian Vernacular Poetry by Kamæl 'Abdel-Malek" 1990 [1] al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XI, Haifa (1991): 153-161 (Arabic)
  • "Habib al-Husayni. Diråsat ʾAwzån al-Muwashsha•åt al-ʿArabiyya". Beirut: 1991 [1] al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XIV, Haifa (1993): 171-176 (Arabic)
  • "Five Ragaz Collections": Materials for the Study of Ragaz Poetry II, Studia Orientalia, Helsinki, 1995. Finish Oriental Society. המזרח החדש, כרך 38 219-218, 1996
  • "Arabic Prosody and its Application in Muslim Poetry". Uppsala, Swedish Research Institute of Istanbul,1994. המזרח החדש, כרך 38 ,221-219 1996

השתתפות בהכנת מילונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים ופרסומים בעיתונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Nissim Rejwan's: The Jews Of Iraq", David Semah, "New Outlook", Sept'-Oct, 1986

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 ששון סומך, 5 – יצירה ערבית בעיר העברית הראשונה, ימים הזויים, הקיבוץ המאוחד, 2008, עמ' 48-53
  2. ^ 1 2 حتى يجئ الربيع | صيمح، دافيد | הספרייה הלאומית
  3. ^ אלפרג' בעד אלשדה מאת אבו עלי אלמחסן אלתנוח'י / צמח דוד | עבודת מחקר NNL_ALEPH003362839 | הספרייה הלאומית
  4. ^ 1 2 Semah, David., Four Egyptian literary critics., Brill, 1974
  5. ^ Ch. Vial, Review of Four Egyptian Literary Critics, Arabica 22, 1975, עמ' 102–106
  6. ^ John A. Haywood, Review of Four Egyptian Literary Critics, Die Welt des Islams 17, 1976, עמ' 237–241 doi: 10.2307/1570373
  7. ^ Four modern Egyptian literary critics : (Al-ʻAqqād, Haykal, Ṭāhā Ḥusayn and Mandūr) / by D. Semah | עבודת מחקר NNL_ALEPH997008553865405171 | הספרייה הלאומית
  8. ^ David Semah, Arabic Prosody, The New Princeton Encyclopedia of Poetry and Poetics, ed.: A. Preminger and T. Brogan, (Princeton University Press, New Jersey 1993): 91-94
  9. ^ 1 2 كرمليات : دراسات في أشكال الشعر العربي وأوزانه / داڤيد صيمح | صيمح، دافيد | הספרייה הלאומית
  10. ^ دراسات فى أدب توفيق الحكيم / جمعها وقدم لها واعد مراجعها داڤيد صيمح | صيمح، دافيد | הספרייה הלאומית
  11. ^ مطالعات وآراء فى اللغة والادب / جمعها مناحم ميلسون [ودافيد صيمح | ميلسون، مناحيم، 1933- (صيمح، دافيد ) | הספרייה הלאומית]
  12. ^ اضواء على ادب توفيق الحكيم : مجموعة من الابحاث / اشرف على نشرها وقدم لها دافيد صيمح | صيمح، دافيد | הספרייה הלאומית
  13. ^ The Journal
  14. ^ W. Stoetzer, Review of Karmiliyyāt, Dirāsāt fī Ashkāl al-Shi'r al-'Arabī wa-Awzānih, Journal of Arabic Literature 27, 1996, עמ' 287–290
  15. ^ Abd Al-Rahman Shayzari, David Semah,George J. Kanazi, Rawdat Al-Qulub Wa-Nushat Al Muhibb Wal-Mahbub: 8, 2003
  16. ^ ابن عمار وكتابه الضائع المبيضة / دافيد صيمح | صيمح، دافيد (الثقفي، ابن عمار ) | הספרייה הלאומית
  17. ^ Reuven Snir, Arabic Literature by Iraqi Jews in the Twentieth Century: The Case of Ishaq Bar-Moshe (1927–2003), Middle Eastern Studies 41, 2005-01-01, עמ' 7–29 doi: 10.1080/0026320042000322699
  18. ^ Tawfiq al-Hakim and Western Culture
  19. ^ Rukbani and Nazm al-Banat
  20. ^ The Concept of Courtly Love: A Comparison Between Ibn Hazm and Andreas Capellanus
  21. ^ Poetry and its Audience According to Medieval Arab Poeticians