זבניגורודקה
| |||
 | |||
| מראה בזבניגורודקה | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 צ'רקאסי | ||
| ראש העיר | אלכסנדר סאינקו | ||
| שטח | 20.8 קמ"ר | ||
| גובה | 148 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 17,078 (2018) | ||
| קואורדינטות | 49°4′11″N 30°58′4″E / 49.06972°N 30.96778°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| www.zven.gov.ua | |||
זְבֵנִיגוֹרוֹדְקָה (באוקראינית: Звенигородка, נהגה זבניהורודקה; בפולנית: Zwinogródka) היא עיר במחוז צ'רקסי שבמרכז אוקראינה. העיר היא העיר הראשית בראיון הנושא שם זהה.
העיר מוזכרת לראשונה ברשומות משנת 1394, כאשר במהלך התקוממות כנגד השליט ניתנה הוראה להקים במקום מוצב. מקור השם הוא שבמאה ה-14 הוקם במקום פעמון (звонок) המזהיר מפני התקפות אויב.
בעיר מתגוררים כ-18,330 תושבים (2011). הצייר והמשורר טאראס שבצ'נקו, אבי הספרות האוקראינית המודרנית, נולד בכפר מורינצי הסמוך לעיר. בעיר התגורר בין השנים 1797 - 1801 איוואן קרילוב.
יהודי זבניגורודקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית המאה ה-20 נמנו בעיר כ-6,400 יהודים. בשנת 1918 נערך ביהודי העיר פוגרום, בו נרצחו 27 יהודים. בתקופה הסובייטית פעל בסמוך לעיר קולחוז יהודי, והתקיימו בה בתי ספר יידיים.
טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה היוו היהודים 37% מתושבי העיר. ב-29 ביולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, כבשו הגרמנים את העיר, ובאוגוסט ובספטמבר שלאחר מכן רצחו כמה מאות יהודים בה.
באוקטובר 1941 רוכזו היהודים שנותרו בעיר בגטו שהוקם בה, אליו הובאו גם יהודים מיישובי הסביבה, וממנו נשלחו יהודים למחנות עבודה. ב-14 ביולי 1942 חוסל הגטו בעיר, תוך רצח כ-1,500 מיושביו בסמוך לעיירה. יתר יהודי הגטו הועברו למחצבות בכפר נמורוז', שם הועסקו בעבודות כפייה מפרכות. ב-2 בנובמבר 1942 נרצחו כולם.
בין יהודי העיר ניתן למנות את הברון הוראצי גינצבורג ואת הסופר נתן אגמון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של זבניגורודקה (באוקראינית)- זווניגורודקה (Zvenigorodka), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ואלכסנדר פרוסין, זבניגורודקה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1611–1612), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
