לדלג לתוכן

המכללה האקדמית להנדסה בראודה

המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל
מכללה
תקופת הפעילות 1988–הווה (כ־36 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
נשיא פרופ'/ח שרית סיון
סגן נשיא פרופ'/ח מיכאל רגב
יו"ר אלוף (מיל') יוסף משלב
מנכ"ל אחיאב גולן
תלמידים
כלל הסטודנטים 3,040[1]
סטודנטים לתואר ראשון 2,915[1]
סטודנטים לתואר שני 125[1]
סטודנטים מתוקצבים 2,831[2] (נכון לתשע"ג)
מיקום
מיקום כרמיאל, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°54′52″N 35°16′57″E / 32.91437778°N 35.28259167°E / 32.91437778; 35.28259167
http://Braude.ac.il
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, שעד אפריל 2022 נקראה "המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה", נקראת על שם מקס בראודה, מנכ"ל אורט העולמי בשנים 1957–1980.[3]

המכללה פועלת באישור ובתקצוב המועצה להשכלה גבוהה ומכשירה לתואר ראשון ושני במדעים. תוכנית הלימודים במכללה כוללת התנסות מעשית בתעשייה ובאקדמיה.

הנוף הנשקף לעבר בקעת בית הכרם
בניין המדעים הראשי

תחילה הוקם המוסד כמכללה טכנולוגית להנדסאים של רשת אורט. בשנת 1995 נוסדה המכללה האקדמית להנדסה כעמותה רשומה הפועלת באישור ובתקצוב המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 1996, שנתיים לאחר שמחזור הסטודנטים הראשון יצא לדרך, החלה המכללה האקדמית להכשיר הסטודנטים לתארים "בוגר במדעים" (.B.Sc) ומוסמך במדעים" (.M.Sc) וכן מסמיכה אקדמאים להוראה.

המכללה הוקמה על מנת לפתח בצפון הארץ מרכז אקדמי ייחודי בתחומי ההנדסה ולטפח, באמצעות בוגריו, קשרי גומלין עם התעשייה. במכללה מתקיימת פעילות בתחומי מחקר, קשרי תעשייה-אקדמיה ותוכנית לימודי חו"ל. קמפוס המכללה ממוקם בראש גבעה במערב כרמיאל, ממנה נשקפת בקעת בית כרם.

המכללה זכתה בפרס האיכות והמצוינות ע"ש יצחק רבין בשנת 2009.

באפריל 2022 אישר בית המשפט המחוזי בחיפה הסכם להיפרדות המכללה מרשת אורט, ובהתאם לכך הוסרה המילה "אורט" משם המכללה.[4]

תוכניות לימוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה מציעה שבע תוכניות לימוד לתואר ראשון (.B.Sc) בהנדסת תעשייה וניהול; הנדסת חשמל ואלקטרוניקה; הנדסת מכונות; הנדסה אזרחית; הנדסת ביוטכנולוגיה; הנדסת מערכות מידע והנדסת תוכנה. בנוסף, מוצעות ארבע תוכניות לתואר שני (.M.Sc) במקצועות הנדסת תוכנה, הנדסת מערכות, ביוטכנולוגיה והנדסת תעשייה וניהול.

תוכניות לתואר ראשון (.B.Sc):

תוכניות לתואר שני (.M.Sc):

תוכניות לימוד נוספות:
  • מכינות קדם-אקדמיות
  • מרכז לנוער שוחר מדע
  • תעודת הוראה

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[5][6].

מבנה ארגוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הארגוני של המכללה כולל את חבר נאמנים, המורכב מאנשי המכללה ומנציגי ציבור; את הוועד המנהל; הנשיאה, פרופ'/ח שרית סיון; המשנה לנשיאה לעניינים אקדמיים, פרופ'/ח מיכאל רגב; המנכ"ל אחיאב גולן; חברי הנהלה, המורכבת מראשי המחלקות האקדמיות והמחלקות המנהליות ואת המועצה האקדמית.[7] המחלקות האקדמיות השונות מנוהלות על ידי ראשי המחלקות.

המועצה האקדמית היא הפורום העליון במכללה להחלטות בנושאים אקדמיים. הוועדה לעניינים אקדמיים של המכללה פועלת כוועדת קבע של המועצה האקדמית, ודנה בנושאים שוטפים הנוגעים לאופי הפעילות האקדמית במכללה.

דיקנט הסטודנטים אמון על רווחת הסטודנטים ומטפל בבעיותיהם האישיות, החברתיות והכלכליות, תוך קיום קשר הדוק עם הגופים האקדמיים והמנהליים של המכללה. כמו כן, פועל הדיקנט, על יחידותיו השונות, להגברת מודעותם החברתית של הסטודנטים ולשיתופם בחיי הקמפוס והקהילה.

המחקר במכללה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר מהווה נדבך חשוב בחזון המכללה".[8] הליך קליטת חברי סגל חדשים מותנה בכישורי הוראה וביכולת מחקרית מוכחת, ולפיכך נפח הפעילות המחקרית המתבצע במכללה הולך וגדל. בהתאם לחזונה, המכללה משקיעה משאבים כספיים רבים בעידוד המחקר, במתן מענקי מחקר ובמימון נסיעות של חברי הסגל לכנסים ולהשתלמויות בישראל ומחוצה לה.

רשות המחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכללה פועלת רשות המחקר, הממונה מטעמה על ניהולו של המחקר ועל תהליכי קבלת הסיוע באמצעות קרנות המחקר. תחומי פעילותה כוללים:

  • איסוף מידע על אודות קרנות המממנות מחקרים והפצתו לחוקרים וסיוע לחוקרים בהגשת הצעות מחקר לקרנות.
  • התקשרות חוזית עם קרנות המחקר, כולל משא ומתן על ההסכם.
  • פתיחת תקציבי מחקר למחקרים שמקורותיהם מקרנות מחקר חיצוניות, מתרומות, ממקורות פנימיים ומתקציבי החזרים
  • ניהול תקציבי המחקר כולל בקרת ניצול התקציב, בכפוף לנוהלי המכללה ונוהלי קרנות המחקר
  • דיווחים כספיים לקרנות הכנת הדוחות לקרנות, בתיאום עם החוקרים
  • בקרת הגשת הדוחות (דיווחים מדעיים) על ידי החוקרים, בהתאם למועדי הדיווח המחייבים
  • דיווחים על הפעילות המחקרית במכללה לגורמים פנימיים ומחוצה לה
  • סיוע לסגן הנשיא לעניינים אקדמיים (סנל"א) בקידום מדיניות המחקר במכללה

מרכז הגליל למחקר מתמטיקה שימושית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסד ב־1998 על ידי היחידה למתמטיקה, במטרה לממש את פוטנציאל המחקר המתמטי לקידום פרויקטים הנדסיים בתעשייה. פעילות המרכז נעשית תוך שיתוף פעולה מחקרי עם מוסדות שונים, ביניהם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-אילן, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת מרילנד ואוניברסיטת קליפורניה בארצות הברית, האקדמיה למדעים בוורשה ועוד. המרכז מארגן סדנאות וכנסים בינלאומיים למתמטיקהת.

מרכז קרנט בישראל (CRANET)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מנוהל על ידי המעבדה למידע ומשאבי אנוש באוניברסיטת בר-אילן ועל ידי המחלקה להנדסת תעשייה וניהול באורט בראודה. קרנט הוא גוף מדעי בינלאומי, המאגד מוסדות אקדמיים וארגונים מעשרות מדינות, במטרה לספק תמונת מצב עדכנית בתחום ניהול משאבי האנוש בעולם.

המרכז לחינוך הנדסי וליזמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מפתח ומקדם מגוון תוכניות לשיפור דרכי ההוראה והלמידה במכללה, עם דגש על מוכנות הבוגר לתפקידים בתעשייה. בין התוכניות המובילות: בניית קורסים בגישת למידה היברידית פעילה ממוקדת סטודנט בדגש על מטרות ההוראה ההנדסיות (ABLE); פיתוח קורסים בגישת למידה מבוססת בעיות (PBL); הכשרת הסטודנטים למיומנויות נדרשות בהנדסה, יזמות ורב-תחומיות; מובילי למידה; המרצה כמנטור; הכשרת מרצים.

החל ממרץ 2020 המרכז לחינוך הנדסי ויזמות מארגן ומוביל מספר האקתונים בשנה במכללה. בהאקתונים מוצגים אתגרים בנושאים שונים על ידי בעלי עניין. בסיומו של ההאקתון המשתתפים מציגים את הפתרונות שפיתחו ויכולים להמשיך בפיתוחם במסגרת פלטפורמות שונות במרכז היזמות.

קשרים בין-לאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה מקיימת קשרים בינלאומיים עם מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר ברחבי העולם. קשרים אלה נועדו לתת לסטודנטים בתואר ראשון הזדמנות לצאת וללמוד סמסטר במדינה אחרת בעודם רשומים למכללה. התוכנית מאפשרת לסטודנטים להתנסות באתגר אקדמי ובחוויית לימודים ייחודית המוכרת יל ידי המכללה לצבירת נקודות זכות כחלק מלימודי התואר. סטודנטים המשתתפים בתוכנית זו נחשפים לשיטות לימוד שונות ולתרבויות מגוונות. השהות בחו"ל מחזקת את השליטה בשפה האנגלית ומכשירה את הסטודנטים לעידן הגלובאלי. במסגרת זו המכללה מפרסמת קולות קוראים ומדי שנה יוצאים מספר סטודנטים לסמסטר לימודים או לתקופת התמחות במוסדות להשכלה גבוהה בחו”ל.[9]

חברת אופק אשכולות בע"מ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקמה על ידי המכללה במטרה לעודד את המחקר שמתבצע בתחומה ולהרחיב את קשריה עם התעשייה. החברה משמשת כזרוע עסקית למימוש נכסי הידע של המכללה וכמנוף לפיתוח תעשייה מתקדמת בגליל. מבחינה עסקית מתבססת החברה על מסחור פטנטים שפותחו על ידי חברי הסגל של המכללה ונרשמו על ידי החברה. כמו כן, מקדמת החברה הקמת חברות-בנות באותם מקומות שבהם יימצא שותף אסטרטגי מתאים.

החברה עוסקת בהכוונת מחקריהם של חברי הסגל למו"פ שימושי, יצירת קניין רוחני הניתן למסחור ורישום פטנטים על תוצרי המו"פ, יישום ומסחור "פירות" המו"פ: מכירת רישיונות לשימוש בפטנטים והקמת מיזמים בשותפות עם משקיעים על בסיס הקניין הרוחני שנוצר.

החברה מציעה ביצוע מחקרים וייעוץ לגופים תעשייתיים ועסקיים על ידי חברי הסגל שלה, מרצים מן החוץ, סטודנטים או מומחים מקצועיים, שמגויסים לחברה על פי הצרכים. תחומי הפעילות של החברה מקבילים לתחומי הלימוד במכללה: הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת תוכנה, הנדסת מערכות מידע, הנדסת ביוטכנולוגיה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת מכונות.

המכון לייצור מתקדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה זכתה במכרז של משרד הכלכלה והתעשייה להקמת מכון לאומי לייצור מתקדם בגליל. המכון הוקם בשיתוף עם קבוצת תפן לייעוץ ניהולי וחברת התוכנה ESI. הקמת המכון מעוגנת בהחלטת הממשלה לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון שהתקבלה בינואר 2017. מטרת המכון לתרום להעלאת הפריון והתחרותיות בתעשייה המסורתית, באמצעות קידום טכנולוגיות ושיטות ייצור מתקדמות. המכון הוא מוקד ידע לטכנולוגיות אלה ומספק ליווי וייעוץ לחברות בשלבי ההטמעה והפיתוח. בנוסף, המכון פועל לביסוס ולחיזוק של ה"אקו-סיסטם", מקדם שיתופי פעולה בין תעשיינים, חוקרים, יזמים ועוד. הקמת המכון מסייעת לתעשייה באזור, מקדמת את חוקרי המכללה ואת הסטודנטים ומעניקה למפעלים מהתעשייה המסורתית כלים מעשיים לשיפור הפריון וכושר התחרות שלהם בארץ ובעולם.


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]