לדלג לתוכן

ולטר זומרלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולטר זומרלט
Walther Sommerlath
לידה 22 בינואר 1901
היידלברג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוקטובר 1990 (בגיל 89)
היידלברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אליס סוארס דה טולדו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברם של ולטר ואליס זומרלט

קרל אוגוסט ולטר זומרלטגרמנית: Carl August Walther Sommerlath;‏ 22 בינואר 190121 באוקטובר 1990) היה איש עסקים גרמני. אביה של סילביה, מלכת שוודיה.

זומרלט נולד בהיידלברג, גרמניה. באמצע שנות העשרים של המאה ה-20 עבר לגור בסאו פאולו, ברזיל, שם עבד בחברת הפלדה "Acus Roechling Boulerus do Brasil",[דרוש תעתוק] שהיא חברת בת של תאגיד הפלדה הגרמני "Roechling".[דרוש תעתוק]

ב-1925 התחתן עם הברזילאית אליס סוארס דה טולדו, ונולדו להם שלושה בנים ובת.

ב-1938 חזר להיידלברג וב-1939 עבר לברלין.

בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, מ-1939 ועד 1943, ניהל חברה שנלקחה על ידי הנאצים מבעליהם היהודיים. החברה עסקה בייצור כלי נשק לשימוש מלחמתי, ב-1943 מבנה החברה נהרס בהפצצה, מאוחר יותר באותה שנה הוא עזב את ברלין עם משפחתו.

לאחר המלחמה ב-1947 המשפחה עברה לברזיל, שם ניהל סניף של החברה השוודית "Uddeholms",[דרוש תעתוק] ב-1957 חזר בשנית להיידלברג.

ב-1976 נישאה בתו סילביה למלך שוודיה קרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה[1], באותה שנה התראיין על ידי העיתון השוודי "Expressen" שם נשאל אם היה לו קשר כלשהי לנאצים, הוא הגיב בשלילה וטען כי הקשר היחיד שהיה לו שעבד במפעל בבעלות המדינה בזמן השלטון הנאצי.

ב-1981 נכח זומרלט בטקס חלוקת פרס נובל.

ב-1990 זומרלט הלך לעולמו.

ב-2002 התחוללה סערה בתקשורת השוודית על כך שהיה חבר במפלגה הנאצית[2]. ב-2011 הורתה המלכה סילביה על פתיחת חקירת עברו הנאצי של אביה[3].

ב-2020 הציגה קבוצת חוקרים יומנים ורישומים שנתגלו מחדש, לפיהם היה ולטר זומרלט מעורב בהצלה של חברי מחתרת אנטי-היטלראית ושל יהודים במהלך המלחמה. לאחר כישלון ההתנקשות בהיטלר של קלאוס פון שטופנברג ב-20 ביולי 1944, הוברחו חמישה עשר מחברי המחתרת ביחד עם קומץ יהודים לשוודיה ברכבת, שמו של ולטר זומרלט מופיע במסמכים שהיו בידיו של חבר המחתרת אוטו ואגנר. הרכבת יצאה כמה מאות קילומטרים דרום מזרחית לברלין כשהיא עמוסה ברהיטים, וכשהגיעה לברלין הוצאו הרהיטים, ובמקומם הוכנסו האנשים עם כמה עמודי בטון כדי לפצות על השינוי במשקל. הרכבת הגיעה בשלום לטרולבורג בדרום שוודיה. נאמר שבתכנון הפעולה השתתפו דיפלומטים שוודיים, חברי הכנסייה השוודית ומספר גרמנים.[4][5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא גרמנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.