אבן טופייל
 | |
| לידה |
1100 גואדיקס כיום בספרד , אז ואדי אשי, אל-אנדלוס ,אמירות אל-מוראביטון |
|---|---|
| פטירה |
1185 (בגיל 85 בערך) מרקש, מרוקו, הח'ליפות המוּואחידית |
| שם לידה | أبو بكر محمد بن عبد الملك بن محمد بن طفيل القيسي |
| השקפה דתית |
אסלאם  |
| תחומי עניין | פילוסופיה, אסטרונומיה, אתיקה, מדע המדינה, רפואה |
| עיסוק |
פילוסוף, סופר, רופא, משורר |
| מדינה |
אל-מוואחידון, מוראביטון |
| יצירות ידועות |
Hayy ibn Yaqdhan |
  | |
אבן טופייל (או, בשמו המלא, אבו בכר מוחמד אבן עבד אלמלכ אבן מוחמד אבן טופייל אל-קאיסי אל-אנדלוסי; בערבית- أبو بكر محمد بن عبد الملك بن محمد بن طفيل القيسي الأندلسي; 1100/1105- 1185) היה איש אשכולות ערבי מוסלמי-אנדלוסי, סופר, פילוסוף, תאולוג, רופא ווזיר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב-גואדיקס (אנ') (בזמנו ואדי אשי) שליד גרנדה והתחנך על ידי הפילוסוף הידוע אבן באג'ה. למד פילוסופיה ורפואה בגרנדה והתיידד עם הפילוסוף הנודע אבן רושד. בבגרותו שימש כמזכירו האישי של שליט גרנדה, ומאוחר יותר כווזיר ורופא החצר של אבו יוסוף יעקוב, המלך של שושלת המווחידון. בשנת 1182 פרש מתפקידו והוחלף על ידי ידידו, אבן רושד עליו הוא עצמו המליץ למלך. כחלק מתפקידו כרופא, פרסם בחייו כמה ספרי רפואה חשובים וכמו כן עסק גם באסטרונומיה ופרסם ספרים אף בתחום זה. מת בעיר מרקש שבמרוקו בשנת 1185. בהלווייתו השתתף גם המלך אבו יוסוף יעקוב.
חי בן מקיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבורו המפורסם ביותר של אבן טופייל הוא ספרו חי בן מקיץ (במקור: חי אבן יקט'אן; حي ابن يقظان) שהתפרסם גם במערב. זהו רומן פילוסופי המספר את סיפורו של ילד פרא אוטודידקט, שחי לבדו על אי בודד, לשם הובא על ידי איילה שגידלה אותו. על האי, הוא מעסיק את עצמו במחשבות ובחקירות פילוסופיות שבעזרתן הוא מגיע לחקר האמת. בסופו של דבר הוא פוגש על האי אדם בשם "אבסל" - אדם שניצל מספינה טרופה, וכך הוא מגיע לידי מגע עם הציוויליזציה. לאחר המפגש הוא מרצה לאותו אדם את תורתו בדבר הנהגת החברה והנהגת המדינה הרצויה. הוא טוען כי שליט המדינה הרצוי צריך להיות איש מעלה שיעמוד בסף דרישות מוסריות ופילוסופיות גבוהות ביותר, כך שכנראה שאיש כזה אינו בנמצא. בהיעדר מנהיג ראוי, כל חברה בהכרח תהיה חברה קלוקלת, ולכן ממליץ חי בן מקיץ לפילוסופים ולמבקשי האמת לפרוש מן החברה ולחיות חיי התבודדות, שרק הם יוכלו להביאם אל האמת המוחלטת.
הספר זכה לפרסום רב, והייתה לו השפעה עמוקה על הספרות הערבית ועל הספרות האירופאית במשך שנים ארוכות, והוא המשיך להיות רב-מכר רב השפעה במערב אירופה, גם במאות ה-17 וה-18.
רבי אברהם אבן עזרא כתב גירסה מקוצרת לספר.[1] רבי משה נרבוני כתב ביאור על מספר פרקים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבן טופיל, חי אבן יקט'אן, תרגם מערבית יאיר שיפמן, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, 2009
- יאיר שיפמן, פירוש נרבוני ל"חי בן יקט’אן" לאבן טפיל, מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים 2018.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבן טופייל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אבן טופייל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
מחמד אבן עבד אלמלכ אבן טפיל (1116-1185), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ישראל לוין (מהדיר), אברהם אבן עזרא - שירים, הוצאת אוניברסיטת תל-אביב, 2011 עמ' 62 והלאה גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
