דראז'ן דליפאגיץ'
דראז'ן דליפאגיץ' (בסרבית: Dražen Dalipagić, בסרבית קירילית: Дражен Далипагић; נולד ב-27 בנובמבר 1951) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל סרבי. הוא נבחר לספורטאי השנה ביוגוסלביה בשנת 1978, והוא אחד הספורטאים המעוטרים ביותר בהיסטוריה שלה. הוא נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות פיב"א ב-1991, להיכל התהילה של הכדורסל ב-2004, להיכל התהילה של פיב"א ב-2007 ול-50 התורמים הגדולים ליורוליג ב-2008.
במהלך קריירת המשחק המקצוענית שלו הוא קלע לפחות 50 נקודות במשחק 15 פעמים,[1] ושיא הקריירה שלו במשחק בודד היה 70 נקודות במדי רייר ונציה נגד וירטוס בולוניה במסגרת ליגת העל האיטלקית בכדורסל ב-25 בינואר 1987.
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בילדותו שיחק דליפאגיץ' כדורגל וכדוריד בעיר הולדתו מוסטאר, והחל לשחק כדורסל רק בגיל 18. שנתיים לאחר מכן, ב-1971, חתם על החוזה המקצועי הראשון שלו בפרטיזן בלגרד. הוא שיחק בקבוצה במשך שמונה עונות, עד 1980, במהלכן זכה פעמיים בפרס מר אירופה (שחקן השנה באירופה), ב-1977 וב-1978, ובפרס יורוסקאר ב-1980. הוא נבחר לספורטאי השנה ביוגוסלביה ב-1978. בעונת 1975/76 הוא הוביל את פרטיזן לזכייה באליפות הליגה היוגוסלבית, וזכה עימה בגביע קוראץ' ב-1978. בעונת 1978/1979, בה זכתה פרטיזן בפעם השנייה ברציפות בגביע קוראץ', הוא לא שיחק בקבוצה בעקבות שירותו בצבא העממי היוגוסלבי.
בעונת 1980/81 עזב דליפאגיץ' את יוגוסלביה וחתם ברייר ונציה מהסרייה א' האיטלקית, אך לאחר עונה אחת בלבד חזר לפרטיזן, במדיה שיחק לעונה אחת. בעונות הבאות הוא שיחק במספר קבוצות אירופיות בספרד ובאיטליה, הראשונה שבהן הייתה ריאל מדריד, במדיה שיחק בעונת 1982/1983 רק במשחקי גביע אירופה לאלופות בכדורסל. לאחר מכן הוא עבר לאודינה מליגת העל האיטלקית (במדיה שיחק שנתיים) ואז לרייר ונציה, אותה העלה מהליגה האיטלקית השנייה בכדורסל לליגת העל ב-1986 עם ממוצע של 42.9 נקודות למשחק ובמדיה סיים כמלך הסלים של הליגה האיטלקית הראשונה עם 37.7 נקודות בממוצע למשחק ב-1988. לאחר מכן הוא עבר לסקאליג'רה ורונה האיטלקית וסיים את הקריירה המקצועית שלו לאחר עונת 1990/91, בה שיחק ביריבתה העירונית המושבעת של פרטיזן, הכוכב האדום בלגרד.
כשחקן פרטיזן בלגרד הוא קלע 8,278 נקודות ב-305 משחקים, ממוצע של 27.1 נקודות למשחק. בשש עונותיו בליגת העל האיטלקית הוא קלע 7,993 נקודות ב-241 משחקים, ממוצע של 33.2 נקודות למשחק. בזכות הישגיו נבחר דליפאגיץ' לרשימת 50 הכדורסלנים הגדולים בתולדות פיב"א ב-1991 ול-50 התורמים הגדולים ליורוליג ב-2008, והוא אף הוכנס הן להיכל התהילה של הכדורסל (2004) והן להיכל התהילה של פיב"א (2008).
בנבחרת הלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דליפאגיץ' הופיע לראשונה בנבחרת יוגוסלביה בכדורסל ב-1973, ומאז רשם בסך הכול 243 הופעות עד 1986. במדי הנבחרת הלאומית הוא קלע בסך הכול 3,700 נקודות, במקום הראשון בטבלת מלך הסלים של הנבחרת בכל הזמנים. עם נבחרת יוגוסלביה הוא זכה בתארים רבים, בהם שלוש מדליות אולימפיות, שלוש אליפויות עולם ושלוש אליפויות אירופה.
הוא שיחק שלוש פעמים בטורניר הכדורסל האולימפי ובשלושתן העפיל עם יוגוסלביה לפודיום: מדליית כסף במונטריאול 1976, מדליית זהב במוסקבה 1980 ומדליית ארד בלוס אנג'לס 1984. לאחר אולימפיאדת מונטריאול הוא הפך לאחד האירופאים הראשונים שעוררו עניין ב-NBA ואף הוזמן למחנה האימונים של בוסטון סלטיקס, אך ויתר על ההזדמנות מכיוון שהמעבר לליגה היה מונע ממנו להמשיך לשחק בנבחרת.[2] באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) הוא נשא את דגל יוגוסלביה בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים.
בנוסף הוא זכה ארבע פעמים במדליות באליפות העולם בכדורסל, שיא בין-לאומי: מדליית כסף ב-1974 ושלוש מדליות כסף רצופות ב-1978, 1982 ו-1986. הוא אף נבחר ל-MVP של אליפות העולם בכדורסל ב-1978.
דליפאגיץ' זכה גם בחמש מדליות רצופות באליפות אירופה בכדורסל, מהן שלוש מדליות זהב ברצף: הוא זכה בטורניר ב-1973, 1975 ו-1977, סיים במקום השלישי ב-1979 והפסיד בגמר לברית המועצות ב-1981. ב-1977 הוא נבחר ל-MVP של אליפות אירופה בכדורסל.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו ממשחק, ב-1992 החל דליפאגיץ' לאמן את נובה פלקנסטרו גוריציה מהליגה האיטלקית השלישית, וב-1994 הוביל אותה לעלייה לליגת המשנה. ב-1998 מונה למאמן מזט סקופיה מליגת העל המקדונית בכדורסל, עימה זכה ב-1999 בגביע המקדוני. משרת האימון האחרונה שלו הייתה בעונת 2000/01, אז אימן את ק.ק. אסטרה בנקה מליגת העל של סרביה ומונטנגרו בכדורסל.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דליפאגיץ' נולד במוסטאר שברפובליקה הסוציאליסטית של בוסניה והרצגובינה, אך הוא סרבי במוצאו. הוא נשוי לסוניה פוז'ג, טניסאית יוגוסלבית לשעבר, ויש להם שני ילדים, סאניה ודאבורין, גם הוא כדורסלן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר היכל התהילה של פיב"א
- ערן סלע, דראז'ן דליפאגיץ' - תותחן מעורר צמרמורת, באתר כדורסלע
- תומר גנור, דראזן דליפאגיץ': "הביתיות לא הופכת את ישראל לפייבוריטית", באתר ynet, 30 באוגוסט 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- ^ Yugoslav Player Going Back Home, New York Times, 2 בספטמבר 1976
- כדורסלנים יוגוסלבים
- כדורסלנים סרבים
- כדורסלני פרטיזן בלגרד
- כדורסלני ונציה
- כדורסלני ריאל מדריד
- כדורסלני הכוכב האדום בלגרד
- היכל התהילה של הכדורסל: כדורסלנים
- חברי היכל התהילה של פיב"א
- ספורטאים סרבים באיטליה
- ספורטאים סרבים בספרד
- כדורסלנים באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)
- כדורסלנים באולימפיאדת מוסקבה (1980)
- כדורסלנים באולימפיאדת מונטריאול (1976)
- ילידי 1951