הרכבת (סרט, 1964)
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | Le front de l'art של רוז ואלאן |
|---|---|
| בימוי |
ג'ון פרנקנהיימר, ארתור פן  |
| הופק בידי | ז'ול בריקן |
| תסריט |
פרנקלין קון, פרנק דייוויס, נדריק יאנג, וולטר ברנסטיין, Howard Dimsdale |
| עריכה | דייוויד ברת'רתון |
| שחקנים ראשיים |
ברט לנקסטר פול סקופילד ז'אן מורו |
| מוזיקה |
מוריס ז'אר |
| צילום |
ג'ין טורנייה, ולטר ווטיץ |
| מדינה |
ארצות הברית, איטליה, צרפת |
| חברת הפקה |
יונייטד ארטיסטס |
| חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 1964 |
| משך הקרנה | 140 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט מתח, סרט מלחמה, סרט דרמה, סרט פעולה |
| תקציב | 5,800,000$ |
| הכנסות | 6,800,000$ |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הרכבת (באנגלית: The Train) הוא סרט מלחמה משנת 1964 שצולם בשחור-לבן בבימויו של ג'ון פרנקנהיימר עם ברט לנקסטר, פול סקופילד וז'אן מורו בתפקידים הראשיים.
התסריט נכתב בהשראת הספר התיעודי Le front de l'art (חזית האמנות) של רוז ואלאן, שפעלה ביחד עם ז'אק ז'וז'אר להצלת אוצרות אמנות בצרפת מידי הנאצים.
ב-2014 יצא הסרט ציידי האוצרות בבימויו ובהפקתו של ג'ורג' קלוני העוסק גם הוא בפרשת ביזת יצירות אמנות בידי הנאצים.
הסרט היה מועמד לפרס האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה. התסריט היה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.
הקשר בין התסריט למציאות הוא רופף. בסרט מנסים לוחמי תנועת ההתנגדות הצרפתית לעכב רכבת העושה דרכה לגרמניה ובה ציורים יקרים שנשדדו, באמצעים אלימים עם נפגעים רבים. במציאות מדובר ברכבת מס' 40.044 שנעצרה באמצעים ביורוקרטים עד שכוחות הכיבוש הצרפתיים הגיעו אליה ואחד הלוחמים, לויטננט אלכסנדר רוזנברג, זיהה כמה מהציורים ששייכים לאביו, סוחר האמנות פול רוזנברג.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוגוסט 1944, כוחות בעלות הברית עומדים להגיע לפריז. הגרמנים ריכזו ציורים של טובי הציירים הצרפתיים בגלריה הלאומית ז'ה דה פום ומתכוננים להעבירם לגרמניה. בראש הפעולה עומד קולונל פרנץ פון ולדהיים (פול סקופילד).
מנהלת המוזיאון, מדמואזל וילאר (סוזאן פלון), מבקשת מכמה לוחמי תנועת ההתנגדות הצרפתית העובדים בחברת הרכבות הלאומית של צרפת (SNCF), לעשות כל שביכולתם לעכב את יציאת הרכבת מצרפת עד שישתלטו עליה כוחות בנות הברית.
ראש התא של חברי המחתרת, פול לאביש (ברט לנקסטר) עובד גם כמפקח ראשי בתחנת הרכבת. הוא מסרב בהתחלה לסכן חיי אדם עבור ציורים אך וילאר מצליחה לשכנע אותו שאוצר הציורים הזה הוא גאוותה של צרפת.
לאביש מפעיל מערך גדול של אנשי מחתרת המשנים את שמות תחנות הרכבת ונותנים לגרמנים הרגשה שהם מתקרבים לגבול גרמניה ולמעשה הם מסתובבים מסביב לפריז. נהג הקטר הוותיק פאפא בול (מישל סימון) נתפס על ידי הגרמנים כשחיבל בקטר ומוצא להורג.
הם גורמים להתנגשות הקטר בקטר נוסף והגרמנים מוציאים להורג את הנהגים חברי המחתרת. לאביש מצליח לברוח אך נורה ברגלו. הוא מגיע צולע לפונדק שם מטפלת בו אלמנת המלחמה קריסטין (ז'אן מורו).
לאחר התאוששות, מצליח לאביש לפוצץ את המסילה. הרכבת נעצרת והגרמנים מאלצים את בני הערובה על הרכבת, לתקן במהירות את המסילה. לאביש מצליח להתחמק ופוגע במסילה במקום נוסף. הרכבת יורדת מהפסים והארגזים נזרקים. הגרמנים המרוגזים הורגים את בני הערובה. פון ולדהיים מנסה לעצור שיירת משאיות נסוגה על הכביש ולהעביר לתוכה את הציורים אך מפקד השיירה מסרב לפקודה וממשיך הלאה. לבסוף מגיע לאביש הצולע אל הרכבת מתבונן בבני הערובה המתים ובפון ולדהיים הצועד לעומתו וצועק כי הציורים האלה תמיד יישארו שלו. לאביש מחסל אותו בתת-המקלע שלו ועוזב צולע את הרכבת והארגזים הזרוקים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הרכבת", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הרכבת", באתר נטפליקס
"הרכבת", באתר AllMovie (באנגלית)
"הרכבת", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הרכבת", באתר Metacritic (באנגלית)
"הרכבת", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- הרכבת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הרכבת, קדימון הסרט באתר יוטיוב
