מנחם מילסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מנחם מילסון (נולד ב-1933) הוא פרופסור (אמריטוס) לספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. תא"למיל'), לשעבר ראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון. סופר ומזרחן, חוקר תרבות האסלאם והשפה הערבית, ומילונאי. מראשי ממרי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילסון בשכונת בת גלים[1], חיפה, בתקופת ארץ ישראל המנדטורית, ילדם השני של יוסף צבי מילסון (18961961) וחנה (לבית אדלר). אביו היה מאנשי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, ממייסדי שכונת בת גלים, פעיל בהגנה, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בחיפה וחבר מועצת עיריית חיפה[2]. רחוב מילסון, בשכונת בת גלים בחיפה, קרוי על שם האב[3].

מילסון החל את לימודי השפה הערבית בבית הספר הריאלי. שירת בצה"ל כקצין בצנחנים[4] ובמלחמת סיני היה סמ"פ בגדוד 890 שצנח במעבר המיתלה (המ"פ שלו היה מרסל טוביאס והמג"ד - רפול). סיים תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית ואת הדוקטורט קיבל מאוניברסיטת הרווארד ב-1964. כיהן כמרצה באוניברסיטה העברית החל מאוקטובר 1963, ומרצה בכיר מ-1970. מונה לפרופסור לספרות ערבית באוניברסיטה העברית ב-1976 והחל מ-2002 הוא פרופסור אמריטוס. כיהן כראש החוג לשפה וספרות ערבית, וראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה. בשנים 19911997 היה דקאן הפקולטה למדעי הרוח ובשנים 1999 - 2002 ראש בית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג.

ביוני 1976, במקביל למינויו לפרופסור באוניברסיטה העברית מונה מילסון גם יועץ לענייני ערבים במפקדת אזור יהודה ושומרון ותאום הפעולות בשטחים. הוא כיהן בתפקיד זה עד ספטמבר 1978. בתקופת כהונתו זו, בנובמבר 1977 התקיים ביקורו ההיסטורי של אנואר סאדאת נשיא מצרים, בישראל וממשלת מנחם בגין מינתה את מילסון לשלישו של סאדאת לתקופת הביקור. מנובמבר 1981 עד ספטמבר 1982 כיהן כראש המנהל האזרחי של אזור יהודה ושומרון, בדרגת תא"ל. בספטמבר 1982 הגיש מילסון את התפטרותו מהתפקיד בנימוק שאינו יכול עוד לייצג את מדינת ישראל כלפי הציבור הפלסטיני לאור טבח סברה ושתילה ואי-נכונות הממשלה להקים ועדה לחקירת הטבח[5].

סגנו של מילסון, הן בתפקידו הראשון כיועץ לענייני ערבים והן בתפקיד השני כראש המנהל האזרחי היה יגאל כרמון, אז עדיין קצין מודיעין. השניים פעלו בתקופת כהונתם וכרמון המשיך לאחר מכן גם כששימש ראש המנהל האזרחי בפועל, לחיזוקן של "אגודות הכפרים" בראשות מוסטפא דודין, כחלופה פלסטינית שואפת שלום, לאש"ף בראשות יאסר ערפאת. עם כניסתו של שלמה איליה לתפקיד ראש המנהל האזרחי השתנתה המדיניות הישראלית, נאסר על אגודות הכפרים לעסוק בפעילות מדינית והן דעכו ונעלמו[6].

פרופ' מנחם מילסון מכהן כיום כיועץ האקדמי של המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (ממרי) ועורך החל מ-2004 מילון ערבי - עברי מקוון, שבסיסו הראשוני היה מילון איילון-שנער, המילון הוותיק (1947) של דוד איילון ופסח שנער[7][8]. מכהן החל מ-2009 כיו"ר הוועדה של משרד החינוך, האחראית על תוכנית לימודי השפה הערבית בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים בישראל[9].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם מילסון, עיונים בשפה וספרות ערבית, הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון ללימודי אסיה ואפריקה, 1965 (ומהדורות חוזרות: 1971, 1982 ועוד).
  • מנחם מילסון, האינטלקטואלים בעולם הערבי בימי הביניים ובעת החדשה, הוצאת מכון ון ליר, 1973.
  • מנחם מילסון (עורך), חברה ומשטר בעולם הערבי, הוצאת מכון ון ליר, 1977.
  • מנחם מילסון ושמואל מורה (עורכים ומתרגמים), על החוף שמנגד: מבחר סיפורים מצריים מודרניים, הוצאת עידנים, 1980.
  • מנחם מילסון, Najib Mahfuz, The Novelist-Philosopher of Cairo, הוצאת מאגנס, 1999.
  • מנחם מילסון, Kitab Adab Al-Muridin, הוצאת מאגנס, 2003.

מאמרים וספרונים (חלקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם מילסון, ג'האד כיום, ממר"י, 2007[10].
  • מנחם מילסון, על האנטישמיות הערבית בימינו, אתר ממרי, 2004.
  • מנחם מילסון, Reform vs. Islamism in the Arab World Today, ממר"י, 2004[11].
  • מנחם מילסון, ירדן והגדה המערבית (ספרון), הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון ליחסים בינלאומיים ע״ש לאונרד דייויס, 1984.
  • מנחם מילסון, אליגוריה על משבר החברה במצרים : "וליד אל ענא" מאת נגיב מחפוז, "רבעון החברה המזרחית הישראלית", 1971.
  • מנחם מילסון, נג'יב מחפוז ורופא הלבבות (על "רוחו של רופא הלבבות")
  • מנחם מילסון, A European Plot On The Arab Stage[12].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהוד מנור, לעשות שלום עם הפלסטינים, הוויכוח בישראל על הגדה המערבית, 1967- 1987, הוצאת כרמל, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם מילסון, זכרונות מבת גלים משנות הארבעים של המאה הקודמת, 24 בנובמבר 2007
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "יוסף צבי מילסון", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3060
  3. ^ אמציה פלד, רחוב מילסון, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
  4. ^ "לעשות שלום עם הפלסטינים – אודי מנור"
  5. ^ מילסון התפטר, דבר, 23 בספטמבר 1982
  6. ^ "לעשות שלום עם הפלסטינים – אודי מנור"
  7. ^ המילון הערבי - עברי המקוון
  8. ^ נחם אילן, "שער מקוון לתרבות מפוארת", 10 בינואר 2014, מוסף "שבת", מקור ראשון
  9. ^ [1] "לשון ערבית, תוכנית לימודים לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה בבתי הספר העבריים", משרד החינוך
  10. ^ באתר ממר"י
  11. ^ באתר ממר"י
  12. ^ [2]